שר החוץ של פולין, יאצק צ'פוטוביץ', דיבר בראיון שהעניק לעיתון,"Rzeczpospolita", על כוונתנה של ארה"ב להעביר את כוחותיה מגרמניה לפולין.
בחודש יוני פורסם, כי בשל סירובה של גרמניה להגדיל את תקציבה עבור ברית נאט"ו, ארצות הברית החליטה להוציא חלק מכוחותיה מגרמניה ולפרוס אותם בפולין.
צ'פוטוביץ' הביע בראיון לעיתון את חוסר שביעות רצונה של פולין מהתוכנית של ארה"ב וציין, כי כוחות ארצות הברית מספקים ביטחון לפולין אפילו מהשטח הגרמני. לדבריו, ארה"ב מספקת "גיבוי" למקרה של "התקפה מרוסיה", אך ארה"ב מנהלת זאת היטב גם מרחוק.
בנוסף לכך אמר שר החוץ הפולני, כי המדינה אינה מוכנה לספק תמיכה צבאית לארה"ב במפרץ הפרסי.
עם זאת הוא הדגיש, כי פולין תופסת את כוונתה של ארה"ב להגנה על חופש הניווט במפרץ הפרסי כפעילות: "מוצדקת".
הסנטור הרוסי, קונסטנטין קוסצ'וב, העלה ביום שני את הצורך להטיל סנקציות על ארצות הברית, בגין המגבלות הכלכליות שהיא מציבה בפני ונצואלה, וכן בגין האפשרות שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שקל ליישם מצור ימי נגד המדינה מדרום אמריקה.
יושב ראש ועדת החוץ בבית העליון של הפרלמנט הרוסי (הפדרציה הרוסית) ציין:
הגיע הזמן ש"הקהילה הבינלאומית האמיתית תטיל סנקציות", כאשר היה ברור כי הוא מתחייס, כביכול, לכוונתה של ארה"ב להטיל מצור ימי על ונצואלה.
הסנאטור הרוסי טען כי הסנקציות האמריקאיות גורמות למותם של חולים אזרחיים בוונצואלה, ונראה כי האחראים למקרי המוות האלו אינם עוצרים את הכוונות שלהם.
כלי התקשורת בארה"ב דיווחו ביום שני השבוע, כי טראמפ הסביר ליועציו לבדוק את האפשרות להטיל סגר ימי על ונצואלה.
בתגובה המחוקק הרוסי הצהיר כי זו לא הפעם הראשונה שדונלד טראמפ מדבר על הרעיון להטיל מצור ימי על ונצואלה, בדומה למצור שהוטל על קובה בשנת 1962, בזמן משבר הטילים.
עם זאת, הפרלמנט הרוסי טען כי על פי המידע העדכני, הפנטגון אינו רואה בכוונה של טראמפ אפשרות ריאלית, מכיוון שקובה ממוקמת על אי, וכי זה אינו דומה למצב בוונצואלה, לכן סביר שהכוונה של טראמפ לא תתממש.
קוסצ'וב אמר, כי בשל הצעדים מצידה של ארה"ב והחרמת הכספים ניצבת כיום ונצואלה עם מגבלות גדולות לרכוש עשרות סוגי תרופות ומשלוחי מזון בחו"ל.
הוא הסביר כי כתוצאה מהסנקציות, 300,000 מנות אינסולין, בהשקעה כספית של רוסיה לא יכלו להגיע לוונצואלה מכיוון שהבנק האמריקאי סירב לבצע את העסקה.
בנוסף לכך, קוסצ'וב הזהיר כי אם ארצות הברית תציב טילים באסיה, רוסיה תנקוט בצעדי תגובה לא רק נגד ארה"ב, אלא גם נגד המדינה שהציבה בשטחה את הטילים האמריקאים.
לדבריו, טילים אמריקאים הפרוסים באסיה או באירופה מסוגלים להגיע לרוסיה ולכן הם מהווים איום צבאי ישיר עליה.
הוא הזהיר כי אם הפריסה של הטילים אכן תתקיים, גם המדינה בה ממוקם הנשק, תעמוד גם היא בפני השלכות.
המחוקק הרוסי הבכיר טען, כי המהלך של רוסיה הוא תגובה צבאית לדאגות הביטחוניות הלאומיות והלגיטימיות של רוסיה.
הפנטגון הודיע ביום שני כי הוא בדק טיל שיוט, שהוגדר קונבנציונלי עם שיגור מהקרקע לטווח של יותר מ-500 ק"מ, זוהי בדיקת הטילים הראשונה מאז שמוקדם יותר החודש ארה"ב הוציאה את עצמה מאמנת ה-INF.
קוסצ'וב אמר כי בדיקות הטילים מצערות ומוכיחות כי ארה"ב התכוננה, זה מכבר, לצאת מאמנת פירוק הגרעין לטווח בינוני (INF).
