מחבר פרד"ס

אנשים רבים ברחבי העולם יחכו בציפייה לראות כיצד יסתיימו הבחירות הבאות בארה"ב (3 בנובמבר 2020), אך יחד עם זאת: לאנשים מסויימים אין את המותרות הללו – אלו הם חברי הפנטגון. 

לחברי הפנטגון יש קצת פחות משנתיים, כדי להתכונן להסביר לממשל הבא, לקונגרס החדש ולאזרחים האמריקאים, כיצד הם מתכננים להגן על ארה"ב, מפני מדינות תוקפניות פוטנציאליות כמו סין, רוסיה ואיראן. 

צבא ארה"ב נמצא במקום מוזר. סביר להניח שלא… ארה"ב לא תחפש לפתוח במלחמות חדשות בקרוב. 

הקונגרס האמריקאי העביר לאחרונה תקציב ההגנה לשנתיים הבאות, תקציב המבקש להכין את צבא ארה"ב לעימות גלובלי נגד סין ורוסיה.

יושב ראש ועדת הכוחות המזויינים של הסנט, ג'ים אינהוף,(רפובלקני) אמר, בזמן שאושר תקציב ההגנה האמריקאי על ידי הקונגרס, כי חוק התקציב הוא המשך למדיניות הנשיא "לבנות מחדש" את צבא ארה"ב ולהתמודד עם איומים גלובליים.

"העולם מאבד מיציבותו כל הזמן", אמר סנטור אינהוף.

"המדיניות האסטרטגית מוגדרת היטב: תחרות אסטרטגית עם סין ועם רוסיה, המשך איומים ממדינות סרבניות כמו איראן וקוריאה הצפונית, ארגוני טרור, טכנולוגיות חדשות ותחומי לחימה חדשים בחלל החיצון ובמרחב הסייבר. ואין גם לשכוח שנים של היעדר תקציבים בממשלות קודמות", הוא הוסיף.

אומנם הצדדים ילחמו בינהם על הרבה נושאים, אך המלחמה עצמה, ככל הנראה, לא תעלה על סדר היום של הפנטגון בשנתיים הקרובות. 

בנוסף לכך, הבחירות הקרובות בארה"ב מעלות דווקא סדר יום פנימי. במילים אחרות, הפנטגון הוא לא מרכז תשומת הלב ומהווה את נושא השיח של הבחירות הקרובות.

לצבא ארה"ב זוהי הזדמנות – הזדמנות לנצל את הזמן הזה כדי להפוך את יכולותיו למוחלטות ומשכנעות יותר, וכן להביא את היכולות הללו אל שולחן הקונגרס, להשמיע את מה שניתן לעם האמריקאי ובמקביל להשמיע בעיקר לאויב.

בינתיים, בזמן שהפנטגון עושה את ההכנות המוטלות עליו, הדיפלומטיה ומדיניות החוץ, שבה נוקטת ארה"ב, צפויות לפעול את פעולתן ולהגן על האינטרסים של ארה"ב לטווח הרחוק, כמו כן צפוייה המדיניות, שאותה נוקטת ארה"ב, להבטיח גם את היציבות העולמית, המתאימה להגמוניה ולצרכים שלה ושל בנות בריתה.

ב"מבט העל" של ארה"ב, למעשה, היא צריכה להפגין את היכולת שלה להרתיע סכסוך כוח גלובלי שעלול להתפתח בעתיד. 

נכון לעכשיו, רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה חולקות יחד אינטרס משותף – הן מקוות לנצח את כוח ההשפעה העולמי של ארה"ב מבלי להילחם איתה צבאית.

במילים אחרות, רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה היו מעוניינות לנצח את ארה"ב, מבלי להיכנס איתה לעימות צבאי, משום שהן יודעות כי בעימות כזה יהיה להן מה להפסיד ואולי, נכון לעכשיו, ארה"ב עדיין עדיפה עלהן צבאית. 

בשנתיים הבאות עד סיום ההכנות שנקבעו על ידי הפנטגון, ארה"ב תנסה לשמור על המצב הנוכחי של המלחמה הקרה, באופן שלא תגלוש לעימות צבאי.

ארה"ב, למעשה, תפעל בשנתיים הקרובות, כדי להגדיל את כוחה הצבאי ולהפגין הרתעה נגד סין ורוסיה, וכן גם נגד בנות הברית שלהן.

במידה ואכן תושג הרתעה כזו באמצעות פעילות דיפלומטית מיטבית של הבית הלבן, חיזוק בנות בריתה של ארה"ב, התחזקות כלכלית אמריקאית והצגת יתרונות צבאיים ברורים, ככל הנראה, ארה"ב תוכל לשמור על כוח ההשפעה העולמי שלה, למשך עוד כעשרות שנים. זאת בשל העובדה כי האויבים שלה יאבדו, באותם השנים, את ה"חשק להילחם" נגדה.

