על פי הדיווחים, קבלן רוסי רכש תחנת כוח גדולה בדרום איראן, שצפויה להיבנות באמצעות מימון שסיפקה רוסיה.
גורם מקומי, במחוז הורמוזגאן, אמר ביום רביעי כי לאחר שהבנקים אישרו את העברת הכספים לפרויקט, החלו עבודות הבנייה של "תחנת כוח תרמית" בעיר סיריק שבדרום איראן.
ראש מחלקת האנרגיה המקומית של מחוז הורמוזגאן בדרום איראן, אמר כי מבנים ומשרדים נבנו באתר הפרויקט, בעיר סיריק, לצורך תחילת העבודה על ידי הקבלן הרוסי.
הגורם האיראני הוסיף כי מנהל העבודה של החברה הרוסית, הממונה על הפרויקט, יבקר באיראן במהלך הימים הבאים כדי להורות על תחילת עבודות הבנייה.
רוסיה צפויה להשקיע כ-1.2 מיליארד יורו על מנת לבנות את תחנת הכוח בעיר סיריק – תחנת כוח הצפוייה להגדיל משמעותית את יכולת ייצור החשמל של איראן, באזורים הסמוכים למפרץ הפרסי.
הפרויקט תואר כסמל לנטייתה המתגברת של רוסיה להשקיע באיראן, למרות שארצות הברית מפעילה לחץ כלכלי מאסיבי על המדינה ומאיימת בסנקציות על רוסיה.
יתרה מכך, רוסיה התחייבה גם לממן פרויקטים נוספים בתחום התשתיות באיראן, בשווי של כ-4.5 מיליארד יורו.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
ב-22 בנובמבר הציג שגריר סין באו"ם, ג'אנג ג'ון, את חזונה של סין עבור עתידה של תימן לימים שלאחר המלחמה.
בהצהרה רשמית באו"ם קרא השגריר הסיני לקהילה הבין-לאומית לספק "סיוע מותאם ייעודי" לשיפור תנאי החיים של העם התימני, והדגיש כי סוגיית תימן היא עמדתה של סין, הטוענת שהפיתוח הוא מסלול יעיל לשלום ויציבות עבור מדינות האזור, המתמודדות עם סכסוכים פנימיים.
הצהרתו של השגריר הסיני לגבי תימן, ראויה להתייחסות, מכיוון שזוהי הצהרה הרבה יותר ספציפית ואסרטיבית מהצהרותיה המסורתיות, המעורפלות והמוכרות של סין, המבקשות קיום דיאלוג ומציאת פתרון פוליטי להקלה על הסכסוך בתימן.
דבריו של שגריר סין באו"ם חופפים לפעולות רחבות יותר, המבטאות את מעורבותה של סין בתימן.
סין מקיימת שותפות אסטרטגית עם סעודיה ואיחוד האמירויות, כמו גם עם איראן. בתוך כך, סין תומכת גם בזהירות בממשלה המוכרת על ידי האו"ם, בהנהגת הנשיא עבד רבו מנסור האדי, תוך שמירה על קווי תקשורת גם עם החות'ים וגם עם מועצת המעבר הדרומית (STC).
סין התמקדה במינוף קשריה הדיפלומטיים ההדוקים עם הפלגים השונים, הנאבקים במלחמת האזרחים בתימן, על מנת להרחיב את נוכחותה הכלכלית במדינה, במטרה לבסס את השפעתה בנתיבי הסחר של ים סוף.
כבר בשלבים הראשונים של מלחמת האזרחים בתימן, סין תמכה, באופן רשמי, בלגיטימיות של הנשיא האדי, הנתמך על ידי סעודיה.
בחודש אפריל 2015, סין הצביעה בעד החלטה 2216 של או"ם – החלטה שגינתה את ההפיכה שביצעו החות'ים בתימן.
בחודש ינואר 2016, סין גם הסכימה רשמית עם עמדתה של סעודיה ביחס לאחדותה וריבונותה של תימן.
גורמים סינים נפגשו באופן קבוע גם עם חברי הקואליציה של הנשיא האדי, כמו גם עם סגן הנשיא, עלי מוחסן סאלח.
הסינים גם עסקו בהתייעצויות דיפלומטיות תדירות עם "אל-איסלה" (אל-אצלאח) – הסניף של האחים המוסלמים בתימן.
עמדתה של סין, ביחס להתערבות הצבאית בתימן של הקואליציה בהנהגת סעודיה, נמצאת איפשהו בין עמדתה של רוסיה לבין עמדתה של ארצות הברית, שכן הסינים סירבו לחזק את הביקורות שהביע רוסיה כלפי התנהלותה של סעודיה בתימן, אך במקביל הביעו הסינים גם ספקנות ברורה יותר מהממשל האמריקאי, ביחס לכדאיות של הקמפיין הצבאי בתימן.
עם זאת, למרות תמיכתה של סין בלגיטימיות של הנשיא האדי, הנתמך על ידי סעודיה, סין טיפחה גם יחסים ההדדיים עם הפלגים האחרים בתימן – החות'ים ומועצת המעבר הדרומית (STC).
סין-חות'ים
💡החות'ים – ארגון טרור שיעי-זיידי הפועל בתימן. הפלג מהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן. עקב האופי השיעי של הארגון, החות'ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה ורואים בגופים סונים שונים כגון ערב הסעודית ואל-קאעידה בחצי האי ערב כאויבים.