זהו אישור נוסף לכך שארה"ב הפרה ישירות את אמנת ה-INF מאז שיצאה ממנה, טען המחוקק הרוסי הבכיר.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בירך על החלטתה של פרגוואי להגדיר את חמאס וחיזבאללה כ"ארגוני טרור בינלאומיים", במהלך שמגיע פחות מחודש, לאחר שארגנטינה גם היא הכניסה לרשימה השחורה את חמאס מעזה וחיזבאללה מלבנון.
פרגוואי הגדירה היום (שני) את חיזבאללה, המגובה על ידי איראן, ואת חמאס, סיעה פוליטית פלסטינית, השולטת ברצועת עזה, כקבוצות טרור.
נתניהו הצהיר בהצהרה כי "אני מברך על החלטתו של נשיא פרגוואי, מריו אבדו, להגדיר את חיזבאללה וחמאס כארגוני טרור.
"אנו פועלים על מנת שמדינות נוספות גם יעשו את הצעד החשוב הזה", הוסיף נתניהו.
נשיא פרגוואי אמר ביום שני כי הוא מייעד את חמאס וחיזבאללה כ"ארגוני טרור בינלאומיים" ואת אל-קאעידה וקבוצת המדינה האסלאמית כ"ארגוני טרור עולמיים". לא היה ברור מה ההבחנה ולמה הוא התכוון בדיוק בדבריו.
פרגוואי "מכירה ומדגישה מחדש את מחויבותה להכפיל את המאמצים, במניעה ולחימה נגד הקיצוניות האלימה", הוסיף נשיא פרגוואי.
ישראל, ארצות הברית וקנדה הן בין כמה מדינות שכבר תייגו את חמאס וחיזבאללה כקבוצות טרור.
יחד עם זאת, בחודשים האחרונים ממשל טראמפ לחץ על מדינות אחרות להטיל סנקציות על חיזבאללה, במסגרת קמפיין "הלחץ המרבי" של ארה"ב נגד איראן.
ארגנטינה הפכה בחודש שעבר למדינה הראשונה בדרום אמריקה, המייעדת את הקבוצה הלבנונית כארגון טרור, מהלך שהתקבל בברכה על ידי הנצים האנטי-איראניים בארה"ב, כולל מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפייאו.
הרשויות בארגנטינה הורו להקפיא את נכסי חיזבאללה במדינה ב-18 ביולי, זאת לאחר 25 שנה למתקפה הקטלנית על המרכז הקהילתי היהודי בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס, שהאשמה בפיגוע מוטלת על חיזבאללה.
יום לאחר מכן, ב -19 ביולי, קבוצה של מחוקקים רפובליקנים קראה לפומפייאו ללחוץ על פרגוואי וברזיל לתייג, גם הן, את חיזבאללה כקבוצת טרור.
"ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי נמצאות בעמדה ייחודית, כדי לנקוט צעדים משמעותיים במאבק בטרור המנוהל על ידי חיזבאללה", כך אמרה בזמנו הסנאטורית הרפובליקנית, מרשה בלקברן, בהצהרה.
נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, פיטר את כל יועציו בתוך משבר פיננסי בגדה המערבית, שהביא לקיצוץ שכר עמוק.
הפיטורים הוכרזו על ידי משרדו של עבאס ביום שני בהצהרה קצרה שהוציא באמצעות סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית, "ופא", שלא סיפקה פרטים נוספים על מספר היועצים או העלויות הכרוכות בכך.
המהלך מגיע בגלל גירעון כספי, הנוצר מסירובו עבאס לקבל העברות נוספות של הכנסות מיסים, שגבתה ישראל מטעם הרשות הפלסטינית.
ישראל גובה מכס בסכום של כ-190 מיליון דולר בחודש, מכס המוטל על סחורות המיועדות לשווקים הפלסטינים. לאחר מכן ישראל מעבירה את הכסף לרשות הפלסטינית.
הסכום שנוכה מהרשות הפלסטינית, 138 מיליון דולר לשנה, תואם את מה שישראל טוענת כי הרשות הפלסטינית שילמה לאסירים פלסטינים היושבים בבתי כלא ישראלים, או שילמה למשפחות שלהם, בשנת 2018.
אסירים שביצעו פיגועים נגד ישראלים, נמנים בתוך העברות התשלומים של הרשות הפלסטינית, וישראל טוענת כי בכך הרשות הפלסטינית מעודדת אלימות נוספת.
הרשות הפלסטינית רואה באסירים כנלחמים נגד "הכיבוש הישראלי" וטוענת שהכספים תומכים במשפחות, שאיבדו את המפרנס העיקרי שלהן.
אבו מאזן האשים את ישראל ב"סחיטה" וסירב לקחת אחת מהעברות המס, המהוות 65 אחוז מהכנסות הרשות הפלסטינית.