בנוסף לכך על ארה"ב לארגן ולבנות את היכולות שלה להנהיג סכסוכים קונבנציונליים רחבי היקף בגלובוס, סכסוכים הדורשים פעולות הרבה מעבר לרמה של חטיבות קרקע, גיחות מהאוויר ופריסת כוחות משימה ימיים, כפי שארה"ב נוהגת היום. 

ארה"ב חייבת גם להיות מסוגלת להוביל, להילחם ולקיים צבאות וקואליציות של בנות בריתה, שנלחמים ביבשה, בים ובאוויר – כמו גם בחלל ובמרחב הסייבר. 

יחד עם זאת ברור כי מתחרותיה של ארה"ב יחפשו דרכים להפריע לה להשיג את היעדים שלה, הן ינסו לערער ולשבור את כוחה הכלכלי של ארה"ב ליצור "בגידות" בין ארה"ב לבנות בריתה ובמקביל לחזק עצמן צבאית. 

למעשה ניתן לומר, כי המדינות שמתחרות בארה"ב מעוניינות לפלס את דרכן על ידי ביצוע פעולות, המטבטאות מתחת לרמה של מלחמות צבאיות.

על ארה"ב לשמור על היכולת והאפשרויות שלה לפעול בחופשיות, במיוחד כאשר האינטרסים החיוניים שלה מונחים על כף המאזניים. 

משמעות הדבר היא שארה"ב צריכה לשתף פעולה עם בנות בריתה באירופה, לדאוג שאיראן לא תגדל בכוח השפעתה במזרח התיכון, ולקיים שיתופי פעולה יעילים עם בנות בריתה בנתיבי המים של הודו-פסיפיק, זאת בכדי לקיים תנועה חופשית של המסחר בנתיבי המים האסטרטגיים של המזרח הרחוק.

לארה"ב אין את ה"לוקסוס" להתמקד רק באזור אחד או שניים. במאבק הגלובלי המתפתח ארה"ב איננה יכולה להיות בטוחה כי ברגע שהיא תעזוב אזור מסויים, אזי אחת מהמדינות, שמתחרות בה, תכנס לאזור במקומה.

לבסוף, ארה"ב אינה יכולה לשכוח את התוצאות העגומות של המלחמות ב"עצימות נמוכה" שאותן היא מנהלת במזרח התיכון. ממשל טראמפ מעוניין לסיים את המלחמות במזרח התיכון, במקומות כמו עיראק, סוריה ואפגניסטן.

בעוד שרבים היו מעדיפים לשכוח את המלחמות מהסוג הזה, הפנטגון לא יכול לעשות זאת. 

על ארה"ב להניח כי במוקדם או במאוחר היא תצטרך שוב להיכנס למלחמה ב"עצימות נמוכה", והיא שוב תאלץ לסייע ולתמוך בבעלות בריתה או במדינות אחרות, הנאבקות באתגרי הסכסוך, הבלתי שגרתי, הגלובלי והגיאו-פוליטי הזה. 

ארה"ב תצטרך למצוא פתרונות יעילים יותר, מהניסיון של המלחמה שלה במזרח התיכון.

במידה והפנטגון יבצע ביעילות את המוטל עליו ובתיאום עם רוח המדיניות היוצאת מהבית הלבן, וכן הגורמים בארה"ב, בשנתיים הקרובות יקחו את ההחלטות הנכונות, אזי ארה"ב תוכל להבטיח את החופש, השגשוג והביטחון של האמריקאים עד המאה ה-22.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

בתוך הסלמת המחלוקת המרה בין דרום קוריאה ליפן, החליטה דרום קוריאה ביום חמישי להפסיק את הסכם שיתוף הפעולה בענייני צבא ומודעין עם יפן, ובכך למעשה לפתוח סכסוך חדש בשיתוף פעולה ביטחוני משולש בין ארה"ב, יפן ודרום קוריאה. 

נשיא הבית הכחול של דרום קוריאה אמר ביום חמישי, כי אין זה אינטרס לאומי להמשיך בעסקה שנחתמה לצורך חילופי מידע צבאי רגיש עם יפן. 

דרום קוריאה תודיע ביום שבת ליפן על החלטתה לנטוש את ההסכם, שכן זהו המועד האחרון בכדי לחדש את ההסכם לביטחון הכללי ולמידע צבאי, GISOMIA, כך נאמר בהודעתה של קוריאה הדרומית.

החלטתה של דרום קוריאה תחמיר את המתיחות בין סיאול לטוקיו, המעורבים במחלוקת, שבעיקרה נעוצה בשימוש של טוקיו בעבודות כפייה במהלך הכיבוש היפני בקוריאה.

המהלך הדרום קוריאני מאיים גם להעצים בעתיד את המחלוקות הגיאו-פוליטיות, הצבאיות והכלכליות בין ארה"ב, יפן, צפון קוריאה וסין.

