גורם בכיר בחמאס נפגש, ביום ראשון, עם המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח'אמנאי, ואמר לו: שארגון חמאס הוא "קו ההגנה הראשון" של המשטר באיראן.
על פי העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות", סגן ראש החמאס, סאלח אל-עארורי, נפגש עם ח'אמנאי באיראן, והעביר לו מכתב ממנהיג חמאס, איסמעיל הנייה.
"כל תוקפנות נגד איראן היא תוקפנות נגד פלסטין ונגד ההתנגדות", אמר אל-עארורי למנהיג העליון של איראן.
ח'אמנאי אמר: "הנושא הפלסטיני הוא החשוב ביותר לעולם המוסלמי, והניצחון בו לא יושג ללא התנגדות ומאבק".
"חמאס נמצא בלב פלסטין, ממש כמו שפלסטין נמצאת בלב העולם המוסלמי", הוסיף המנהיג העליון של איראן.
ח'אמנאי גם שיבח את היכולות הצבאיות של חמאס ואמר:
"לפני שנים, לא רבות, פלסטינים נלחמו באבנים, אך כיום הם נלחמים בטילים מדוייקים".
בנוסף, ח'אמנאי גינה את היריבות הסוניות של איראן, וטען:
"ההתרחקות מהסוגיה הפלסטינית על ידי מדינות הקרובות לארצות הברית, כמו סעודיה, היא מטופשת. אם הן היו תומכות בפלסטינים הם היו זוכים בכמה פריבילגיות".
נראה כי ח'אמנאי ניסה לקשור את הסיבה הפלסטינית ללחץ הנוכחי על איראן, הוא אמר:
"הסיבה העיקרית לעוינות נגד איראן היא תמיכתנו בפלסטינים – אך עוינות זו, והלחצים המופעלים עלינו: לא יגרמו לאיראן לתייאש".
ח'אמנאי גם פסל את תכנית השלום של ממשל טראמפ, וטען:
"עסקת המאה" היא מזימה שמטרתה לחסל את הזהות הפלסטינית".
על פי דיווח ב"טהראן טיימס" , סגן מנהיג החאמס נפגש גם עם: יו"ר המועצה האסטרטגית ליחסי חוץ ושר החוץ לשעבר של איראן, כמאל חרזי.
"המדיניות של אויבי האסלאם ופלסטין, בתמיכתה של ישראל הכובשת, ברורה מאליה", אמר אל-עארורי והוסיף: "הפלסטינים מודעים למדיניות הזו, והגיעו למסקנה שעליהם לעמוד נגד מזימות של זרים".
אל-עארורי ציין, כי איראן תמכה בפלסטינים מאז הקמתו של המשטר האיסלאמיסטי בשנת 1979.
שר החוץ של לבנון, ג'ובראן בסיל, המקורב לחיזבאללה, מבקר בארה"ב בהזמנת משרד החוץ האמריקאי, כדי להשתתף, באופן אירוני, בכנס שרים לקידום חופש הדת.
הזמנתו של בסיל, המקורב לחיזבאללה, לארה"ב על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, חושפת את תמצית הבלבול של ארה"ב ומדינות המערב, בכל הקשור: בנושא לבנון.
זמן קצר לפני שנסע בסיל לארה"ב: הוא נפגש עם מפקד כוחות הביטחון של חיזבאללה, ופיק צפא, שאיתו בסיל מקיים קשרים הדוקים.
עבאס איבראהים, ראש אגף הביטחון הכללי של לבנון, הצטרף גם הוא לפגישה, דבר המעיד על הסינרגיה המבנית בין חיזבאללה למוסדות המדינה הלבנונית.
ממשל טראמפ מודע ליחסים של בסיל עם ארגון חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן.
על פי מסמכים שהודלפו במקור משגרירות לבנון בארה"ב, והועברו למשרד החוץ הלבנוני, אמר בכיר במשרד האוצר האמריקאי לשר החוץ הלבנוני, המבקר בארה"ב:
"אנו מקווים כי השר [הלבנוני] לענייני הגולים יבין: שאנו עוקבים מקרוב אחר ההצהרות של חיזבאללה".
המסמך המקורי, שהודלף משגרירות לבנון בארה"ב והועבר למשרד החוץ הלבנוני, ממשיך ומתאר את התקווה של ארה"ב לגבי שר החוץ הלבנוני:
"[אנו] מקווים, שהשר בסיל, ירחיק את עצמו מסייד חסן נסראללה וקבוצתו".
לאחר שבריטניה הכניסה את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור שלה, באסיל הצהיר את תמיכתו בארגון חיזבאללה.
הארגון, הצהיר בסיל: "ישאר מחובק על ידי מוסדות המדינה וכל העם הלבנוני".
חודש לאחר מכן, כאשר נפגש בסיל, בלבנון, עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפייאו, הגן בסיל, בעומדו לייד פומפייאו, שוב על חיזבאללה וקבע:
"היא מפלגה פוליטית, לא טרוריסטית".