הרשות הפלסטינית קיצצה כבר בחצי, את המשכורות לרוב העובדים שלה, וזאת בכדי להשאיר את הממשלה הפלסטינית עם "צינור נשימה" כלכלי.
בנוסף לסכסוך המס של הרשות הפלסטינית עם ישראל, ארצות הברית גם היא קיצצה מאות מיליוני דולרים בסיוע לפלסטינים באמצעות תוכניות שונות.
מרבית מומחי הנפט והגז מסכימים כי פרוייקט צינור הגז בין ישראל לאיטליה, הנקרא פרויקט: "east-med", הוא חלום על הנחת מערכת של צינורות גז, שאינה תוכל להתחרות בגז הרוסי הזול.
אם כך, מדוע התמיכה הנלהבת של ארה"ב בכך? מטרתה של ארה"ב בתמיכה בפרוייקט, היא יותר יישור ובנייה מחדש של סדר הבריתות, וכן גם אבטחת אספקת האנרגיה לבנות הברית של וושינגטון, כך כתבה העתונאית, נור סמאהה.
נור סמאהה היא חוקרת, אנליסטית ועיתונאית עצמאית שבסיסה עובר בין ביירות ללונדון. היא דיווחה על אזור המזרח התיכון למעלה מעשור, ושימשה גם כחברה לשעבר במועצה האירופאית ליחסי חוץ. היא תרמה את הסיקור הזה עבור לשכתהסינדיקציה, שהוא שירות סינדיקט סיקורים, חוות דעת וניתוח המתמקד אך ורק במזרח התיכון.
בחודש מרץ השנה חתמו קפריסין, יוון וישראל על הצהרה תלת-צדדית שתגדיל, בין היתר, את שיתוף הפעולה בביטחון האזורי, תתמקד בעצמאות אנרגטית, וכן תעבוד יחד על פרויקט להביא גז טבעי ממזרח הים התיכון לאירופה, ובכך למעשה תפחית את התלות ברוסיה.
מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפייאו, כינה את ההסכם: "זמנים מדהימים", ושום דבר אינו ממחיש טוב יותר מההסכם שנוצר, כיצד המאבק בין אמריקה לרוסיה בעיצוב המזרח התיכון גולש כעת גם לים התיכון.
המהלך הבא במשחקי הכוח הגיאו-פוליטיים האלו, הגיע לאחר חודש מאז חתימת ההסכם במזרח התיכון, כאשר ארה"ב קיבלה הצעת החוק לשותפות לביטחון ואנרגיה בים התיכון בשנת 2019.
הצעת החוק הדו-מפלגתית מציעה תמיכה מלאה בצינור הגז וכן גם שיתוף פעולה ביטחוני גדול יותר עם שלוש המדינות, קפריסין, יוון וישראל, (היוזמה מכונה גם יוזמה לשיתוף פעולה3+1).
בחודש יוני השנה העביר הסנאט האמריקאי תיקון לחוק הרשאת ההגנה הלאומית, ובכך הסיר אמברגו נשק בן עשרות שנים מעל קפריסין.
חודש לאחר המהלך של ארצות הברית, הגיעה מהלך "יריית הפתיחה" מצידה של רוסיה, בכך שבאמצעות התקשורת הטורקית, נאמר על פוטנציאל שיתוף פעולה בין חברות רוסיות וטורקיות בשדות הגז, הנמצאים במזרח הים התיכון.
רוב מומחי הנפט והגז מסכימים כי פרויקט צינור הגז "east-med", שעלותו נעה סביב 7 מיליארד דולר, למעשה עלות השקעה שקפריסין, יוון וישראל אינן יכולות לקוות להחזיר באמצעות מכירת גז לאירופה, וזאת מכיוון שהן לא תוכלנה להתחרות ברוסיה על המחיר.
בנוסף לזאת, המתחים המתפתחים בין קפריסין לטורקיה שעדיין לא נפתרים, ובחלקם נוצרים מהאינטרס הרוסי, גורמים לחברות הגז הפרטיות להימנע ולא להשקיע באזור, מה שהופך את הפרוייקט כלא אמין מבחינה מסחרית.
מכאן, כי מטרת התמיכה הנלהבת של ארצות הברית בפרוייקט, היא אינה בפיתוח הצינור על מנת לגרוף הון כלכלי, אלא מטרותיה של ארה"ב חותרות לעיצוב מחדש של הבריתות, יצירת השפעה אזורית, וכן הבטחת אספקת אנרגיה לבנות הברית.
בחודש מרץ הזהיר פומפייאו מפני:
"מעצמות רוויזיוניסטיות כמו איראן ורוסיה וסין שכולן מנסות להשיג דריסת רגל משמעותית במזרח ובמערב".
עבור ארה"ב – ישראל, קפריסין ויוון הן: "שותפות מרכזיות לביטחון ושגשוג", הוסיף פומפייאו.