מרייב אל-ווארד, עיתונאי תימני העוקב מקרוב אחר מערכת היחסים בין סין לתימן, אמר לאל-מוניטור כי השגריר הסיני בתימן, קנג יונג, נפגש בקביעות עם נציגים מקרב החות'ים.
העיתונאי התימני ציין כי תמיכתה של סין בכוחות הרפובליקנים במהלך מלחמת האזרחים בצפון תימן, שהתרחשה בין השנים 1970-1962, סייעה ביצירת הקשרים "הלבביים" בין החות'ים לסינים.
סין מגדירה בשיחות דיפלומטיות בלתי פורמליות את הכוחות הרפובליקנים, שלחמו במלחמת האזרחים של צפון תימן, כ"אבות קדושים של החות'ים".
סין "מנצלת" זה מכבר את קשריה עם נציגי החות'ים כדי "ללחוץ" עליהם לקבל "הסכם חלוקת כוח" עם ממשלת הנשיא האדי, זאת בניסיון למנוע את רצונם של החות'ים להקים מוסדות מדיניים מקבילים.
סין-מועצת המעבר הדרומית(STC)
💡 STC – מועצת המעבר הדרומית הוקמה בשנת 2007, במטרה לפעול להפרדת דרום תימן משאר המדינה – כפי שהיה עד 1990.
כוח השפעתה של סין בתימן מתרחב גם באמצעות המאמצים המתמידים של הסינים לחזק את היחסים עם STC.
בדומה ליחסיה של סין עם החות'ים, גם ביחסיה עם STC יש מקדמים היסטוריים – הדיפלומט התימני לשעבר, אחמד עאטף, אמר לאל-מוניטור כי בשנות השבעים "הקשר האידיאולוגי המיוחד של נשיא דרום תימן, סלים רובאי עלי, למאואיזם" הניח את הבסיס למערכת היחסים ההדוקה בין STC לסין.
💡 מאואיזם היא תאוריה כלכלית-חברתית והשקפת עולם, המבוססת על מחשבותיו של המדינאי הסיני לשעבר, מאו דזה-דונג.
בתוך כך, נציג ה-STC בסעודיה, עאדל אל-שהיבאי, גם הוא נפגש מעת לעת עם גורמים סיניים.
היחסים בין הסינים ל-STC אינם מבוססים על תמיכתם במתן עצמאות לדרום תימן, אלא מבוססים על תלות הדדית. סין "מנצלת" את השפעתה על STC, וכפי שהיא "לוחצת" על החות'ים, כך היא גם "לוחצת" את STC לקבל "הסדר חלוקת כוח" עם ממשלת הנשיא האדי, הנתמכת על ידי סעודיה.
סין-תימן
בניגוד למדינות אחרות, כמו עומאן ורוסיה, שנקטו בגישה "רב-תחומית" במלחמת האזרחים של תימן, סין לא עסקה במינוף יחסיה ההדוקים עם הפלגים, הנאבקים במלחמת האזרחים בתימן, על מנת לקחת על עצמה תפקיד גישור ולא פעלה כדי להקל על הסכסוך במדינה – במקום זאת, סין ניצלה את קשריה הדיפלומטיים בתימן כדי להפוך את עצמה למשקיעה חשובה בכלכלה התימנית.
האינטרסים הכלכליים של סין בתימן קשורים ביוזמתה, הנקראת: "חגורה אחת, דרך אחת" (BRI), ולכן יש לסין אינטרס והיא הצהירה כי היא "מוכנה להשתתף" בשחזור כלכלתה של תימן.
נתיב הסחר, "חגורה אחת, דרך אחת", שאותו יוזמת סין צפוי לעבור דרך דרום תימן, המשמשת כגשר בין חצי האי ערב לבין קרן אפריקה.
לדברי הדיפלומט התימני לשעבר, סין רואה במפרץ עדן מקום חשוב מבחינה אסטרטגית עבור BRI. בנוסף לכך, סין מבקשת גם להאיץ פרויקטים של בניית תשתיות, בעידן הנוכחי של המלחמה הקרה.
על מנת להגן על השקעותיה בתימן, סין עוסקת במינוף קשריה ההדוקים עם הפלגים השונים בתימן, במטרה להרחיב את תפקידה כ"ספקית ביטחון" בנתיבי הסחר של ים סוף-תימן.
העיתונאי התימני ששוחח עם אל-מוניטור ציין כי בגלל "חזונה[של סין] לחזק את נוכחותה בים סוף", קובעי המדיניות בסין עוקבים מקרוב אחר הקמת בסיס צבאי באי התימני "פרים", הסמוך לכניסה של מיצר באב אל-מנדב.
על מנת להשלים את השקעותיה בתימן, סין גם התמקדה בפיתוח צורכי הכלכלה בתימן, ופעלה כדי לסייע להקל על המשבר ההומניטרי במדינה.
סין סיפקה סיוע הומניטרי לתימן, הכולל העברת שני משלוחי אורז של 1,200 טון, בין חודש מרץ למאי 2019.
בנוסף לכך, סין גם "לחצה" על תורמים בין-לאומיים לספק את הסיוע של ה-2.6 מיליארד דולר, שהובטח על ידי האו"ם בפברואר 2019.
במקביל למאמציה של סין לשפר את העוני הקיצוני בתימן, סין גם התמקדה בהשקעות המאפשרות את הגיוון בכלכלה התימנית, שנחרבה בעקבות המלחמה.