שר החוץ הלבנוני, אומנם, הכיר בסיווג האמריקאי של חזבאללה כארגון טרור, אך יחד עם זאת, הוא אמר: כי המחלוקת, בממשלת לבנון, אינה צריכה למנוע "יחסים טובים עם ארה"ב".
ארה"ב לא עשתה דבר כדי לשכנע אותו, או את ממשלת לבנון, באופן רחב יותר, לבחור אחרת. ארה"ב לא העניקה סיוע משמעותי ללבנון ולא הוכיחה באופן מעשי בשטח, שחיזבאללה אינו רצוי בלבנון.
מסיבה זו, סביר להניח, שבסיל מרגיש בטוח שהוא וממשלת לבנון: יכולים להמשיך להיות גם בצד של חיזבאללה וגם בצידה של ארה"ב, בו זמנית וללא תוצאות. מכאן גם סביר: שבסיל יבחר להתעלם מהאזהרה של פקידי האוצר האמריקאי, על פי המסמך שהודלף.
למעשה, ארה"ב נוקטת בגישה, המראה לבסיל וממשלת לבנון, כי ביחסיהם הקרובים עם חיזבאללה, הם אינם מסתכנים ביחסים הטובים עם ארה"ב.
הודות למדיניות וההשקעה של ממשלת לבנון: ב"מוסדות המדינה" ו"היציבות" היחסית בלבנון, נראה: שלבנון הגיעה למסקנה, ובצדק, כי פירוש המדיניות של ארה"ב מראה שהיא לא תבצע כל פעולה אחרת ושונה, נכון לעכשיו.
אם כן, שר החוץ של לבנון, המקורב לחיזבאללה, מבין, בצדק, שאין לממשלת לבנון, ובטח גם לא לו, סיבה לדאוג מהנוכחות של חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני, וכן על אדמת לבנון בכוח חמוש ועצמאי, המקושר לאיראן.
בסיל, השואף להצליח ולהיות בעתיד נשיא לבנון, יודע היטב כי חיזבאללה מנהל את לבנון. ללא תמיכה של חיזבאללה, שאיפתו לא תתממש.
על פי אסטרטגיית המדיניות של ארה"ב בלבנון, לא יהיה ניתן לצמצם את: היקף כוח שליטתו של ארגון חיזבאללה – במשרדי השלטון, בגוש הפרלמנטרי והממשלתי.
זו הנוסחה והביטוי של הטרור, הנשלט על ידי איראן, הנוסחה מתבטאת, למעשה בכך, שהם מצליחים לשתק מדינה במשך שנים, ליצור קיפאון פוליטי, הנמשך שנים, ואז לכפות את עצמם על הממשלות וגופי השלטון, בטענה שהם חלק מהפתרון.
אחיזת החיזבאללה בלבנון היא מצטברת ומקיפה ולאורך תקופה ארוכה. חיזבאללה מתנהל בחופשיות על אדמת לבנון, שותף של שחקנים ומוסדות אחרים, הקשורים אליו במרכזי השלטון של לבנון. לדוגמה: משרד האוצר הלבנוני, הנשלט על ידי מפלגת אמל, הוא בעל הכוח הרב ביותר בממשלת לבנון.
בסיל אינו המבקר הרשמי היחיד מלבנון, שמבקר בארה"ב בימים האחרונים. בשבוע שעבר ביקרה משלחת, בראשותו של עלי אחמד באצי, חבר פרלמנט מטעם מפלגת אמל, כדי לדון בסנקציות שהטילה ארה"ב: על שני מחוקקים של חיזבאללה. באצי הגדיר את המהלך של ארה"ב: "איום על הדמוקרטיה" בלבנון.
"ג'ורג' וושינגטון לחם בכיבוש הבריטי למען חופש ועצמאות, וגם בלבנון יש אנשים שנלחמים ומתנגדים לכיבוש והטרור".
עכשיו זה כבר דפוס מדיניות: נציגים לבנונים – שהם מקורבים לארגון חיזבאללה, המקושר באיראן, ומתנגדים כולם לארה"ב וגוזרים כל פעולה אמריקאית נגד חיזבאללה ואיראן, עושים מאמצים להשקיט את הסנקציות מעלהם ומעל איראן.
השליחים הלבנונים, שמבקרים לאחרונה בארה"ב, מבקשים מארה"ב ומדינות המערב להכנע לרצונה של ממשלת לבנון, תוך שהם מבקשים התחייבויות לסיוע מתמשך, למרות שהם משתפים פעולה באופן קבוע עם חיזבאללה ואיראן.
במילים אחרות, ממשלת לבנון, היא הזרוע הדיפלומטית והכלכלית של חיזבאללה, ובעקיפין של איראן בתוך לבנון, כאשר הכוח הצבאי קיים כבר מזמן.
המדיניות ארוכת השנים של ארה"ב ובנות בריתה, המבדילה בין חיזבאללה לבין המדינה הלבנונית מוטעית מאוד. בדיוק כמו שמציג הקשר של בסיל עם חיזבאללה ובמקביל עם ארה"ב.