ארה"ב כבר מבצעת מהלכים נוספים בתוך המאבק הגיאו-פוליטי המתפתח ומנסה להגביל את אספקת הגז הרוסי לאירופה, וזאת על ידי איום בסנקציות על חברות אירופאיות, המשתפות פעולה בפיתוח של צינור הגז "נורד סטרים 2", הצפוי להעביר גז מרוסיה לגרמניה דרך הים הבלטי.
נכון לעכשיו, ארה"ב מנסה לחזר אחר יוון וקפריסין, אשר לשתיהן קשרים עמוקים וארוכי שנים עם רוסיה, ולהכניס אותן תחת תחום ההשפעה האמריקאית באמצעות "יוזמת 3 +1".
הצעת החוק האמריקאית לשותפות לביטחון ואנרגיה בים התיכון משנת 2019, מוענקת ליוון וקפריסין בדרך של תמריצים, כמו סיוע צבאי של מיליוני דולרים לשתי המדינות וכן הסרת אמברגו הנשק מעל קפריסין.
בתמורה לכך, ארה"ב מעוניינת שקפריסין תפר את ההסכם שלה עם רוסיה משנת 2015, הסכם המאפשר לאניות צבא רוסיות גישה לנמלים בקפריסין.
רוסיה, מצידה, בינתיים, מנהלת חיזורים גיאופוליטיים משלה, רוסיה מחזקת את היחסים עם טורקיה באמצעות, בין היתר, שותפות בצינור הגז, "טורק-סטרים", שיעביר גז טבעי מרוסיה לטורקיה ודרום אירופה, וכמו כן לאחרונה על ידי מכירת ה- S400, מערכת הגנה מפני טילים לטורקיה.
בלבנון, חברת הגז הרוסית, "נובאטק", הייתה אחת משלוש חברות שזכו במכרז לזכויות חיפושי גז בחופי לבנון. נכון לינואר, יש ל"נובטאק" חוזה ל -20 שנה עם ממשלת לבנון, כדי לתחזק ולהרחיב מתקני אחסון נפט בעיר טריפולי בצפון לבנון.
רוסיה ממשיכה להציע עסקאות צבאיות וסיוע ללבנון (שטרם אושרו על ידי ממשלת ביירות), ולאחרונה הציעה לתווך בין לבנון לסוריה בנושא תיחום גבול ימי – מהלך המשלים את הנוכחות הדומיננטית של רוסיה בתחום האנרגיה של סוריה.
זאת בנוסף לעסקה של 50 שנה לשימוש בבסיס המטוסים הסורי, הסכם נוסף בן 50 שנה לתחזוקה, הרחבה והפעלה של נמל טרטוס בסוריה, בתוספת עסקאות משתלמות בגישה למחצבים של סוריה.
בנוסף לכל זאת, רוסיה מנהלת שיחות עם מצרים וישראל – שתיהן בעלות ברית אמריקאיות איתנות – רוסיה מעוניינת בחתימת עסקאות נשק מרובות עם מצרים, וכן מבקשת רוסיה שמירה על נוכחות בשדה הגז זוהר, השוכן בשטח המים הטריטוריאליים של מצרים, ונחשב שדה הגז הגדול ביותר שהתגלה עד כה במזרח התיכון.
הקרב הגיאו-פוליטי בין רוסיה לארה"ב חורג גם מעבר ליבשה, הים, הצינורות והעסקאות הצבאיות, המאבק הגיאו-פוליטי בין רוסיה לארה"ב מתמקד גם סביב הכנסייה האורתודוכסית.
אומנם, מבחינה היסטורית הכנסייה האורתודוכסית קשרה את יוון וקפריסין לרוסיה, אך לאחרונה הכנסייה מראה שינוי מובהק לכיוונה של ארה"ב.
לא נותר לנו אלא לראות, איך כל אחד מהצדדים יצליח להרחיב בריתות קיימות ולהשפיע על מדינות אחרות ליצור או לזייף בריתות חדשות, וכל זאת, תוך שמירה מפני מתחרות אחרות בגלובוס שגם להן רצון משלהן להכנס למאבק הגלובלי המתפתח.
מל"טים ששוגרו על ידי המורדים החות'ים של תימן, תקפו בשבת שדה נפט גדול ועיקרי, בעומק המדבר בשטח ערב הסעודית, מה שגרם למה שהממלכה הסעודית תיארה: "שריפה מוגבלת".
זאת הייתה התקיפה השנייה של החות'ים בתימן, שהתקיימה לאחרונה על תעשיית האנרגיה החשובה באזור האסטרטגי של סעודיה.
ההכרה הסעודית במתקפה הגיעה שעות ספורות, לאחר שדובר כוחות החות'ים פרסם הצהרת וידיאו, בה נטען כי המורדים שיגרו 10 מל"טים עמוסי פצצות שכוונו לאזור האסטרטגי במה שתואר המתקפה: "הגדולה ביותר אי פעם".