מוחמד בחרון, מנכ"ל b’huth – מכון לחקר מדיניות בדובאי, אמר לאל-מוניטור כי סין בוחנת השקעות ב"פרויקטים של בתי זיקוק והתפלה".
להשקעות הסיניות הללו יש סיכוי טוב להצליח, שכן חברות סיניות אפקטיביות עבור תימן בשל "מהירות התפעול והמחירים התחרותיים", אמר מנכ"ל b’huth.
ממשלת תימן בהנהגת הנשיא האדי, המוכרת על ידי האו"ם, דחפה וביקשה מסין להחיות את ההסכמים שהיו קיימים לפני המלחמה, ובמיוחד בתחום הנפט והגז.
נכונותה של סין להשקיע בתימן בתקופת המשבר הפוליטי המתמשך במדינה, העצימה את "כוח ההשפעה הרך" שלה ברחבי המדינה, שכן יחסיה ההדוקים של סין עם כל הפלגים העיקריים, הלוחמים במלחמת האזרחים בתימן, מבוססים על "תלות הדדית".
למרות העובדה כי באופן רשמי סין תומכת בלגיטימיות של ממשלת האדי, היחסים של סין עם הפלגים האחרים, החות'ים ו-STC, קשורים ישירות לרצונה של סין להרחיב את נוכחותה הכלכלית בתימן, במטרה לקדם את מדיניותה – "חגורה אחת, דרך אחת".
כאשר תבקש סין להרחיב את כוח השפעתה במזרח התיכון ולהכריז על עצמה כמעצמה עיקרית באזור ים סוף, היא צפויה להעמיק את מעורבותה בתימן – על פי המסתמן, סין ככל הנראה צפוייה לעשות זאת במהלך החודשים הקרובים.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
במהלך ביקורו בפקיסטן, מפקד חיל הים האיראני אמר כי שתי המדינות השכנות, שחולקות גבולות יבשתיים וגם גבולות ימיים, מבקשות לחזק את שיתוף הפעולה הימי ביניהן.
"הגישה העיקרית שלנו היא להרחיב את שיתופי הפעולה בין איראן לפקיסטן בים, ואנחנו עוסקים ברצינות בתחומים טכניים, מבצעיים וחינוכיים שונים, [זאת] בנוסף לחילופי מידע", כך אמר חאנזאדי בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות IRNA ביום שלישי.
מפקד חיל הים האיראני גם ציין כי פקיסטן הזמינה את חיל הים של איראן להשתתף בתרגיל צבאי בין-לאומי שמתוכנן לחודשים הקרובים, בהשתתפותה של ירדן.
חאנזאדי אמר כי שיחותיו עם הגורמים בפקיסטן היו "בונות וחשובות". הוא גם ציין כי שני הצדדים דנו בשיתוף פעולה בין נמל צ'בהאר-איראן לבין נמל גוואדאר-פקיסטן.
"אי אפשר לערער על ביטחונה של איראן", הדגיש מפקד חיל הים האיראני.
במקומות אחרים בדבריו, הדגיש חאנזאדי כי אין אף מדינה המסוגלת לסדוק את ביטחונה של איראן, והגדיר זאת כ"הישג לאומי".
"ביטחון חזק כזה לצד מדינות שכנות שלנו, כולל השכנה שלנו ממזרח – פקיסטן, יכול בהחלט לספק סינרגיה טובה והתלכדות, הנחוצה כדי להשיג ביטחון קולקטיבי, במיוחד בים", אמר חאנזאדי.
מפקד חיל הים האיראני גם תקף את מה שלטענתו המדינות המערביות וה"מעצמות היהירות", שמנסות ליזום "קואליציות תיאטרליות", תחת התירוץ של אבטחת מיצר הורמוז.
חאנזאדי טען כי בריתות כאלה נועדו למעשה לאחד את "הנוכחות הלא חוקית" של המערב באזור ורק להביא לחוסר ביטחון – אותם אנשים מבחוץ לא רק שלא הצליחו ליצור בריתות כאלה, אלא שהם גם נסוגים בהדרגה מהאזור, הוא הוסיף.
"בעניין זה, דיברתי עם מקבילי בפקיסטן ואמרתי לו שהאזור אינו זקוק לכוחות זרים", אמר חאנזאדי.
"הצד הפקיסטני שותף לעמדתה של איראן", הוא הוסיף.
בתוך כך, בעוד ארצות הברית מנסה לשכנע את בנות בריתה להצטרף לקואליציה בין-לאומית, במטרה מוצהרת לספק ביטחון לנתיבי הסחר של מיצר הורמוז, צרפת מקדמת בנפרד אלטרנטיבה ביטחונית אירופאית עבור אבטחת מיצר הורמוז.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מנסה בכל כוחו לשכנע את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לספק לישראל "פצצות חודרות בונקרים גרעיניים", וזאת כדי להשתמש בהן עבור תקיפת מתקני הגרעין של איראן, כך עולה מדבריהם של גורמים פוליטיים בישראל.
"אל-מוניטור" פרסם מאמר, של העיתונאי הישראלי בן כספית, שציטט גורמים פוליטיים הטוענים כי נתניהו מנסה לשכנע מפלגות שונות בכנסת לתת לו שישה חודשים נוספים לכהן כראש ממשלה, שלא בממשלת מעבר, בהתחשב בכך, כי בתקופה הנוספת הזו הוא עשוי להספיק לדחוף את הממשל האמריקאי לספק לישראל את הפצצות, הנדרשות כדי לבצע תקיפה באיראן.