ההבחנה הזאת של ארצות הברית היא שקרית. השקעה במוסדות המדינה בלבנון היא השקעה במדינת חיזבאללה, שהיא למעשה: איראן.
לטענתה של רוסיה, הסיבות שאותן הציגה אירן, לגבי תפיסת מכלית הנפט במצרי הורמוז, הנושאת את דגל בריטניה, היו משכנעות יותר מאלו שהציגה בריטניה, לגבי תפיסת מכלית הנפט האיראנית בגיברלטר.
"הטיעונים שהובאו על ידי הצד האיראני, כדי להסביר את מעשיהם, הם הרבה יותר משכנעים מאשר הסימוכין, המעורפלים לחוק הסנקציות של האיחוד האירופי, אשר שימשו את רשויות גיברלטר בחסותה של בריטינה, ברגע המעצר של מכלית הנפט, שסומנה בדגל פנמה ובה היה נפט", כך אמר סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב.
"הטיעונים של איראן: צודקים הרבה יותר מאלו של גיברלטר ולונדון שמתמכרים לפירטיות", הדגיש סגן שר החוץ הרוסי.
"איראן מטפלת באקולוגיה [איכות הסביבה] במצרי הורמוז", הוסיף ריאבקוב.
נכון לציין כאן, כי רוסיה תמכה ובחרה להיות לצידה של איראן, גם נגד דרישתה של ארה"ב, כי אסור לתת לאיראן להעשיר אורניום בשום רמה.
זוהי זכותם הבלתי ניתנת לערעור, ואיש אינו יכול להתכחש להם בזכות הזו, כך הצהירו הורסים, ודחו דרישות קודמות של היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון.
תחת הסכם חשאי, שהושג בין סין לקמבודיה, הותר לסין להציב כוחות צבא בבסיס חיל הים הקמבודי, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.
ההסכם החשאי הושג בין המדינות כבר באביב האחרון, אך לא פורסם לציבור.
ההסכם מעניק לסין גישה בלעדית לחלק מבסיס חיל הים של קמבודיה, הנמצא במפרץ תאילנד, כך דווח ב"וול סטריט ג'ורנל", כאשר מצוטטים נציגי ארה"ב ובנות בריתה, המכרים את הנושא.
ההתבססות הסינית, בבסיס חיל הים הקבודי, תעניק לסין יכולת מוגברת לטעון טענות טריטוריאליות, המנוגדות לאינטרסים הכלכליים של ארה"ב ובנות בריתה, בים סין הדרומי.
התבססות צבאית נוספת של סין, בים סין הדרומי ,מהווה אתגר לארה"ב ובנות בריתה, הטוענות לחופש ניווט במים שעליהם: סין טוענת לריבונות.
בהצהרה, משרד החוץ האמריקאי דרש מקמבודיה לדחות את ההסכם הזה, והוסיף כי לקמבודיה יש "מחויבות חוקתית לעם הקמבודי, להמשיך במדיניות חוץ עצמאית".
עם זאת, פירסומים בעיתונות של סין וקבודיה: הכחישו הסכם שכזה.
ארצות הברית רואה את ההשפעה הגוברת של סין כאיום הגדול ביותר על ביטחונה הלאומי של ארה"ב, כך אמר בכיר בפנטגון.
ג'ון רוד, תת מזכיר ההגנה למדיניות ארה"ב, אמר כי סין הגדילה משמעותית את רשימת האיומים על ארה"ב, והיא יכולה לשנות את החיים עבור האמריקאים ל"טוב או לרע".
סין היא "המדינה הגדולה ביותר והמדינה היחידה, הנושאת את היכולת לשנות את אורח החיים שלנו בארצות הברית, ולשנות את הסדר העולמי, לטוב ולרע", כך אמר רוד בפורום "אבטחת אספן", שהתקיים בקולורדו ביום שבת.
"היא [סין] מקדמת מודל סמכותי, והיא מבצעת זאת היטב בצמוד לפעילויות צבאיות – פעילות צבאית אסטרטגית, פעילות מודיעינית וקו בין פעילויות מסחריות בסין, כמדינה, לבין פעילויות [מסחריות] שלה באזור – הקו הוא דק מאוד מאוד, שקיים בעיקר על הנייר", הוסיף תת מזכיר ההגנה למדיניות ארה"ב.
היחסים בין ארצות הברית לסין נמצאים במצב של מתחים מתגברים, הן נאבקות בינהן על שורה של נושאים: החל ממאבקי סחר ליחסים עם טייוואן ומתיחות מתגברת על שליטה בנתיבי המים של האוקיינוס השקט.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הטיל תעריפים כבדים על סחורות מסין. בנוסף, טראמפ גם מאשים את סין בשימוש בשיטות עסקיות בלתי הוגנות, כדי לפגוע בחברות אמריקאיות, ובניצול חוקי הסחר בין המדינות.