הצהרת כוונתה של דרום קוריאה לנטוש את ההסכם עם יפן, ציטטה את החלטתה של יפן להסיר את סיאול מרשימת שותפי הסחר המהימנים שלה.

בהודעת הבית הכחול נמסר: "הרציונל היה כי נוצרה בעיה בביטחון הלאומי עקב הפרת אמונים", אך עם זאת לא הוצגו כל ראיות או הסברים לתמיכה בטענה זו.

"בנסיבות אלו: החליטה ממשלת דרום קוריאה כי שמירת ההסכם שנחתם, כדי להקל על חילופי מידע צבאי ורגיש, אינה משרתת עוד את האינטרס הלאומי שלנו", כך הוסיפה ההודעה של ממשלת דרום קוריאה.

הסכם הביטחון הכללי למידע צבאי, GSOMIA, נחתם בנובמבר 2016.

"אני מקווה שלא תהיה השפעה על המדיניות, אך תהיה לכך השפעה על פעולות צבא ומודיעין", כך אמר דייוויד מקסוול, אלוף משנה לשעבר בצבא ארה"ב, ששירת בדרום קוריאה. 

"המידע ישותף דרך איש קשר אמריקאי, אלא אם כן הדרום קוריאנים או היפנים יחמירו את המצב על ידי הוספת אזהרות – כמו המידע שהם מספקים לנו – לא ניתן לשתף אותו עם צד שלישי", הוסיף מקסוול.

שרת החוץ של דרום קוריאה, קנג קיונג-ווה, אמרה כי ההחלטה לפרוש מ- GSOMIA היא: "סוגיה נפרדת מהברית של דרום קוריאה עם ארה"ב", כך על פי סוכנות הידיעות של דרום קוריאה. 

ההחלטה, לדבריה, התקבלה בגלל "סוגיית אמון" בין סיאול לטוקיו.

יפן הוציאה בחודש שעבר את דרום קוריאה מה"רשימה הלבנה", הכוללת את שותפי הסחר המהימנים שלה, וכמו כן הגבילה את ייצוא החומרים, המשמשים לתעשיית ההיי-טק בדרום קוריאה. 

החומרים משמשים לייצור מוליכים למחצה ותצוגה בסמארטפונים ומוצרי אלקטרוניקה אחרים, המשמשים "עמוד התווך" של הכלכלה הדרום קוריאנית.

לעיתים נראה כי המהלכים של יפן יכולים להיות כנקמה על הפסיקות האחרונות של בתי המשפט בדרום קוריאה, פסיקות המורות לחברות יפניות לפצות את הקוריאנים שנאלצו לעבוד בכפייה במהלך הכיבוש של יפן את קוריאה.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

הדיווחים אישרו כי הפיצוצים המסתוריים בבסיסים בעיראק, התרחשו בעקבות תקיפה של מל"טים ישראליים על נשק ומחסני טילים איראניים במדינה.

שלוש תקיפות התרחשו בעיראק בשבועות האחרונים, וזאת בזכות הבנה אמריקאית-רוסית, כך על פי שלוזה דיפלומטים מערביים.

על פי הדיווחים, ההבנה בין ארה"ב ורוסיה קובעת כי הביטחון של ישראל הוא עדיפות עליונה.

בנוסף לכך, הושגה הסכמה גם על הענקת עדיפות לישראל, ולאפשר לה להסיג את איראן מסוריה ומעיראק, כך על פי מקורות דיפלומטים מערביים שצוטטו ב"מצפה הסורי לזכויות אדם".

"א-שרק אל-אווסט" דיווח על פי גורמים מערביים, המכירים את הנושא, כי ההבנה בין רוסיה וארה"ב מדגישה שעל ישראל לא להכריז רשמית על המתקפות וכן לשמור על חשאיות, וזאת בשל הרצון והתקווה שהחשאיות תעזור לשלוט על המתח האזורי. 

על פי הנאמר, ב"מצפה הסורי לזכויות אדם", כבר בשנה שעברה התבשרו מדינות המערב על ההחלטה הפוליטית של ישראל:

"להרחיב את פעילותה נגד איראן מסוריה לעיראק"

עם זאת, היו שלושה מכשולים כדי ליישם את ההחלטה הזו: 

• המכשול הראשון היה – החשש האמריקאי כי לתקיפות הישראליות בעיראק תיהיה השפעה על נוכחותם של הכוחות האמריקאים במדינה, כמו כן גם החשש כי תיהיה להן השפעה על המלחמה נגד דאע"ש ועל עתידה הפוליטי של עיראק.

• המכשול השני היה – המתיחות בין רוסיה לישראל לאחר "תקרית הפלת המטוס הרוסי" בספטמבר 2018.