פוליטיקאי המקורב לנתניהו, שצוטט על ידי כספית, ציין כי כניסתה של ארצות הברית לשנת בחירות מכרעת היא הזדמנות לשכנע את טראמפ לקבל את הבקשה הישראלית בגלל הצורך הנואש שלו לנצח.
הפוליטיקאי הישראלי, שצוטט על ידי כספית, הדגיש כי התזמון הנוכחי הוא "הזדמנות אסטרטגית" שאסור לפספס, וציין כי טראמפ יכול גם להסכים לקיים "ברית הגנה" עם ישראל, שתתרום לחיזוק יכולתה של המדינה לעמוד בפני ההשלכות האפשריות לאחר תקיפה ישראלית באיראן.
עוד עולה מהדברים כי ישראל תוכל להשיג מארצות הברית את הפצצות, הנדרשות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן, לאחר חתימת הסכם הגנה משותף עם ארצות הברית.
כספית גם ציטט את שר האנרגיה הישראלי, יובל שטייניץ, המקורב לנתניהו, באומרו כי מלחמה עשויה לפרוץ בין איראן למדינות האזור, כולל ישראל, במהלך חצי השנה הבאה. זו הסיבה שנתניהו צריך להיות בשלטון בגלל היחסים החזקים שלו עם הממשל האמריקאי הנוכחי.
לדברי כספית, נתניהו מאמין כי אם יינתנו לו שישה חודשים נוספים בשלטון הוא יכול "לעשות היסטוריה" על ידי השמדת מתקני הגרעין באיראן.
כספית הסביר כי התוכנית של נתניהו כוללת את פרסום "עסקת המאה" על ידי הממשל האמריקאי, שאותה הפלסטינים צפויים לדחות על הסף. לאחר מכן מקווה נתניהו לעשות שימוש ב"התנגדות" הפלסטינית כדי להצדיק את סיפוח בקעת הירדן, מהלך שיעניק לישראל הזמנות לחתום על ברית הגנה עם ארצות הברית, אשר תעניק לישראל הזדמנות להשיג "פצצות חודרות בונקרים גרעיניים" לשם תקיפה באיראן.
כספית טען עוד כי נתניהו סבור שעם הצלחתו בהשמדת מתקני הגרעין באיראן יתאפשר לו להתגבר על העובדה שהוא ראש הממשלה הראשון בתולדות ישראל, שממשיך לכהן בתפקידו למרות שהוגש נגדו כתב אישום.
המאמר של כספית פורסם לפני ביקורו של נתניהו בליסבון שם הוא אמר "אני לא רוצה חצי שנה. אני רוצה שנתיים" – מילים אלה יכולים להעיד על מידת הפערים בין הכוונות והדרישות של נתניהו לבין הדרך בה ממשל טראמפ רואה את הדברים.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
בצל הפגישה שקיים ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, בליסבון, המשיך פומפאו ביום חמישי לביקור של יום אחד במרוקו, שמטרתו חיזוק הקשרים עם המדינה שאותה ארצות הברית רואה כ"שותפה משמעותית", כך עולה על פי מגוון פרסומים והתרחשויות שקדמו לביקור.
פומפאו קיים דיונים, על מערך רחב של נושאים, עם מלך מרוקו, מוחמד השישי, כמו גם עם גורמי ממשל בכירים אחרים, על שיתופי פעולה בתחום האנרגיה, השפעתה של איראן באזור ושליטתה של מרוקו באזור המחלוקת במערב סהרה.
בנוסף לכך, לאחר פגישתו של פומפאו עם נתניהו, הוא נושא איתו "תמריץ", שכן נתניהו רואה כ"הזדמנות" היסטורית את הנורמליזציה האפשרית ביחסים בין ישראל ומרוקו. כמו כן, במקביל יש לפומפאו גם כ"תמריץ" את ה"מחיר" שמוכן לשלם נתניהו בתמורה להשגת הנורמליזציה הזו.
"מרוקו ממלאת תפקיד גדול בכל האזור, כשותפה חשובה בקידום הסובלנות, [וגם] יש לה קשרים שקטים ויחסים עם ישראל", כך אמר בשבוע שעבר לעיתונאים גורם בכיר במחלקת המדינה.
מרוקו מאכלסת את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם הערבי, עם כ-3,000 יהודים המתגוררים במדינה.
פומפאו הוא הבכיר ביותר מכל אנשי הממשל האמריקאי שביקרו במרוקו. הביקור של פומפאו מגיע לאחר ביקורו של ג'ארד קושנר, יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, שביקר זה הקיץ השני שלו במרוקו, זאת כחלק מכוונתו לקדם את תוכנית השלום הישראלית-פלסטינית, שבינתיים מתמהמהת.
בנוסף לכך, איוונקה טראמפ, בתו מאשתו הראשונה של הנשיא טראמפ, ביקרה גם היא בחודש שעבר במרוקו כדי לקדם את יוזמת הפיתוח והפריחה העולמית החדשה של ממשל טראמפ, המיועדת עבור נשים, המתגוררות במדינות מתפתחות.
מאז שנת 2017, לארצות הברית אין שגריר במרוקו – מינויו לשגריר של דייוויד פישר, סוחר מכוניות המתגורר במישיגן ותורם של טראמפ, נמצא בסנאט תחת השהייה כבר חודשים.