ארה"ב הכעיסה גם את סין, על ידי מכירות נשק לטייוואן, למרות כי זה בניגוד למדיניות "סין אחת", אשר רואה את טייוואן כחלק בלתי נפרד מסין.
זאת ועוד, טראמפ שלף "אקדח עשן" על צבא סין בכך שנתן היתר ל"חופש ניווט", הנשמר על ידי הצי האמריקאי, בים סין הדרומי, שעליו סין טוענת לריבונות.
ביום שבת האשימה ארה"ב את סין, כי היא משבשת את הפעילות של [סוגיית] הנפט והגז בים סין הדרומי, כולל המאמצים לחיפוש וההפקה של אנרגיה, שאותם מנהלת וייטנאם.
וייטנאם היא אחת ממספר מדינות, הקוראות תיגר על הריבונות של סין באזור "חופש הניווט", בים סין הדרומי.
"ארצות הברית מתנגדת בתוקף לכפייה ולהפחדה מצד כל תובע, המכריז את טענותיו הטריטוריאליות או הימיות", כך נכתב בהצהרה של מחלקת המדינה האמריקאית בשבת, בהקשר לים סין הדרומי.
ההצהרה הוסיפה: "על סין להפסיק את התנהגות המאיימת שלה ולהימנע מלעסוק בסוג זה של פעילות פרובוקטיבית ומערערת".
פורום "אבטחת אספן", שהתנהל במשך 4 ימים, הביא גם גורמים רשמיים, אחרים מארה"ב, לחזק את דבריו של רוד לגבי: האומה המאוכלסת ביותר בעולם – סין.
הגנרל בדימוס, אנתוני תומאס, אמר כי האתגר שמציבה סין בתחום הטכנולוגיה: עולה על כל איום דומה שהיה על ארה"ב, בהסתכלות על מעמדה העולמי.
במונחים של יריבות עם עמיתים, זהו תחום שלא הייתה לנו תחרות", הוסיף תומאס.
כריס ברוק, לשעבר מנהל ועדת השירותים הצבאיים, האחראים על מימון ופיקוח במחלקת ההגנה האמריקאית, קרא לפנטגון לפקוח עין לגבי: שאיפותיה הטריטוריאליות של סין בים סין הדרומי, כמו גם על גבולותיה עם הודו.
"יש כאן מרחבים שאני חושב שזה קשור אליהם [סין], ואני לא יודע איפה זה נגמר", הוסיף ברוק.
"אני חושב, שבסופו של דבר זה מה שארה"ב צריכה להתמקד בו: היכולת להרתיע התפשטות ופעולות תוקפניות מצד סין", הדגיש ברוק.
מדיניותה הפתלתלה של סעודיה נגד איראן במזרח התיכון, מתנהלת בין הפעלת שרירים בתימן לבין ניסיונותיה להתקרבות מחודשת לעיראק.
בלבנון, לבנתיים, הממלכה הסעודית שולחת מסרים כפולים, על הדרך שבה היא מתכוונת להילחם בחיזבאללה, הנתמך בידי איראן ומהווה חלק מהפרלמנט בלבנון. (עוד נחזור לזה בסוף)
מדיניותה של הממלכה הסעודית בתימן היא עקבית. סעודיה נשארה מחוייבת לשקם את ממשלתו של עבד רבו מנסור האדי, על מנת למנוע את: "ההתערבות הפושעת של איראן בענייני תימן", כך נכתב בהצהרה של סגן שר ההגנה הסעודי, הנסיך ח'אלד בן סלמאן.
מכאן ניתן להסיק כי ההתערבות הצבאית של סעודיה בתימן, שהחלה בשנת 2015: תימשך מבחינת סעודיה עד שהחות'ים, הנתמכים על ידי איראן, יפסיקו להיות כפופים אליה ויתייחבו למשטר הלאומי, הנתמך על ידי סעודיה.
כדי שזה יקרה, יהיה צורך להתחיל ביישום הסכמים, שכבר נחתמו בין הצדדים. לדוגמה: הסכם הפסקת האש שטוקהולם, הקורא לנסיגת כוחות מנמל הים, חודידה, שבתימן.
בידיעה כי סעודיה ובנות בריתה לא יקבלו תבוסה של סעודיה בתימן, החות'ים בתימן נשארים עם מעט מאוד תרחישים אפשריים.
איראן, התומכת העיקרית של החות'ים, נאבקת בימים אלה ב"לחץ מקסימלי" מצידה של ארה"ב.
הסנקציות הכבדות, שמטילה ארה"ב על איראן, דוחקות את כלכלתה של איראן לאחור. מבחינתם של החות'ים, המשמעות לכך: כי הסיוע אותו הם מקבלים מאיראן הולך ומצטמצם.
עם המשך מדיניות ה"לחץ המירבי", איראן תגיע לחוסר אפשרות לכלכל ולתמוך עוד בחות'ים של תימן. איראן תאלץ לנטוש את החות'ים, והם ישארו לבד בזירת הקרב מול סעודיה ומדינות המערב.