• המכשול השלישי היה – הפוטנציאל הצבאי הנדרש, ויש לקשור זאת למטוסי הקרב F-35.

באמצע שנת 2019 החל תהליך יישום ההחלטה הפוליטית, ומפקד חיל האוויר הישראלי, עמיקם נורקין, הודיע ​​בחודש מאי כי ישראל היא הראשונה, חוץ מארה"ב, שהשתמשה במטוסי F-35 מתוצרת ארה"ב בפעילות מבצעית. 

הודעה זו נמסרה, שבועות ספורים, לאחר המתקפות שביצעו מטוסים ישראליים, במספר מוקדים על מטרות איראניות בשטח סוריה.

"מטוסי קרב F-35 טסים ברחבי המזרח התיכון, ואנחנו הראשונים להשתמש בהם בלחימה", כך אמר נורקין. 

זה עולה בקנה אחד עם ביקורו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ברוסיה, שבמהלכה הוא נפגש עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בכדי לבסס תיאום צבאי בסוריה ולהפחית את המתיחות, לאחר הפלת המטוס הרוסי.

התיאום בין רוסיה וישראל נעוץ ב"תקשורת יעילה ופתוחה" בין המדינות, וכן בקבלת הבטחות מרוסיה כי מערכת ההגנה S-300, שהגיעה לסוריה לאחר הפלת המטוס הרוסי, לא תופעל.

בתוך כך, הצעד העיקרי והחשוב היה הסכמתו של פוטין לקיים ישיבה משולשת עם ארה"ב וישראל בירושלים, בסוף חודש יוני. 

על פי מקורות דיפלומטים מערביים, הפגישה הייתה סמלית והושגה רק ההסכמה להעניק עדיפות לביטחון ישראל בסוריה ובעיראק, וכי ארה"ב תאפשר את המשך הנוכחות הרוסית בסוריה, ואילו הכוחות האמריקאים יסוגו מהאזור.

המקורות הוסיפו כי ארה"ב סיפקה את "האור הירוק" כצעד במסגרת מדיניות הלחץ המרבי נגד איראן, כמו כן הוסכם גם, כי רוסיה לא תמנע את ההשפעה של הכוחות האמריקאים בעיראק, וזאת כדי לבצע תיאום מבצעי ופעולות תמיכה במתקפות של ישראל בעיראק.

כתוצאה של ההסכמה שהושגה בין ארה"ב ורוסיה, "כובד המשקל" של התקיפות הישראליות בסוריה וגם בעיראק עובר לשלב חדש.

ללא ספק זהו הישג ישראלי חסר תקדים, להשיג את תמיכתן של שתי מעצמות משני קצוות שונות, שנאבקות ביחסי כוחות גיאו-פוליטיים זו בזו.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, באיום מוזר "לשחרר" פעילי טרור לצרפת וגרמניה, למעשה לוחץ על בנות הברית של ארה"ב באירופה להחזיר הביתה ולהעמיד לדין את האזרחים שלהן, שנלכדו בזמן שנלחמו למען דאע"ש בעיראק ובסוריה.

טראמפ טען בפומבי את מה שאמרו כבר בכירי הפנטגון ומחלקת המדינה במשך חודשים ארוכים, ואמר כי הוא יורה על שיחרורם של כ-2,000 לוחמי דאע"ש, בחזרה למדינות מולדתם גם אם "אירופה לא תיקח אותם" – דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי מבחינה משפטית. 

"אנו מחזיקים אלפי לוחמי דאע"ש ברגע זה, ואירופה צריכה לקחת אותם. ואם אירופה לא תיקח אותם, לא תהיה לי ברירה אלא לשחרר אותם למדינות שמהן הם הגיעו. בינהן גם גרמניה וצרפת ומקומות אחרים", כך אמר טראמפ לעיתונאים ביום רביעי. 

מאוחר יותר, בנאום בפני קבוצת יוצאי ותיקי צבא בקנטקי, אמר טראמפ כי בעלי ברית אירופאים:

"אומרים לנו: 'מדוע שלא נחזיק אותם במפרץ גואנטנמו למשך 50 שנה ונבזבז מיליארדים ומיליארדי דולרים בכדי להחזיק אותם', ואני עונה 'לא… אתם חייבים לקחת אותם'."

במידה ודבריו של טראמפ אכן ייצאו אל הפועל, זה יאלץ את מנהיגי אירופה לעשות היפוך מדיניות, לאחר שקרוב לשני עשורים עסקו בביקורת על ארצות הברית, בנוגע לאכיפה של זכויות אדם במתקן המעצר הימי בגואנטנמו. 

בעבר, בכירי ממשל טראמפ הדגישו כי ארצות הברית אינה מחזיקה את הלוחמים הזרים שנלכדו. אולם, ארצות הברית מחזיקה במתקן הכליאה כ-2,000 לוחמים זרים בהשקעה כספית ותמיכה ביטחונית אמריקאית.