לקראת ביקורו של פומפאו במרוקו הוא נפגש בליסבון עם נתניהו, שבין היתר דחק בו להמשיך ולהגביר את הלחץ האמריקאי על איראן.
העיתונות הישראלית דיווחה כי פומפאו ינסה לדחוף את מרוקו לנרמל את הקשרים עם ישראל, שכן נושא זה הוא בראש סדר העדיפויות של נתניהו, המבקש להשיג ניצחון דיפלומטי בזמן שהוא נאבק על עתידו הפוליטי.
לאחר שנפגש נתניהו בשנת 2018 עם שר החוץ המרוקאי, נאסר בוריטה, בשולי ועידת האסיפה הכללית של האו"ם, הוא הרהר כבר בתחילת השנה לקראת הבחירות לכנסת, לצאת לביקור היסטורי במרוקו, כך על פי הדיווחים של התקשורת הישראלית באותה עת.
נתניהו מתמודד כעת במאבק קשה על עתידו הפוליטי. על פי "רוח" הדיווחים בישראל נראה כי נתניהו צפוי להתמודד במערכת בחירות צמודה, בפעם השלישית בתוך שנה.
סביר להניח שנתניהו שואף להוציא אל הפועל את מה שלא עלה בידו לפני שנה, ביקור במרוקו, לקראת הבחירות השלישיות, שיציג את נירמול היחסים עם הממלכה.
המשחק הכפול והמסוכן: נתניהו יוכל לקדם בקמפיין הבחירות שלו את הביקור במרוקו בכך שהוא יציג את הביקור בממלכה, כנקודת ציון "לפתיחת הדלת" עבור נורמליזציה ביחסים בין ישראל לעוד מדינות ערב באזור – בנוסף לכך, במקביל נתניהו גם יעשה שימוש באיום האיראני, זאת על ידי כך, שבאמצעות פעולותיו ודבריו הוא ידאג להעצים את התרחבות האיום האיראני, המסכן את ביטחונה של מדינת ישראל – ומכאן הוא יציג את שתי הסוגיות זו מול זו וידגיש בפני בוחריו כי "רק הוא" בזכות יכלותיו, כשרונותיו וקשריו יכול להתמודד נגד האיומים ולשמור על "המחנה הלאומי", מפני החלוקה האפשרית של ישראל, שהיא תנאי הכרחי לנורמליזציה אפשרית, שאותה הוא מנסה להשיג כעת, בין ישראל למרוקו ומדינות ערב אחרות באזור.
לקראת ביקורו של פומפאו, ביום חמישי, אישר משרד החוץ האמריקאי מכירה של 36 מסוקי אפאצ'י למרוקו, בשווי של 4.25 מיליון דולר – זהו נוף נדיר בצפון אפריקה, המסובכת בתוך תהפוכות פוליטיות באלג'יריה, בתוניסיה ובמלחמת האזרחים בלוב.
בנוסף לכך, התקשורת במרוקו דיווחה כי זו הפעם הראשונה מאז שנת 1982 בה שר אמריקאי מבקר בממלכה, מבלי לבקר גם באלג'יריה, יריבתה האזורית של מרוקו.
למרות התקוות של נתניהו לפריצת דרך דיפלומטית, מרוקו לא ששה להתקדם בנושא.
מלך מרוקו, מוחמד השישי, הביע ביקורת כלפי החלטתו של טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל. כמו כן, יומיים לפני ביקורו של פומפאו במרוקו, ביום שלישי האחרון, גינה בית הנבחרים של מרוקו, את מה שלטענת המרוקאים, הניסיונות של ארצות הברית וישראל לתת לגיטימציה ל"מדיניות הקולוניזציה", זאת בעקבות החלטת ממשל טראמפ לתמוך בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, בניגוד להגדרת החוק הבין-לאומי.
בנוסף לכך, דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, אמר השבוע כי הוא יקדם תוכנית, המבקשת מהאו"ם, להכיר ביהודים, שגורשו מהמזרח התיכון במהלך המאה האחרונה, כ"פליטים" – צעד שגם הוא צפוי להקשות על השגת נורמליזציה מלאה ביחסים בין ישראל למרוקו ומדינות ערב.
על פי דבריו של דנון ישנם כ-850,000 יהודים שניתן להגדיר אותם כ"פליטים" – מעיראק, איראן, מצרים ומרוקו.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
שגרירת צפון קוריאה באו"ם הזהירה את ארצות הברית מפני קיום ישיבות במועצת הביטחון של האו"ם, כדי לדון במצב זכויות האדם במדינתה.
ארצות הברית נושאת החודש את תפקיד נשיאות מועצת הביטחון. דיפלומטים אמרו כי ארצות הברית מתכננת לקיים דיון ב-10 בדצמבר, בנושא מצב זכויות האדם בצפון קוריאה.
שגרירת צפון קוריאה באו"ם, קים סונג היי, שלחה ביום רביעי מכתב ל-15 חברי המועצה בו היא הזהירה כי מדינתה תתייחס לכל ישיבה אשר תתקיים בנושא זכויות האדם בצפון קוריאה כ"פרובוקציה רצינית נוספת", מצידה של ארצות הברית, וכי מדינתה "תגיב בעוצמה".