בעקבות המשך הסנקציות האמריקאיות, וככל שהתמורות במזרח התיכון ישתנו, האסטרטגיה הסעודית בתימן, הנועדה להלחם בשליטה של איראן במדינה, לבסוף תישא פרי.
עם זאת, הבעיה הניצבת מול סעודיה היא: כי יכול לקחת עוד זמן עד שהאסטרטגיה שלה תגיע למיצוי בתימן.
האסטרטגיה שאותה נוקטת איראן כנגד האסטרטגיה הסעודית, מכוונת לבחירות הצפויות להתקיים בארה"ב בשנת 2020. איראן מקווה שטראמפ יפסיד ולא יבחר מחדש, ובכך האיראנים יקבלו בחזרה חיים חדשים.
סעודיה מבינה היטב את האסטרטגיה הזו של איראן, לכן היא פועלת גם במדינות אחרות באזור. סעודיה, למעשה, מבקשת למנוע התפשטות איראנית ברחבי המזרח התיכון.
לעומת זאת, המדיניות של סעודיה נגד איראן בעיראק, מתבטאת בדרך הפוכה מהדרך שהיא מתבטאת בתימן. סעודיה בעיראק מבקשת לחדש יחסים.
בעקבות ריבוי הביקורים של בכירי ממשל מסעודיה ועיראק, הצהיר שגריר סעודיה בעיראק, עבד אל-עזיז אל-שמרי, כי "הגבול הסעודי-עיראקי הסגור" ייפתח מחדש ב-15 באוקטובר.
פתיחתו המחודשת של מעבר הגבול, שנסגר בשנת 1990 בעקבות פלישת עיראק לכווית, נועדה לחזק את היחסים בין השכנות (סעודיה-עיראק), ולהגביר את הסחר בין המדינות.
סעודיה מאמינה כי האסטרטגיה שהיא מנהלת בעיראק: תעניק לבגדד עזרה לנטרל את ההשפעה ההרסנית של איראן, המחזקת את המיליציות השיעיות מחוץ לשליטתה של ממשלת עיראק.
אסטרגיית ההתקרבות שאותה מנהלת סעודיה מול איראן בעיראק, החלה בשנת 2015, כאשר סעודיה פתחה את שגרירותה מחדש בבגדד, זאת לאחר הפסקה של רבע מאה. שנת 2015, היא גם השנה שבה החלה סעודיה את מלחמתה נגד החות'ים של תימן.
החלטתה של סעודיה לפתוח מחדש את השגרירות בעיראק, הגיעה מתוך רצונה של סעודיה לקשור את עיראק בקשרים כלכלים עמוקים יותר, להפוך את עיראק לעצמאית יותר ולקרב אותה למדינות המערב.
הפירות הראשונים של המאמץ, עבור סעודיה, לא איחרו לבוא. בחודש אפריל האחרון הודיעה איחוד האמיריות, כי היא תממן פרוייקט בשווי של 50 מילון דולר, כדי לבנות מחדש את המסגד הגדול במוסול, "א-נורי".
למרות האסטרטגיה הסעודית בעיראק, השונה בהיפוך מהתנהלותה בתימן, כדי להשיג הבשלה מלאה של האסטרגיה הסעודית בעיראק, כמו בתימן, סעודיה זקוקה לעוד זמן.
סעודיה צריכה ליצור מצב אחר בעיראק להשגת נצחון של המערב, עוד בטרם מיצוי הסנקציות. סעודיה חייבת להניע את עיראק להיות, באופן חד משמעי, לצד מדינות המערב.
סעודיה ומדינות המערב צריכות לרכז מאמצים, לצמצום תלותה של עיראק באיראן, בעצירת תזרים הכספים העובר מבגדד לטהרן.
סעודיה ובנות בריתה צריכות למצוא פתרונות, על מנת לדלל את התלות של עיראק ביבוא: גז, חשמל, מוצרי נפט בלתי מזוקקים וסחורה אחרת שהיא אינה אנרגיה מאיראן.
במידה וסעודיה יחד עם מדינות המערב יצליחו להשיג זאת: עיראק לא תיהיה תלויה באיראן עוד, וכתוצאה מכך: איראן תחווה פגיעה כלכלית נוספת.
למעשה, החלשת כוחה של איראן בעיראק, על ידי סעודיה ומדינות המערב, יכולה להחליש משמעותית את איראן ולקטוע את הרצף הטריטוריאלי שלה במזרח התיכון.
בנוסף לזאת ובמקביל, סעודיה צריכה לעזור לממשלת עיראק במאמצים שהיא עושה, כדי לרסן את המליציות השיעיות בשטחה.
המליציות השיעיות בעיראק, הנתמכות על ידי איראן, שולטות בכמה מחסומים ויוצרות קשיים בכניסת סחורות, המגיעות ממדינות המערב לעיראק.
שיבוש מעבר הסחורות המתבצעת על ידי המליציות השיעיות בעיראק, יוצרת השפעה על הכלכלה בעיראק ומעכבות את האסטרטגיה של סעודיה. המליציות השיעיות בעיראק, למעשה, משרתות את איראן למשוך את הזמן עד לאחר הבחירות בארה"ב.