גורמים רשמיים בארה"ב לחצו כבר בעבר על בנות הברית מאירופה, לקחת בחזרה את האסירים הזרים ולהיות אחראים לאזרחים שלהן.

אולם מנהיגי אירופה מודאגים מכך שסוג הראיות שיש להם על לוחמי דאע"ש, לא יתבררו כקבילות בבתי המשפט, המקומיים במדינות שלהם.

מדינות מסוימות – ובמיוחד צרפת – ביקשו להעמיד לדין את האזרחים שלהן בעיראק, שבה בתי המשפט נותנים גישה מינימלית לעורכי דין, ובדרך כלל גזר הדין ניתן על סמך ראיות מצומצמות. (בצרפת אין עונש מוות.)

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

מנהיג מפלגת "כּתאיבּ" וחבר פרלמנט בממשלת לבנון, סאמי ג'ומאייל, יצא היום (רביעי) במתקפה חסרת תקדים נגד מנהיג ארגון חיזבאללה, חסן נסראללה.

ג'ומאייל ביטל את דברייו, מנאומו האחרון של נסראללה, ואמר כי הם הפרה בוטה של ​​החוקה הלבנונית וההסכמה הלאומית שלה. 

חבר הפרלמנט הלבנוני הגדיר את עמדותיו והתבטאויותיו, המסיטות של נסראללה, כהוכחה נוספת ל"חטיפת הריבונות הלאומית [שמבצע] חיזבאללה". 

"יש לבחון מחדש את המילים המסוכנות [שנאמרו על ידי נסראללה] ב- 16 באוגוסט, במיוחד כאשר אנו עומדים במצב ביטחוני מורכב, המחייב את תשומת ליבנו. נסראללה אמר כי מלחמה באיראן, פירושה כי כל האזור יתלקח!" כך הזהיר ג'ומאייל.

"אנחנו האחראיים על המערכת הדמוקרטית, לרבות על התנהלות המדינה והחוקה, צריכים למדר את כל הגורמים, הפועלים נגד החוקה שלנו, ולהעניק סמכות פרלמנטרית לממשלה, שרק אליה קשורים כוחות הצבא של האומה [הלבנונית]", הוא הוסיף. 

"הנאום של נסראללה מהווה הפרה בוטה של ​​החוקה, מפר את הכללים של ההיגיון, של מוסדות המדינה, וגורם להחלשת הביטחון הלאומי", הוסיף מנהיג מפלגת כּתאיבּ הלבנונית.

ג'ומאייל העריך כי דבריו של מנהיג חיזבאללה הם עלילה והתרסה, המכוונות נגד ממשלת לבנון, וציין כי רק ממשלת לבנון מאשרת ומתווה מדיניות, או החלטות בדבר שלום ומלחמה, לרבות התנהלות חוקתית.

"לפרלמנט [הלבנוני] ולשרים יש את הכוח לקבוע את גורל המדינה – לאף אחד אין את הזכות להחליט על גורלו ועתידו של העם הלבנוני, קל וחומר לנטרל את החלטתה, בדבר השלום והמלחמה", אמר ג'ומאייל.

"זה מסוכן שחיזבאללה הוא זה שמגדיר מי הוא האויב ומי הוא הידיד של עמנו וקובע את אסטרטגיית ההגנה הלאומית", הוא הזהיר. 

"הקול שלנו לא יתפוגג, לא נתכופף, ולא נפחד להיות לבד כל עוד האמת, ההיסטוריה והעתיד עומדים לצידנו. תרבות של אלימות, דיקטטורה וחד צדדיות לא במחיצתנו", כך סיכם מנהיג מפלגת כּתאיבּ את דבריו.

• מפלגת הכּתאיבּ הלבנונית ידועה יותר בשם הפַלֵנְגוֹת, שהיא מפלגה נוצרית-מארונית (נוצרים ארמים) וחבריה היו ארגון גרילה לשעבר בלבנון.

• ג'ומאייל הוא פוליטיקאי ימני והוא נחשב לבעל משנה פוליטית לאומית-לבנונית. הוא חבר הקואליציה הלבנונית ומתנגד לנוכחות זרה בלבנון. ג'ומאייל קורא למימוש ריבונותה של לבנון כמדינה דמוקרטית וחילונית, זאת להבדיל מהקו אותו נוקטים רבים מהפוליטיקאים הנוצרים בלבנון כיום.
• בראיון, שהעניק בעבר, אמר ג'ומאייל כי הוא תומך בהסכם שלום עם ישראל, שלא במסגרת יוזמת השלום הערבית.
• בנוסף לכך, ג'ומאייל נמנה בין המבקרים החריפים ביותר של חיזבאללה וחזית השינוי והרפורמה. בראיון שהעניק ג'ומאייל לאחר מלחמת לבנון השנייה הוא האשים את חיזבאללה בחתרנות והתנהגות בריונית. ג'ומאייל טען כי ארגון חיזבאללה כופר בריבונות לבנון ומתנהג כמדינה לכל דבר.
  