ביום שבת, סעודיה הוכיחה שוב את חסרונות מערכות ההגנה שלה, מערכות הגנה המונחות בעזרת טכנולוגיה מערבית.
למעשה, שוב התברר, כי לסעודיה אין שום הגנות יעילות מפני אמצעי לחימה חדשים שרכשו החות'ים בתימן.
כעת, כאשר איראן מסייעת לחות'ים בחימוש וייעוץ, כלי הנשק האלו מאיימים על קווי החיים הכלכליים של הסעודים. זו הייתה "תקיפה מכרעת".
ההתקפה ביום שבת היא צעד גדול בהגברת רמת האיום של החות'ים נגד סעודיה. המטרה שנבחרה – שדה נפט גדול ועיקרי בסעודיה, הנקרא: "שיבא", נמצאת כ-1,200 ק"מ מהשטח שבשליטת החות'ים בתימן.
המשמעות עבור סעודיה, היא היעדים החדשים שעליהם מאיימים החות'ים, יעדים שהם עורק כלכלי חשוב ביותר של סעודיה העומדים בטווח הפגיעה.
מרחק שדה הנפט הסעודי מהשטח, המוחזק על ידי החות'ים בתימן, מדגים את טווח המל"טים של החות'ים.
חוקרי האו"ם אומרים כי המל"ט החדש של החות'ים, UAV-X, שנמצא בחודשים האחרונים בפעילות מבצעית במהלך מלחמת החות'ים נגד הקואליציה בהנהגת סעודיה בתימן, ככל הנראה מגיע עד לטווח של עד 1,500 ק"מ.
הטווח שאליו מגיעים המל"טים של החות'ים מציב, למעשה, בנוסף לשדות הנפט בערב הסעודית, גם את תחנת הכוח הגרעינית באיחוד האמירויות, הנמצאת בבנייה, ואת נמל התעופה הבינלאומי העמוס של דובאי בתחום הפגיעה של המל"טים מתימן.
בניגוד למל"טים מתוחכמים, העושים שימוש בלוויינים כדי לאפשר לטייסים להטיס אותם מרחוק, אנליסטים סבורים כי המל"טים של החות'ים מתוכנתים לקו רוחב מסוים וקו אורך מסויים, ולאחר שהם עוברים אותם לא ניתן לשלוט עלהם.
החות'ים כבר השתמשו בעבר במל"טים מתוחכמים שמקשים על מעקב מערכות ההגנה הסעודיות, כדי לתקוף סוללות טילי פטריוט סעודיות, כמו גם את הכוחות המקושרים לסעודיה.
התקיפה של החות'ים בשבת, על שדה הנפט האסטרטגי בסעודיה, ממחישה באופן מוחלט את נקודת התורפה של סעודיה, התקיפה הציבה תחת איום בר קיימא ולגיטמי את הנכסים, החשובים ביותר של סעודיה.
בנוסף לזאת, האיומים הכלכליים שיוצרים החות'ים על שדות הנפט בסעודיה, מתפתחים יחד עם גירעון תקציבי צפוי של שבעה אחוזים בסעודיה, כך על פי קרן המטבע הבינלאומית.
המל"טים והטילים אשר בהם משתמשים החות'ים הם למעשה עותקים של העיצוב והטכנולגיה האיראנית. העיצוב והטכנולגיה הגיעו לתימן על ידי מומחי הנשק של חיזבאללה מלבנון.
לפני ארבעה ימים ביקרה משלחת של החות'ים באיראן. במהלך הביקור הודה המנהיג העליון של איראן, אייתלה עלי חמינאי, לראשונה בפומבי כי החות'ים מקבלים את תמיכתה של איראן.
מתווכים מערביים מנסים לשכנע את שתי יריבות הקיצון, ארצות הברית ואיראן, לשתף פעולה בחיזוק הביטחון באפגניסטן, זאת כאשר נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מבקש לחלץ את ארצות הברית מהלחימה הארוכה ביותר שלה, כך על פי שלושה גורמים המכירים את המאמצים.
המתווכים המערביים אמרו כי הם מעבירים בחשאי, מזה מספר חודשים, מסרים בין ארה"ב לאיראן, בתקווה לגרום לצדדים לדבר בזמן של עוינות מתגברת במגוון סוגיות בינהם.
"אפגניסטן הוא אזור אחד שיש בו קרקע משותפת", כך אמר המתווך הבכיר בעילום שם, לסוכנות הידיעות רויטרס.
הבית הלבן סירב להגיב ומשרד החוץ האמריקאי לא נענה לבקשות תגובה. איראן, גם מצידה, מכחישה רשמית כל שיחות ערוץ אחורי עם ארצות הברית בכל נושא שהוא.