סעודיה, למודת הניסיון, חוותה משנת 2015 מאבק עם אותו אויב איראני, גם בתימן וגם בעיראק, תוך הפעלת שתי אסטרטגיות שונות בהיפוך האחת מהשניה: בתימן לחימה, בעיראק התקרבות מחודשת.
בתוך הניסיון האזורי שצברה סעודיה, כיום היא מנסה להרחיק את איראן גם מלבנון.
בלבנון, המצב הוא לא פחות קריטי עבור סעודיה – איראן בעלת השפעה על לבנון לא פחות ממדינות אחרות, שבהן נאבקת סעודיה מול איראן.
בלבנון נמצאת ה"זרוע" היקרה ביותר עבור איראן, חיזבאללה, יש אומרים "חוד החנית" של איראן בכל מלחמה עתידית של במערב נגד איראן.
עם עליית ריח השחיתות בלבנון ואיתה גם הפיצול הפוליטי, בתוספת כניסה של נציגות, כביכול איראנית, מחיזבאללה לפרלמנט בלבנון, השיגה איראן כוח השפעה פוליטי בלבנון, כפי שעשתה בסוריה: בתוך "אי סדר".
סעודיה, בעלת הניסיון, אינה ברורה בדרך פעולתה ויכולה לנגן מנגינות שונות, לכן קשה להעריך איך הממלכה הסעודית תנהג נגד איראן בלבנון.
ב-15 ביולי התקיימה פגישה בין המלך סלמאן מסעודיה, עם שלושה ראשי ממשלה לשעבר מלבנון. הפגישה יצאה אל הפועל בעיר ג'דה, שבמערב סעודיה.
למרות שלא לאחר הפגישה הצהרות משמעותיות, נתפסת הפגישה כסימן חיובי. נראה כי סעודיה מחוייבת להעניק עזרה ללבנון, בת בריתה הטבעית, בשמירה על ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, מפני חיזבאללה, בתוך התחייבות סעודית כלפי לבנון לשמור על האיזון הפוליטי העדין במדינה.
במהלך הפגישה הביעו שלושת ראשי הממשלה לשעבר של לבנון: את דאגתם כי חרירי הולך ונחלש ככל שסעודיה הולכת ומתרחקת מלבנון.
"אנחנו מרגישים שראש הממשלה ממוקד ומוחלש", כך אמר תמאם סלאם, אחד משלושת ראשי הממשלה לשעבר, שפגשו את המלך סלמאן. ראשי הממשלה לשעבר מלבנון, הנוספים, שהשתתפו בפגישה עם המלך סלמאן הם: פואד סניורה ונג'יב מיקאתי.
לבנון, באינטרס שלה, זקוקה לתמיכה הפוליטית של סעודיה ומדינות המערב, כדי לקום ולעמוד על רגליה.
עם זאת, ההשפעה האיראנית בלבנון מהווה מכשול עבור אסטרגיית ה"התקרבות מחדש", שאותה מנהלת סעודיה בעיראק.
לבנון, כדי להתמודד נגד ההשפעה השלילית של איראן במדינתה, נזקקת גם לעזרה פעילה יותר בתחום הביטחוני, הכלכלי והצבאי, זאת בנוסף לתמיכה הפוליטית שהיא כבר מקבלת מסעודיה.
הרחקתה של איראן מלבנון והחזרת מאזן כוחות, נוח יותר, עבור סעודיה והמערב, כרוכה בפעולה רחבה ומלוכדת יותר של מדינות המערב, בתוך האסטרטגיה שהן מנהלות נגד הנוכחות של איראן בלבנון.
בנוסף, סעודיה גם צריכה לזכות בשיתוף פעולה ותיאום גדול יותר, בתוך גופי השלטון בלבנון.
נכון לעכשיו, הכדור נמצא בידיים של לבנון. היא זאת שצריכה לעשות את הצעד הבא ולקחת את היוזמה, כדי להחזיר את סעודיה והמערב להגדיל את הקופה שלה.
לאחרונה, לבנון קיבלה מסרים מסעודיה ומדינות המערב, שבהם הדרישות של מדינות המערב מלבנון, בתמורה להחזרת הקופה שלהן למדינה וכן בתמורה בהענקת סיוע ללבנון, בהרחקת השפעתה של איראן מחוץ לגבולותיה.
המדיניות המנוגדת של סעודיה, במאבקים המתמשכים נגד איראן בתימן ועיראק, יכולה לשמש כנקודת התבוננות על הדרכים של סעודיה ומדינות המערב לפעול בעניין השפעתה של איראן בלבנון.
סעודיה ומדינות המערב צריכות לנקוט בזהירות לגבי לבנון, משום כי בלבנון נמצא ארגון חיזבאללה, המהווה אחוז ניכר מכוח הרתעה ושליטתה של איראן במזרח התיכון. איראן אינה צפוייה לוותר על "חוד החנית" שלה בלבנון.