✏ בר מאיר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

ישראל ודרום קוריאה הצהירו היום (רביעי) כי סיכמו על הסכם סחר חופשי וביטול תשלומי מכס על מגוון רחב של מוצרים – מכלי רכב וציוד רפואי ועד לשפתונים ומשחקי וידאו.

שר הכלכלה הישראלי, אלי כהן, כינה את העסקה "היסטורית", וציין כי זהו ההסכם הראשון של ישראל עם מדינה במזרח אסיה.

יחד עם זאת, לא היה ברור מהדברים מתי יתאפשר להסכם להיכנס לתוקף.

"היתרון של ההסכם הזה יהיה מעבר לקשרים הכלכליים שלנו", כך אמר כהן בטקס ההצהרה על העסקה.

"אני בטוח שזה גם יסמן את תחילתו של עידן חדש וידידות קרובה, עוד יותר, בין ישראל לקוריאה", הוסיף שר הכלכלה הישראלי.

שרת המסחר של דרום קוריאה, יו מיונג-הי, אמרה בטקס:

"אני מקווה שהחברות הישראליות ינצלו את קוריאה במלואה, כאבן דרך לשוק האסייתי העצום".

יחד עם זאת, על פי הידוע, ההסכם תלוי ועומד במחלוקת פנימית בישראל, בנוגע לטענות כי ההסכם לא יכלול את החברות, אשר ממוקמות במה שדרום קוריאה מגדירה: "התנחלויות ישראליות".

כהן הכחיש שזה המקרה ואמר שאם עסקים ב"התנחלויות", כתוצאה מההסכם, ייצאו נחלשים בדרך כלשהי, הם יפוצו על ידי הממשלה כפי שקורה בעסקות סחר אחרות.

השיח על נושא ה"התנחלויות" הוא נושא רגיש במיוחד בימים אלה בישראל, בשל ההתקרבות למועד הבחירות ב-17 בספטמבר.

המשא ומתן על הסכם הסחר החופשי בין המדינות נמשך כשלוש שנים.

בין החברות, המוכרות של דרום קוריאה, שאיתן ישראל מקיימת מסחר – יצרנית הסמארטפונים ושבבי הזיכרון הגדולה בעולם סמסונג ויצרנית הרכב יונדאי.

ההסכם צפוי להסיר תעריפי מכס על יבוא ישראלי של סחורות כולל כלי רכב, מכונות לתעשיה וקונסולות משחקי וידאו, כך על פי משרד הכלכלה הישראלי.

למעשה, ההסכם אמור להוריד את המחירים של מוצרים, המיובאים מדרום קוריאה לישראל.

היצוא הישראלי לדרום קוריאה כולל ציוד רפואי, דשן, יין וקוסמטיקה. נכון לציין, כי ישראל היא יצואנית מרכזית של ציוד נשק והגנה, אך לא צוין כי הם נכללו בעסקה.

✏ שיר בניש

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

מחסן תחמושת במחנה הצבאי, אל-סקר, בעיראק נפגע כתוצאה מפיצוץ ב-12 באוגוסט, הרג אדם אחד והותיר אחריו 13 פצועים. מספר שבועות לפני כן התרחש פיצוץ דומה בבסיס אמירלי, בצפון עיראק.

הפיצוצים, שהידהדו בשני בסיסים של הצבא העירקי, ומוחזקים על ידי הכוחות החמושים השיעיים, היו כתוצאה מתקיפות של מל"טים ישראליים, כך אמר חבר ועדת הביטחון בפרלמנט העירקי, קארים עלאווי, ל"אל-מיאדין".

"יש לנו הוכחות כי כוחות חיל האוויר הישראלי פגעו במספר יעדים בעיראק, כולל הבסיסים: אל-סקר ואמירלי", אמר עלאווי.

"ישראל טוענת כי לכוחות השיעיים ישנם קשרים עם איראן וחיזבאללה בלבנון", הוסיף המחוקק העיראקי.

ישראל עושה מאמצים להחליש את המיליציות באמצעות מתקפות אוויריות, ואף להרוג את חברי המליציות. הוא ציין כי המרחב האווירי העירקי נשלט על ידי חיל האוויר האמריקאי, מה שמעיד כי ישראל לא הייתה יכולה לפגוע בבסיסים מבלי שארה"ב תדע על כך, טען עלאווי.

יחד עם זאת, ההודעה הרשמית ציינה כי המטוסים העירקיים לא הצליחו לאתר מל"טים בשמיים מעל הבסיסים.