עם זאת, ארצות הברית ואיראן חולקות אינטרס משותף כדי להבטיח, כי עזיבתם את אפגניסטן של יותר מ-20,000 חיילים זרים בהנהגת ארה"ב, לא תסלול את הדרך ותכניס את המדינה לתוך כאוס של מלחמת אזרחים, המשיבה את הגרסה הקשה של הטליבאן לשלטון האיסלאמי, או תאפשר לאל-קאעידה או כל קבוצה קיצונית מוסלמית סונית אחרת להתרחב באפגניסטן.
"יתר על כן, כאשר הסנקציות של ארה"ב פוגעות בכלכלה שלה, איראן מעוניינת להימנע מפליטים אפגנים לברוח לאיראן השכנה – במידה ויתרחש גל אלימות רבוי דם", כך אמר מומחה אזורי והוסיף: "כפי שכבר קרה במשך עשרות שנים במלחמה של מדינת אסיה המרכזית".
בנוסף לכל זאת לטראמפ ואיראן ישנו אינטרס משותף נוסף: שניהם רוצים כי החיילים האמריקאיים יעזבו את אפגניסטן.
עם זאת, אין כל סימנים גלויים לכך, כי ארה"ב ואיראן מוכנות להניח את המחלוקת סביב תוכנית הגרעין של איראן,ואו סימנים לפעולות משופות של ארה"ב ואיראן במערב אסיה בכדי לשתף פעולה באפגניסטן.
הודעה שנמסרה מאיראן לארה"ב ופורסמה ב"רויטרס", תיארה את דאגותיה של איראן מהמשא ומתן של ממשל טראמפ עם הטליבאן, בנושא נסיגת החיילים האמריקאים והשיחות הפנים-אפגניות, כדי להשיג הסדר מדיני באפגניסטן.
הדיפלומט האמריקאי הותיק יליד אפגניסטן, זלמאי ח'לילזאד, שגה בלקיחת: "קיצורי דרך קנאים על ידי שיחות ישירות עם הטליבאן", כך מסרה איראן בהודעה.
גישה זו העניקה: "עליונות פוליטית" לטליבאן בזמן שהם מחזקים את עצמם צבאית, הדגישה ההודעה.
מנהיגי הטליבאן אמרו לבני שיחם מאיראן כי הם לא: "יקבלו דבר פחות מאשר ממשלה, הנשלטת על ידי הטליבאן", ומקיימת את "האמירות האיסלאמיות של אפגניסטן", הוסיפה ההודעה האיראנית.
איראן, הנשלטת על ידי המוסלמים השיעיים, נוקטת במשנה זהירות עם הטליבאן המוסלמי הסוני, כבר מזה זמן רב.
בעוד שארצות הברית רואה קשר ישיר עם איראן כבלתי ניתן להשגה, בשל המתחים שהציתה איראן כאשר הפילה את המל"ט האמריקאי בחודש יוני, איראן מצידה פתוחה לשיחות עם ארה"ב בנושא אפגניסטן.
אולם יחד עם זאת, איראן חזרה על דרישתה כי היא מעוניינת לכל הפחות בהשעיה של הסנקציות האמריקאיות, שנועדו לחתוך את יצוא הנפט שלה לאפס – מקור ההכנסה העיקרי של איראן, כך לפי שני מקורות, המכירים את העמדות של ארה"ב ושל איראן.
איראן מאמינה, כי יש לתכנן תהליך שלום חדש בו ממשלת אפגניסטן, שהודחה משיחות ארה"ב וטאליבן בקטאר, תמלא תפקיד "דומיננטי", כך נכתב בהודעה של איראן, שהועברה לארה"ב.
המתווכים המערביים מציינים כי המאמצים לפתיחת שיח בערוץ אחורי על נושא אפגניסטן בין ארה"ב לאיראן, נדחפים גם על ידי התקווה כי שיתוף פעולה באפגניסטן עשוי להוביל למשא ומתן רחב יותר ולהפחית את המתחים שעלו לאחרונה במפרץ.
גורם בכיר, המכיר את העמדות של ארה"ב ושל איראן, אמר כי מבחינת איראן, במידה וארה"ב תכיר באינטרסים המשותפים באפגניסטן:
"והיא מוכנה לדבר עם איראן, תחת בסיס שוויוני, ולעסוק באותם אינטרסים משותפים, אז איראן תדבר עם ארצות הברית".
"נכון לעכשיו, מה שאיראן מבינה מארצות הברית כי אין לה כל אינטרס משותף", כך הוסיף המקור.
מקור המקורב למזכיר המדינה האמריקאי,מייק פומפאו, וליועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, טען כי הם מתנגדים לכל שיח עם איראן בנושא אפגניסטן, מתוך אמונה כי טהרן תיכנע לבסוף לדרישותיה של ארה"ב, כך אמר המקור שביקש לא להזדהות. משרד החוץ האמריקאי דחה את ההערה.