איבוד כוחה והשפעתה של איראן, על ידי צמצום האחיזה שלה מעל לבנון וחיזבאללה, מנקודת מבטה של איראן, משמעותה היא ניצחון מוחלט של סעודיה ומדינות המערב עליה.
הפעלת לחץ כלכלי, צבאי ופוליטי על איראן בלבנון, עלול ללבוש צורות שונות. תימן, אשר שם איראן נלחמת נגד סעודיה בעזרתם של הכוחות החות'ים, הנתמכים על ידה, יכולה לשמש כזירת התבוננות טובה למצב של לחימה כלכלית, פוליטית וצבאית מול שלוחיה של איראן במזרח התיכון.
המלחמה של סעודיה ובנות בריתה בתימן, חושפת את הקושי של המערב להתמודד בלחימה מול "זרוע" איראנית, האמורה להיות חלשה יותר מהשלוחה שבה טהרן תומכת בלבנון.
הארגונים בתימן, הנתמכים ביידי איראן, מגבירים לאחרונה את הפעולות הצבאיות נגד סעודיה, כתגובה ישירה ל"לחץ המירבי" של ארצות הברית נגד איראן.
בצירוף אסטרטגיית המלחמה היוצאת מטהרן: החות'ים, עושים שימוש בנשק ובטכנולוגיה איראנית, כאשר הם נלחמים נגד סעודיה ובנות בריתה. נכון לציין, כי החות'ים מצליחים להגיע להצלחה טכנולוגית וצבאית, המדאיגה את מדינות המערב.
עם זאת, אין זה אומר כי סעודיה ובנות בריתה צריכות לבחור במדיניות ה"התקרבות מחדש", שאותה סעודיה מבצעת בעיראק.
המאמצים של סעודיה ומדינות המערב, כדי לצמצם עד לאפס את רמת השפעתה של איראן בעיראק, חושפים את מדיניותה של איראן, כאשר מדינות המערב מנסות לייצר איזון, בתוך האי הסדר המתמשך, שאותו איראן בעצמה אולי יוצרת.
במסגרת המאמר הזה, אין זה משנה מהם הסיבות לאי הסדר, הנוצרות במדינות שבהן איראן מבקשת להשיג כוח השפעה פוליטי, כלכלי וצבאי.
נכון יותר עבור מדינות המערב, לשים את הדעת על העובדה, כי איראן למדה לנצל היטב לטובתה את מצבי הכאוס והתמורות, המתרחשות במדינות המזרח התיכון.
מדיניות ה"התקרבות מחדש" של סעודיה בעיראק מלמדת, כי גם מדיניות זו אינה בדיוק יעילה נגד ההשפעה של איראן על מדינות האזור.
למרות המאמצים של סעודיה, הנתמכת במדינות המערב ובעיקר בת בריתה הקרובה, ארה"ב, מבצעת עיראק מהלכים מנוגדים, ונראה כי היא מתקרבת דווקא יותר ויותר לאיראן.
בנוסף לזאת, איראן הצליחה לייצר בעיראק מצב של "שקט עד יום פקודה", זאת למרות תקיפות מסיביות על האינטרסים שלה בעיראק.
תהליך האסטרטגיה האיראנית שנראה בעיראק נצפה גם בסוריה, בתוך המאבק האיראני המתמשך מול ישראל, בת ברית משמעותית בציר מדינות המערב.
כמו בעיראק כך גם בסוריה, איראן הצליחה לבסס את עצמה עד ליום פקודה, וזאת למרות תקיפות מסיביות, מצידה של ישראל על האינטרסים שלה בסוריה.
גם בסוריה, בדומה לעיראק, למרות "אסטרטגיית ההתקרבות", שאותה מנהלת ישראל, תוצאות המדיניות אינן שונות בהרבה.
ישראל עושה פעולות למען התקרבות לרוסיה, ובכך באופן עקיף עושה ניסיון להתקרב למנהיג הסורי הדיקטטור, בשאר אל-אסד. בסוריה תוצאות מדיניות ההתקרבות, בדומה לעיראק, יצרו פעולה הפוכה, ונראה כי סוריה בוחרת לפעול דווקא בהתקרבות לאיראן, וזאת למורת רוחן של סעודיה ובנות בריתה.
נראה שבנתיים, איראן הצליחה למצוא את דרכה בתוך הקשיים המתפתחים – להתגבר על תקיפות צבאיות מצד המערב וכן להתמודד נגד לחץ דיפלומטי וכלכלי.
למרות המאמצים והמדיניות המנוגדת, אשר מנהלות מדינות המערב נגד איראן, נראה כי איראן הצליחה להישאר: בעלת יכולת הרתעה משמעותית, המהווה איום על האזור, וכן איראן נותרה בעלת יכולת השפעה פוליטית, במדינות שבהן נאבק המערב לצמצם את כוח ההשפעה שלה.