המכתב של צפון קוריאה הוסיף כי כל דיון בנושא זכויות האדם בצפון קוריאה הוא "הפרה בוטה" של אמנת האו"ם ו"מעשה שמחמיא למדיניות הכניעה העוינת של ארצות הברית".
מינימום תשעה חברי מועצה צריכים לתמוך בבקשה האמריקאית לקיים ישיבה, בנושא זכויות האדם בצפון קוריאה, כדי למנוע כל ניסיון לחסום אותה.
"ארצות הברית והמדינות [שנמצאות] איתה בסיפון יישאו באחריות המלאה", הדגיש המכתב של צפון קוריאה.
"אם מועצת הביטחון תדחוף לקיים את הישיבה, [אז] המצב בחצי האי הקוריאני יתהפך שוב לרעה", הוסיף המכתב.
מוקדם יותר ביום רביעי, מספר מדינות אירופאיות הפיצו מסמך, המפרט את 13 השיגורים של הטילים הבליסטיים אותם צפון קוריאה ביצעה מאז חודש מאי.
במסמך, שאותו הפיצו המדיניות האירופאיות, נכתב כי צפון קוריאה מפרה את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם ו"מערערת את הביטחון והיציבות האזוריים, כמו גם את השלום והביטחון הבין-לאומיים".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
המתחים הקיימים זמן רב בין ארצות הברית לאיראן הולכים ומתעצמים, זאת כאשר כוח קודס מפעיל מל"טים מתאבדים בסמוך לאינטרסים ואנשי צבא אמריקאים במזרח התיכון, מה שנראה כסדרת פרובוקציות נועזות, כך על פי דיווח של Newsweek.
💡כוח קודס הוא שמם של הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן.
על פי הדיווח, הכוחות האמריקאים נוקטים בצעדים כדי להגן על עצמם, זאת לאחר שהם עדים להגברת תכיפות הטיסות של הכטב"מים האיראנים בסמוך לעמדותיהם.
ישנם כטב"מים שנצפו בסמוך לעמדות אמריקאיות באזור, שנועדו לביצוע פעולות הכוללות "C4i", מונח המתייחס לפיקוד, שליטה, תקשורת, מחשבים ומודיעין, כך על פי גורמים בקהילת הצבא והמודיעין של ארצות הברית, שדיברו עם Newsweek בעילום שם.
גורמים אמריקאים אמרו Newsweek שהפעילות הזו מעידה על כך כי המיליציות האזוריות, הנתמכות על ידי איראן, פועלות בהנהגת כוח קודס על מנת לבצע הכנה לתקיפות עתידיות באמצעות כטב"מים.
כטב"מים אלה יכולים לשאת מטעני נפץ למרחקים גדולים, ודגמים מסוימים יכולים לבצע גם משימות מעקב.
לא הייתה שום אינדיקציה בדיווח בנוגע לאיום או מידע ממשי על תקיפה אפשרית נגד ארצות הברית ובנות בריתה באזור.
בהתייחסות לכך, דובר המועצה לביטחון לאומי אמר ל-Newsweek:
"אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר פעילות המשטר האיראני, צבאו וסביבתו. אנו מוצבים היטב כדי להגן על הכוחות האמריקאים ועל אינטרס לפי הצורך".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
האסטרטגיה העיקרית של רוסיה כדי לייצר הרתעה אל מול ברית נאט"ו, היא לעודד פיצולים ומחלוקות, שישתקו את היכולת של ברית נאט"ו להגיב נגד תוקפנות רוסית באופן מאוחד ואסרטיבי.
ברית נאט"ו יכולה לפעול רק אם כל 29 המדינות, החברות בברית, יישארו נאמנות בהתמדה ל"סעיף 5" של אמנת נאט"ו – "סעיף 5" הוא סעיף המבטא את ההבטחה להילחם כגוש מאוחד במקרה של תקיפה על אחת מהמדינות החברות בברית.
השבוע, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר כי "סעיף 5" הוא "שאלה" שהיא פתוחה לדיון.
ניתן לומר כי באופן עקיף טראמפ גם "הניע" את טורקיה לבצע עסקאות נשק עם רוסיה, וזאת באמצעות הסנקציות שטראמפ הטיל על טורקיה, ובכך שלח אותה ל"הרפתקאות" הנשק שלה עם רוסיה.
הנשיא טראמפ, בלשון המעטה, קיבל יחס "קר" ממנהיגי ברית נאט"ו בוועידת מנהיגי הברית, שהתקיימה בלונדון ביום שלישי ורביעי השבוע:
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הטיל ספק גלוי בטענותיו של טראמפ.
ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, לעג לטראמפ מאחורי גבו.
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, סירב להצטלם איתו.
כל המנהיגים הללו בעבר היו פועלים באופן דיפלומטי שהוא גלוי וחברותי עם טראמפ – התנהגותם מראה שהעולם כבר לא טורח לקחת את נשיא ארצות הברית ברצינות.
הפיצולים והמחלוקות הללו, הם בדיוק המטרה שאותה מבקש להשיג נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בבסיס האסטרטגיה שלו כדי להרתיע את נאט"ו.
למרות שרוסיה אינה חברה בברית נאט"ו, וברור שפוטין גם לא היה נוכח בלונדון והשתתף בוועידה, בכל זאת פוטין הצליח להשיג הישג די משמעותי מהוועידה הזו, וזאת בעיקר ב"זכותו" של הנשיא טראמפ.