גורם אפגני ציין כי מאז הפלישה בהנהגת ארה"ב בשנת 2001 בכדי להדיח את ממשלת הטליבאן, איראן בנתה קשרים עם הטליבאן, על מנת שאיראן תוכל להשתמש בהם עבור סיוע בעיצוב הסדר והשלום באזור ובמקביל גם להביא לנסיגת החיילים האמריקאים מהמדינה.
איראן מקיימת קשרים מורכבים ועמוקים עם הטליבאן ומהווה מקום מפלט עבור כמה משפחות של מורדים.
על פי גורמים במערב, איראן סיפקה כמויות מוגבלות של אמצעי לחימה למורדים באפגניסטן, בכדי לעזור להם לשמור על לחץ ומאזן כוח מול ארה"ב.
פומפייאו האשים את איראן כי היא: "שותפת קשר" של הטליבאן.
יחד עם זאת, למרות כי איראן מספקת לטאליבן אמצעי לחימה, אנליסטים אזוריים טוענים, כי איראן מנהלת את ההימורים שלה ודואגת למקרה שהחמושים לא ישובו לשלטון. איראן גם רואה בטאליבן כוח המתנגד לסניף של המדינה האיסלאמית באפגניסטן.
איראן משפיעה גם על המשטר באפגניסטן, זאת לאחר שהיא תומכת בגיבושם של הממשלות באפגניסטן, כבר במשך כמעט שני עשורים.
בנוסף לכך איראן מקיימת קשרים הדוקים עם "הזארות" השיעים, הקבוצה האתנית השלישית בגודלה באפגניסטן, ומחזיקה בקשרים עם מיעוטים אתניים אחרים במדינה.
אנליסטים אזוריים טוענים, כי ארה"ב ואיראן חולקות את אותה המטרה גם בלמנוע מאפגניסטן לחזור ולהיות בסיס עבור קבוצות קיצוניות מוסלמיות סוניות, ובמיוחד כוחות המדינה האיסלאמית, שהם האויבים המושבעים והמשותפים גם של ארצות הברית וגם של איראן.
"האם איראן יכולה למלא תפקיד משמעותי בכל מאמץ שלום, או שארה"ב תאפשר לה לעשות זאת?… זו שאלה פתוחה, כך אמר רייאן קרוקר, שגריר ארה"ב לשעבר באפגניסטן.
כמידי שנה ב-15 באוגוסט, מציינת הודו יום העצמאות שלה. השנה, ראש ממשלת הודו ציין את יום העצמאות ואמר שצריך לחשוב מחשבה חדשה על קשמיר.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הכריז ביום רביעי על ה"מהלך פורץ הדרך" שלו, בכדי להפסיק לקשמיר את האוטונומיה שלה, וזאת כאשר מקבילו הפקיסטני הזהיר מפני "טיהור אתני" אפשרי.
חלקים מקשמיר, המפוצלים בין הודו לפקיסטן השכנה היריבה, נמצאים תחת מצור מאז 4 באוגוסט, הכולל חופש תנועה מוגבל, כמו כן הטלפונים והאינטרנט מנותקים.
יממה לאחר הטלת המצור על חבל קשמיר, הודו דחתה את סעיף 370 בחוקה שלה, סעיף שהעניק לקשמיר מעמד מיוחד.
למעשה, הודו ביטלה את הפיצול לשניים, שקיים בסטטוס קוו של מדינת ג'אמו וקשמיר והפכה את המדינה המפוצלת לשטח מאוחד בשליטתה של הודו.
להשלמת הנושא ניתן לעיין גם בכתבות הבאות שעלו בפרד"ס+
בנאום שהתפרסם לקראת יום העצמאות ההודי, אמר מודי כי ההחלטה היא אחת מכמה מהלכים "פורצי דרך" של הממשלה שלו, אשר נבחרה מחדש.
לאחר שבעה עשורים של כישלון להבטיח הרמוניה בממלכת ההימלאיה לשעבר, הממלכה הציורית אך הטרגית, שבה מתו עשרות אלפים ב-30 השנים האחרונות, כעת: "דרושה חשיבה רעננה", אמר מודי.
"אנחנו לא מאמינים ביצירת בעיות או בהארכתן – תוך פחות מ-70 יום, תחת ההממשלה החדשה, סעיף 370 יהפוך להיסטוריה", הוא אמר.
"ההסדר הישן בג'אמו וקשמיר וגם בלדאק, עודד שחיתות ונפוטיזם, כמו גם אי צדק בכל הנוגע לזכויות נשים, ילדים, דליטים (קהלים נמוכים) וקהילות שבטיות", הוסיף מודי.
חסן נסראללה, מנהיג קבוצת ההתנגדות הלבנונית, חיזבאללה, כתב מכתב לשר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, על מנת להדגיש את הסולידריות והתמיכה של חיזבאללה בשר החוץ האיראני, לאחר שארה"ב הטילה עליו סנקציות.