למעשה, ניתן לאמר: הן אסטרטגיית ה"התקרבות המחודשת, והן אסטרטגיית הלחימה, עדיין לא השיגו נסיגה ברצף הטריטוריאלי של איראן במזרח התיכון.
הכוונות המעשיות של איראן להפעיל קווי רכבת במזרח התיכון מלמדות, כי איראן אולי מעוכבת ברצונות שלה לגבי המזרח התיכון, אך היא אינה נחלשת ומאבדת את אחיזתה בשטח.
למרות כל זאת, לבסוף, סעודיה ובנות בריתה ישיגו את המטרות שלהן, אך במידה והלחץ ימשך באמצעות כלכלה ודיפלומטיה בלבד, הדרך צפוייה עוד להיות ארוכה ומסובכת.
שאלה עיקרית שמדינות המערב צריכות לשאול את עצמן, בעת הנוכחית, עוד לפני טיפול בהשפעתה של איראן בלבנון: האם בתוך המדיניות ה"רב שכבתית", המנהלות מדינות המערב נגד איראן, התוצאות בשטח מלמדות כי איראן הולכת ונחלשת או שאולי דווקא מתחזקת? שאלה שהמערב חייב לענות עליה, על מנת לבחור אסטרטגיה מהירה ויעילה יותר.
בעקבות תחקיר אשר חשף את עומק האנטישמיות בשורות מפלגת הלייבור הבריטית, הסוכנות היהודית קוראת לפתוח בחקירה כנגד המפלגה. (התחקיר פורסם ב-BBC.)
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, אמר כי מנהיג מפלגת הלייבור הבריטית, ג'רמי קורבין, חצה בבירור את הקו מביקורת על ישראל לאנטישמיות.
"זה לגיטימי לבקר כל ממשלה. עשיתי זאת בעצמי כמנהיג האופוזיציה מהכנסת – פרלמנט דמוקרטי תוסס ומלא חיים, הדומה לכל דמוקרטיה ליברלית. אולם, זה גזעני לייחס תכונות, לכאורה מולדות, לקבוצה אתנית או דתית" אמר הרצוג.
יצחק הרצוג, יושב ראש הסוכנות היהודית
"זה אנטישמי לעשות דמוניזציה (הפיכת האויב לשטן) על ישראל והישראלים, באופן כללי, זהו רוע מיסודו. זה אנטישמי ליישם סטנדרטים כפולים על ישראל, כלומר: לדרוש מישראל סטנדרטים, אשר לא דורשים מאף אומה אחרת. וזה אנטישמי ליטול את הבסיס הלגיטמי של העם היהודי למדינה ריבונית משלו. [ובטח זה אנטישמיות] עוד להחיל את ההכחשה הזאת, באופן בלעדי, רק על יהודים ולא על אנשים אחרים. במשקל רב, כל זה מסתמך: על דעות קדומות אנטי-יהודיות ישנות, סטריאוטיפים וקנאות. המסכה החדשה של השנאה הישנה הזאת – לא משטה באף אחד”, הוסיף יו"ר הסוכנות היהודית.
ה-BBC פירסם את תחקיר בעיית האנטישמיות, אשר קיימת במפלגת העבודה הבריטית, בתוכנית הטלוויזיה "פנורמה", השודרה בשבוע שעבר.
שמונה פקידים לשעבר ממפלגת הלייבור הבריטית, סיפרו ל-BBC כי הצוות של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין:
"התערב בהליך התלונות, אשר הוגשו על תקריות אנטישמיות. לכאורה, בכמה הזדמנויות שבהם ביצעו עיבוד נתונים, ממשרדו [של ג'רמי קורבין] בוסטמינסטר".
ג'רמי קורבין, יושב ראש מפלגת הלייבור הבריטית
שבעה מאנשי צוותו של קורבין, שעבדו במחלקת התלונות של מפלגת הלייבור, אמרו כי מאז הפך קורבין למנהיג המפלגה בשנת 2015, חלה עלייה משמעותית בתלונות על אנטישמיות בבריטניה.
במכתב שרשם הרצוג לקורבין, הרצוג גם קרא למנהיג האופוזיציה הבריטית לקיים חקירה חיצונית ועצמאית, אשר תבדוק את מידת האנטישמיות בתוך מפלגת הלייבור הבריטית, וכן לפרסם את המסקנות שלה בציבור.
הרצוג סיכם: "הסרט התיעודי, הפורסם בפנורמה, חשף את התהום המוסרית שאליה נפלה מפלגת הלייבור. מה שצריך להיעשות, ובדחיפות, זה למנוע כל ביטוי אנטישמי, תואם אנטישמי וכל האפשריות לאנטישמיות בתוך מפלגת הלייבור. בין אם הרקע לאנטישמיות הוא רשע או בורות, אין להציג שום סובלנות לתצוגה, בתוך הבדלים הקטנים של הניואנסים – שנאת זרים, גזענות ואנטישמיות. יש לנקוט בפעולה מוצקה לפני שיהיה מאוחר מדי!”
פשט – רמז – דרש – סוד 