קלף המפתח כאן, שצפוי לחזק את רוסיה במשחק הגיאו-פוליטי, זהו הקלף שמשמעותו ערעורו של "סעיף 5" באמנת נאט"ו.
"סעיף 5" הוא למעשה סעיף מנחה עיקרי, העומד בבסיס הברית הצבאית של נאט"ו, ארצות הברית-אירופה – תפקידו של "סעיף 5" הוא יצירת הרתעה אל מול אפשרות לתוקפנות צבאית אפשרית, מצידה של רוסיה, על אחת מהמדינות החברות בברית נאט"ו.
לדוגמה: במקרה וכוחות צבא רוסיים ינסו לתמרן אפילו במדינה קטנה כמו סלובקיה או לטביה, שהיו חלק מברית המועצות לשעבר, אז כוחות ארצות הברית, בריטניה וטורקיה ימהרו לאזור הקרב כדי להגן עליהן.
תחת האיזון הנוכחי של ברית נאט"ו היא יכולה לפעול באפקטיביות רק באמצעות אחדות של כל 29 המדינות, החברות בברית – ומתוך עובדה זו עולות שתי שאלות עיקריות:
האם מדינות ברית נאט"ו יהיו מוכנות לעמוד בהשלכות ובמשמעות המלאה של "סעיף 5"? – זאת בהתחשב בעובדה כי העולם כעת עומד בפני שינוי באיזון הכוחות הגיאו-פוליטי המוכר, שינוי שהוא בקצב מהיר מהעבר.
נשאלת גם השאלה האם מדינות ברית נאט"ו יהיו מוכנות להילחם מלחמות שאינן נמצאות במעגל האינטרסים שלהן?
השבוע אמר טראמפ כי "סעיף 5" אינו אלא "שאלה" פתוחה, וזה בדיוק מה שפוטין רצה לשמוע.
"אני הולך לדון בזה היום, וזו שאלה מעניינת מאוד, לא?" – שאל טראמפ עיתונאים בארצות הברית כאשר הוא התייחס ל"סעיף 5".
האסטרטגיה העיקרית של רוסיה ביצירת הרתעה כנגד נאט"ו היא לעודד פיצולים ומחלוקות בין חברי הברית, וזאת כדי לבלום או לכל הפחות לערער את היכולת הצבאית של נאט"ו להגיב באופן אחיד ואסרטיבי נגד איומים.
מנקודת המבט של פוטין אין זה משנה כי ברית נאט"ו שולטת גם בעוצמה הצבאית וגם במספר אנשי השירות הצבאי – אם חברי ברית נאט"ו יהיו עסוקים, בוויכוחים ומחלוקות בינם לבין עצמם על בסיס יומי, אז מתי הטנקים והמטוסים יתגלגלו לזירת המלחמה, אם בכלל?
"הלך הרוח" הזה הוא ההבדל המרכזי בין הדרך בה פוטין רואה את העולם לבין הדרך בה מנהיגי נאט"ו רואים את העולם – במילים אחרות, מדינות ברית נאט"ו מניחות כי השלום הוא הגדרת ברירת המחדל של העולם, ואילו רוסיה מניחה שהסכסוך הוא הנורמה.
בתוך כל זאת, בחודש אוגוסט פורסם כי גורמים בנאט"ו רואים בטראמפ "סיכון ביטחוני לאומי". טראמפ מנהל קשרים מפורסמים וחשאיים עם פוטין – הוא מקיים איתו שיחות שאף אחד אחר לא נוכח בהן מלבד שניהם, דבר שמעלה את החששות בקרב חברי נאט"ו.
בנוסף לכך, טראמפ גם צייץ בעבר מידע מסווג, כולל ציוץ אחד עם פרסום תמונה של אתר שיגור טילים איראני, דבר אשר אפשר ליריבים של ארצות הברית לקבל מושג ברור יותר על יכולות איסוף המודיעין של הצבא האמריקאי.
בתוך ה"משחק" הגיאו-פוליטי המתפתח הזה גם לטורקיה יש משמעות מכרעת על עתיד ברית נאט"ו, וזאת בשל העובדה כי לטורקיה בין מדינות אירופה יש את הכוח הצבאי הגדול ביותר בברית.
מכל מדינות אירופה, החברות בנאט"ו, טורקיה נמצאת באזור הרגיש ביותר מבחינה אסטרטגית עבור הברית – לטורקיה יש גבול עם סוריה, עיראק ואיראן. כמו כן, הצבא של טורקיה פעיל כל הזמן.
למרות כל זאת, טראמפ בחר לצאת מגדרו כדי לעצבן את טורקיה – בשנת 2018 הוא הטיל סנקציות כלכליות על טורקיה, שפגעו במטבע שלה והביאו את המשק הטורקי למיתון – דבר ששלח את טורקיה היישר לחיבוק "החם" של ה"דוב הרוסי".
ערעורו של "סעיף 5" הוא הסיבה שנשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמר כי נאט"ו חווה כרגע "מוות מוחי".
מעשיו של טראמפ מסייעים לאסטרטגיה של רוסיה, בכך שהוא זורע בלבול בין המדינות שהן יריבותיה המשותפות של רוסיה.
ה"ריקבון" של הפילוג והמחלוקות בין המדינות החברות בברית נאט"ו הגיע כעת ל"סעיף 5" – אירופה לא יכולה להילחם במלחמה נגד רוסיה, אלא אם כן נאט"ו הוא מוסד מתפקד. כרגע טראמפ מעלה שאלות לגבי היכולות המעשיות של הברית הזו.