בעבר דווח ב"אל-מיאדין", תוך ציטוט גורמים יודעי דבר, כי אותרו שלושה כלי טיס בלתי מאוישים רגע לפני הפיצוץ בבסיס אל-סאקר.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, הזהיר את ארצות הברית מפני הרצון שלה להקים קואליציה ימית נגד איראן, במסווה של הבטחת ביטחון ימי במפרץ הפרסי.

זריף אמר את הדברים בראיון שהעניק ב-17 באוגוסט ל-"NBC News", ופורסם ביום שלישי.

"אם המדינות מחוץ לאזור הזה [המפרץ הפרסי] רוצות לבוא לאזור הזה כדי להפריע לביטחוננו, ליצור בריתות צבאיות וקואליציות נגד איראן, והן מצפות מאיראן, שהיא מדינת החוף כאן, שלא תפיק תועלת מהעובדה הזו, אז הן עושות ממש חישוב שגוי וקשה", כך אמר זריף בראיון.

כשנשאל זריף "מה נקודת השבירה של איראן?" תחת הלחץ המתמשך מצידה של ארה"ב, ענה זריף: "איראן לעולם לא תישבר". זריף ציין כי איראן הביסה בעבר תוקפנים, והוסיף: "לימדנו שיעורים טובים את מי שפלש למדינה שלנו".

שר החוץ האיראני אמר כי איראן היא חלק מהאזור כבר 7,000 שנה והוסיף:

"ארצות הברית, היא – לא מוזמנת!"

"אני לא חושב שארצות הברית או נוכחות צבאית זרה אחרת באזור הביאו ביטחון, אי פעם, למישהו", הסביר זריף.

זריף גם האשים את ארה"ב בפעולות של התערבות באזור ובהופעתו של ארגון הטרור דאע"ש.

שר החוץ האיראני הביע גם דאגה כי יש מי שמנסים, באופן פעיל, ללכוד את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, למצב שבו: "לא תהיה לו שום אפשרות" מלבד הסלמה.

ארצות הברית ומדינות בעלות הברית שלה, הן מקור הצרות באזור המפרץ הפרסי, טען זריף.

"אם מסתכלים על האזור שלנו … מי הוא מקור חוסר היציבות? מי תומך בטרור? מי תמך בסדאם חוסיין בזמן שפלש לאיראן? מי תמך בחברי הטאליבן בזמן שהם השתלטו על אפגניסטן בשנות התשעים?" שאל זריף את המראיין בראיון המצולם.

"מי עצר וכלא מנהיגים של מדינות אחרות, זו לבנון?", שאל זריף כאשר הוא מפנה טענה כלפי סעודיה, שעצרה את ראש ממשלת לבנון לשעבר, סעד אל-חרירי, בשנת 2017.

"מי מפציץ את תימן? מי נלחמים בינם לבין עצמם בדרום תימן בעדן? מי נלחם בלוב? מי נלחם בסודן? מי תמך בדאע"ש בסוריה?" המשיך לשאול זריף, כשהיה ברור שהוא מתייחס לסעודיה, איחוד האמירויות וקבוצות ה"פרוקסי" שלהן.

"התשובה לכל השאלות הללו לא תהיה איראן. התשובה תהיה בעלות בריתה של ארצות הברית", כך טען זריף.

שר החוץ האיראני המשיך וטען כי אלמלא תמיכתה של איראן בארגון כמו חיזבאללה, שנלחם בטרור ברחבי האזור, והיום מואשם על ידי ארה"ב בפעילות ממאירה – "היום יכלו להיות שחקנים ממאירים כמו דאע"ש שישלטו על שטחים רבים [באזור]".

זריף דחה כל "קשר" בין המעצר של איראן את המכלית, שמסומנת עם דגל בריטניה, במיצר הורמוז בסוף חודש יולי, לבין המעצר המוקדם יותר של בריטניה את מכלית הנפט, המופעלת על ידי איראן, מול חופי גיברלטר – בטענה שעשתה דרכה לסוריה בתחילת חודש שעבר.

זריף חזר והדגיש את טענתה של איראן, כי המכלית שנתפסה על ידי בריטניה וקשורה לאיראן, לא הייתה מיועדת להגיע לסוריה.

יחד עם זאת, זריף הוסיף:

"איננו מכירים בהגבלות, ונמשיך לעסוק בסחר עם מי שאנחנו אוהבים".

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן

יש הרבה דברים חיוביים שקושרים בין מדינות דרום אמריקה ולבנון, אך חוליה אחת מזיקה היא ארגון חיזבאללה. 

לבנון ודרום אמריקה אומנם ממוקמות ביבשות מופרדות זו מזו באוקיינוסים, תרבות, דת ושפה, אך כפי שציין מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, במהלך סבב הביקורים שלו בחודש שעבר בדרום אמריקה:

"ההשפעה של הגורם האיראני משתרעת הרבה מעבר לגבולות לבנון – 12,000 ק"מ יותר".