"כשממשל ארה"ב הודיע על סנקציות נגדך [זריף] וכלל אותך ברשימת הכבוד, אחיי ואני החלטנו לשלוח לך מכתב המביע על הסולידריות והכבוד שלנו".
"עם זאת העדפתי לדחות זאת עד היום, עד 14 באוגוסט, אז ניצחה חזית ההתנגדות בלבנון את ארצות הברית של אמריקה וישראל, במלחמת 33 הימים בקיץ שנת 2006, בתמיכתה המלאה של הרפובליקה האסלאמית של איראן", כך כתב נסראללה לזריף.
"באותה מלחמה לא צודקת ומעשה התוקפנות הגלוי, ההחלטה הייתה של אמריקה, הפרויקט היה של אמריקה והצבא הישראלי שימש ככלי ביצוע, וזאת מכיוון שלטענתם, הוא היה הצבא החזק ביותר באזור באותה תקופה", כך הוסיף נסראללה.
"ג'ון בולטון, אז שגריר ארה"ב במועצת הביטחון של האו"ם, אמר לשליח ערבי: אין מקום לדיפלומטיה, משום שהמלחמה תיפסק רק אם חיזבאללה יימעך או יכנע", כך כתב מנהיג חיזבאללה לזריף.
"אבל כמה שבועות לאחר מכן אמר בולטון לאותו שליח ערבי: "עלינו להפסיק את המלחמה עכשיו", הוא ציין.
"השליח הערבי שאל אותו: האם ריסקת את חיזבאללה?הוא ענה לא. הפקיד הערבי שאל: האם חיזבאללה נכנע? הוא ענה לא. השליח הערבי שאל: אז מדוע הפסקת את המלחמה הזו?! .. בולטון ענה כי ישראל תסבול אסון גדול אם המלחמה תימשך", כך ציין מנהיג חיזבאללה במכתב לזריף.
נסראללה גם ציין, כי בולטון שהיום הוא היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ומאיים להפיל את הממסד האיסלאמי באיראן, לא הצליח להשיג שום ניצחון במהלך חייו.
"בשנת 2006, ארה"ב הובסה אל מול חזית ההתנגדות של מדינה קטנה המחולקת בתוך עצמה. איך היא תוכל לעמוד כעת נגד מדינה אזורית גדולה, אומה מאוחדת, ממסד מתואם ומנהיג גדול?" – כך הדגיש מנהיג חיזבאללה במכתבו לזריף.
"הם רצו לשים אותך במצור. נוכחותך, בכל זאת, התחזקה, הפכה למשפיעה יותר ומשמעותית יותר. אללה יברך אותך", סיכם נסראללה את מכתבו.
עיראק הורתה להעביר מחנות צבאיים ומחסני תחמושת מחוץ לערים בעיראק, וזאת לאחר הפיצוץ במחסן התחמושת שהרג אזרח אחד ופצע 13 איש מוקדם יותר השבוע.
בהצהרה שהתפרסמה ביום חמישי בעקבות ישיבת הקבינט הביטחוני בעיראק, הורה ראש הממשלה עאדל עבדול מהדי גם לבטל את כל אישורי התעופה לטיסות ברחבי עיראק, כולל טיסות סיור – מל"טים, מטוסים ומסוקים – אלא אם כן אושר להם על ידי מפקד כוחות הצבא.
בבסיס בוא ארע הפיצוץ נמצא מחסן נשק, השייך למיליציה המשתייכת לאיראן, ונמצאת תחת המטריה של כוחות הגיוס הפופולריים.
דיווחים סותרים פורסמו באשר לאופי הפיצוץ, חלקם טענו כי ייתכן שהמחסן הופצץ על ידי מטוסים ישראלים או אמריקאים, בעוד שאחרים העלו השערה כי הפיצוץ יכול היה להיות כתוצאה מתאונה במקום.
סגן ראש ממשלת עיראק, בהא אראג'י, אמר כי אופי השריפה וההתפוצצות במחנה מגלים כי הוא מאכלס: "כלי נשק שלא משתמשים בהם על ידי הכוחות העירקיים או אפילו כוחות הגיוס הפופלריים".
"אנו יכולים להסיק כי הנשק היה מאוחסן למשמרת על ידי מדינה שכנה, והיה ממוקד על ידי מדינה קולוניאלית, המבססת את התקיפה כאזהרה על בגידה בעיראק", כך הוא צייץ תוך התייחסות ברורה לאיראן המאחסנת נשק בעיראק.
איראן נקטה במשך שנים במדיניות של הימנעות מלחשוף את ההתקפות הישראלית והאמריקאיות נגדה בסוריה וכעת גם בעיראק.
פשט – רמז – דרש – סוד 