נראה כי לסיכום הדברים נכון לציין את נקודת המבט של העיתון היווני, Kathimerini:
"נראה כי שתי המדינות עם הצבאות הגדולים ביותר בנאט"ו ארצות הברית וטורקיה, פועלות לחלוקת נאט"ו ולהיטיב עם רוסיה".
"בין אם ברשלנות ובין אם בהתאם לתוכנית בלתי מובנת, ארצות הברית תורמת לחיזוק רוסיה ולהחליש את נאט"ו".
"ההחלטה של טראמפ לסגת מצפון סוריה, שאפשרה לטורקיה לפתוח במתקפה צבאית נגד הכורדים, היטיבה ישירות עם רוסיה".
"כעת, על מנהיגי אירופה לנקוט בפעולות לשמירה על אחדות נאט"ו, ולהחליט אם להשתמש בכוחם הכלכלי והפוליטי כדי להגביל את התנהגותה של טורקיה".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, הכוח האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן, ומוחמד קווטאראני, בכיר בתנועת חיזבאללה הלבנונית, טסו לעיראק, כדי לקיים שיחות על מינוי יורשו של ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, שהתפטר מתפקידו בשבוע שעבר.
על פי הדיווחים, סולימאני הוא זה אשר יזם את התגובה הקשה של כוחות הביטחון העיראקיים בניסיון לדכא את המחאות שהחלו בעיראק לפני כחודשיים. לפי הדיווחים, עד כה, נהרגו יותר מ-420 איש במחאות ברחובות עיראק ולפחות 20,000 איש נפצעו.
ארצות הברית אמרה כי נוכחותו של סולימאני בדיונים המתקיימים בבגדאד מוכיחה כי איראן שוב "מתערבת בעיראק".
"סולימאני נמצא כעת בבגדאד כדי לדחוף מועמד מסוים שיחליף את עבד אל-מהדי", כך אמר ביום שלישי גורם פוליטי בכיר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP.
"[קווטאראני מחיזבאללה] גם ממלא תפקיד חשוב בשכנוע כוחות פוליטיים שיעים וסונים בעניין הזה", הוא הוסיף.
עם זאת, רצונה של איראן להשפיע על בחירת ראש הממשלה החדש בעיראק עשוי להיתקל בקשיים – המגעים למינוי ראש הממשלה החדש יהיו "קשים" מכיוון ש"הגושים הפוליטיים מעוניינים לשמור על עמדותיהם", כך עולה מהדיווח של סוכנות הידיעות AFP, שציטטה את הפוליטיקאי הבכיר.
נכון להיום, כל יורש הצפוי להחליף את עבד אל-מהדי יהיה זקוק לתמיכתה של איראן, כמו גם לתמיכתם של הפלגים השיעיים, הנמצאים במחלוקות בינם לבין עצמם, הוא יהיה זקוק גם לתמיכתם של הכורדים בצפון עיראק וגם לתמיכתה של ארצות הברית.
המינוי של עבד אל-מהדי, בחודש אוקטובר 2018, לראשות ממשלת עיראק היה תוצר של ברית "לא נוחה" בין שני הצירים העיקריים בפרלמנט העיראקי:
בינתיים, המחאות בעיראק נמשכות גם בבגדאד וגם בדרום עיראק – בנג'ף נפצעו 35 מפגינים כאשר שומרים חמושים בבגדים אזרחיים ירו על מפגינים באמצעות רובה ציד וגז מדמיע ליד קבר שיעי.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, אמר כי הוא מצפה לסולידריות, מצד חברי ברית נאט"ו, זאת בשל איומים העומדים בפני ארצו.
ארדואן אמר את הדברים לפני ששעזב את טורקיה כדי להשתתף בוועידת נאט"ו בלונדון, שם הוא מקווה להבטיח כי ברית נאט"ו תחדש ותחזק את התמיכה בו.
ארדואן ציין כי טורקיה תביעה התנגדות לכל החלטה שתגיע מטעם נאט"ו, בנוגע לפעולות בנושא המדינות הבלטיות ופולין – זאת כל עוד ברית נאט"ו לא מביעה הכרה כלפי המאבק של טורקיה נגד הטרור בצפון סוריה.
בינתיים, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שיבח את נשיא טורקיה ואמר כי מדובר בציטוט של "חבר מאוד טוב בנאט"ו".
למרות הניסיונות של ברית נאט"ו לחדש את האסטרטגיה שלה בוועידה הנוכחית, רבים מאמינים כי ההבדלים בין המדינות החברות בברית, בתוספת רצונות שהם אנוכיים, יובילו לכישלון.
טורקיה היא בעלת הכוח הצבאי השני בגודלו בנאט"ו, ומדינת מפתח חשובה בברית.
ארדואן מביע כעס על כמה מדינות, מבנות ברית נאט"ו, על כך שהן כביכול מגבות חמושים כורדים בצפון סוריה, שאותם טורקיה מחשיבה "טרוריסטים" וכעת ארדואן דורש כי ברית נאט"ו תתייג את החמושים הכורדים בצפון סוריה כ"ארגוני טרור".
לטורקיה יש זכות וטו פוליטית וצבאית מלאה בברית נאט"ו.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
פשט – רמז – דרש – סוד 