למעשה, פומפאו לחץ על מדינות אמריקה הלטינית לנקוט בפעולה נגד הקבוצה הלבנונית והם נענו בצדק לקריאתו. ארגנטינה הפכה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית שהציגה את חיזבאללה כארגון טרור, פרגוואי עשתה זאת בעקבותיה וכעת ברזיל שוקלת לעשות זאת גם כן.

שורשיו הכלכליים של חיזבאללה נמצאים בעומק דרום אמריקה, שם הארגון מממן את פעילותו הבלתי חוקית באמצעות רשתות של הברחות סמים והלבנת הון. 

גלים של מהגרים מלבנון, המחפשים הזדמנות כלכלית, התיישבו ביבשת כבר מאז המאה ה-19, בעיקר בברזיל, פרגוואי וקולומביה. לדוגמה: בברזיל התפוצה הלבנונית עולה על כלל אוכלוסיית לבנון.

משמעות הדבר היא, שבזמן שארגון חיזבאללה החל לגייס פעילים באמריקה הלטינית, כבר בזמן המאה ה-19, הוא מצא במדינות אלה "קרקע פוריה" עבור גיוס פעילים וכספים לארגון. כמו כן, בשנת 1979 כאשר התרחשה המהפכה האיראנית גם איראן החלה לגייס פעילים במדינות דרום אמריקה. 

חיזבאללה התנהל "ברומא כרומאי", וניצל את מסגרות החוקים החלשים בפרגוואי, היעדר חוקים נגד טרור בברזיל ושחיתות נרחבת על מנת להפוך את אמריקה הלטינית למקור עיקרי של תקציב עבור פעילות הארגון, וכן במקביל, מדינות אמריקה הלטינית הפכו "קרקע פוריה" להשליט גם את האידיאולוגיה הרעילה של הטרור. 

באזור משולש הגבולות בין ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, ארגון חיזבאללה מצא הזדמנות לתפעל פירצות חוקיות ולהקים מפקדה, המניבה עשרות מיליוני דולרים באמצעות פעילות פלילית וקרטלים מאורגנים – עד כדי כך שהאזור תואר על ידי מומחה ביטחון מפרגוואי: "גן עדן כלכלי לטרוריסטים".

שלטונות דרום אמריקה ניסו לעצור את הניצול והשימוש הבוטה של ​​חיזבאללה בחולשת החוקים במדינות שלהם. 

• בשנה שעברה משטרת ברזיל עצרה את אסד ברקת, שהואשם בגיוס כספים לארגון חיזבאללה באמצעות הלבנת הון בבתי הקזינו בארגנטינה. 
• נאדר פרחאת, מגייס כספים אחר של חיזבאללה, נעצר השנה בפרגוואי והוסגר למיאמי לאחר שכביכול הלבין כספים של סחר בסמים. 
• איש העסקים הלבנוני, עלי קסיר, נכלא באפריל בגין מכירת טלפונים מזויפים בכדי לגייס כספים לארגון חיזבאללה.
• הברחות של סיגריות למימון חיזבאללה נפוצות בפרגוואי.

סחר בסמים, הברחות, הימורים ופשעים אלימים: אלו הם פניהם האמיתיים של פעילי חיזבאללה, שרשת הפשע שלהם מתפשטת לכל כיוון בגלובוס.

חברי ארגון חיזבאללה למדו היטב להסתיר את פעילותם הערמומית משלטון החוק במדינות בהן הם פועלים. למען האמת סביר כי פעילי ארגון חיזבאללה לא יפסיקו בשום אופן לנסות ולגייס כספים במרחבי הפשע הגלובלי, במיוחד בתקופה בה כלכלת איראן מתחילה לחוש במלוא עוצמתן של הסנקציות, המתגברות מצידה של ארה"ב. 

איראן היא מקור המימון העיקרי של חיזבאללה ויש הסבורים כי הסנקציות אילצו את המשטר האיראני לקצץ את 700 מיליון הדולר, שאיראן מעבירה לארגון חיזבאללה מדי שנה.

כדי לפצות על הפסדים אלו, ארגון חיזבאללה בנוסף לפעילותו באמריקה הלטינית החל גם להגביר את פעילותו, הבלתי חוקית, במדינות אפריקה.

הגדרת חיזבאללה כארגון טרור על ידי ארגנטינה ופרוגוואי, משתקות את הנכסים שלו וסביר כי מדינות אמריקה הלטינית ירדפו אחרי חברי הארגון ללא רחם.

התיוג של חיזבאללה כארגון טרור גם מוכיח כי "טבעת החנק" סוגרת על פעילות הארגון. אך עם זאת יידרש מאמץ עולמי בכדי לנתק את "אספקת החמצן" של הארגון לחלוטין.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייס שלנו לחצו כאן