מחבר פרד"ס

חבר בכיר בפרלמנט האיראני קרא לתגובה "מכרעת" נגד קנדה, בשל מכירתם של נכסים איראניים במדינה, וציין כי יש להחרים משלוחים קנדיים החוצים את מיצר הורמוז, במפרץ הפרסי, כתגובה למהלך הקנדי.

"צריך להוציא צו להחרים אוניות וסחורות שיוצאות מאזור הורמוז לעבר קנדה", כך אמר ביום ראשון, חבר הוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ בפרלמנט האיראני, המשמותאללה פלאחאטפישה.

"יש לאמץ צעד זה בהקדם האפשרי", הוא הדגיש.

דבריו הגיעו יומיים לאחר שמשרד החוץ האיראני הזהיר את קנדה כי עליה לצפות לתוצאות במידה והיא לא תבטל החלטה למכור נכסים איראניים בשווי עשרות מיליוני דולרים, במסגרת הצעה לפיצוי קורבנות טרור.

בהצהרת יום שישי, משרד החוץ האיראני גינה בתוקף את המהלך כ"הפרה ברורה של החוק הבינלאומי", והפציר בממשלת קנדה להחזיר מייד את הנכסים.

דובר משרד החוץ האיראני, עבאס מוסאווי, אמר כי איראן תגיב בעוצמה בכדי להשיב את זכויותיה של המדינה על סמך תקנות בינלאומיות, זאת במידה וקנדה לא תבטל מייד את ההחלטה ותפצה על הנזקים.

בנוסף, פלאחאטפישה, שמכהן כחבר בכיר בוועדה לביטחון לאומי ומדיניות חוץ בפרלמנט האיראני, אמר גם כי יש לאשר לבתי משפט באיראן לתפוס נכסים של ממשלת קנדה באיראן.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

נמסר לגורמים משפטיים במשרד הביטחון ובצה"ל כי ישראל צפוייה לאפשר לראשונה ליהודים לרכוש נכסים בגדה המערבית – כאנשים פרטיים.

חוות הדעת המשפטית הוגשה למשרדו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שצפוי לאשר אותה, כך דווח ביום ראשון בעיתון "הארץ".

היועץ המשפטי של צה"ל הזהיר מפני השלכות דיפלומטיות אפשריות בעקבות מהלך כזה, אך היועץ של משרד הביטחון קרא ליישם את ההמלצה ואמר כי היא לא תסמן שינוי קיצוני מהמצב המשפטי הנוכחי, כך נכתב בעיתון "הארץ".

החוקים הצבאיים הקיימים כיום בגדה המערבית מבוססים על החוק הירדני הישן, מימי הממלכה ההאשמית ששלטו באזור משנת 1949 עד 1967 – החוק מאפשר רק לירדנים, פלסטינים או "זרים ממוצא ערבי" לרכוש אדמות באזור.

יהודים יכולים לבצע עסקאות נדל"ן בגדה המערבית רק באמצעות חברה צד שלישי, וכן הם נדרשים לאישור מראש המינהל האזרחי, הגוף השייך למשרד הביטחון ואחראי על עניינים אזרחיים בגדה המערבית.

חברות צד שלישי משמשות מתיישבים יהודים מאז שנות השבעים כדי להשיג שליטה על אדמות, אך מסלול זה מציב מכשולים בירוקרטיים, שצפויים להימנע אם הממשלה תאמץ את חוות הדעת המשפטית בנושא.

"אנו משוכנעים שאפשר למעשה לבטל למעשה את ההבחנה הקיימת בחוק הירדני בין אדם ממוצא ערבי לאחד שאינו", כך כתב בחוות הדעת המשפטית ראש מחלקת הייעוץ המשפטי של צה"ל ליהודה ושומרון, צבי מינץ.

"האיסור על עסקאות נדל"ן על בסיס אתני מעלה אי נוחות מסוימת", הוא הוסיף.

עם זאת, מינץ הזהיר כי הקהילה הבינלאומית עלולה לתפוס את שינוי החוק כהפרה של החוק הבינלאומי.

"זה יכול להוביל לביקורת בינלאומית משמעותית, ונכון שההנהגה תשקול גם את ההיבט הזה", הוא כתב.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

ראש ממשלת פקיסטן, אימראן חאן, הזהיר שוב כי מלחמה גרעינית עם הודו היא אכן אפשרות.

חאן האשים את הודו בכך שהיא מאשימה את פקיסטן בטרור, כדי להסיט את תשומת הלב מה"סיפוח הלא חוקי" שלה בחבל קשמיר ומפני "רצח עם מתקרב", כך על פי דיווח של "אל-ג'זירה" ביום שבת.

"שמונה מיליון מוסלמים בקשמיר נמצאים במצור כמעט שישה שבועות", כך אמר ראש ממשלת פקיסטן לאל-ג'זירה. 

"מדוע זה יכול להפוך לנקודת מפנה בין הודו לפקיסטן?… מכיוון שאנחנו כבר יודעים, כי מה שהודו מנסה לעשות הוא: להסיט את תשומת הלב מהסיפוח הלא חוקי שלה ומרצח העם המתקרב ובא על קשמיר", הוא הוסיף.

בנוסף, ראש ממשלת פקיסטן אמר כי הוא לעולם לא יפתח במלחמה, והוסיף שהוא פציפיסט ומאמין ש"מלחמות לא פותרות בעיות".

יחד עם זאת, חאן הזהיר כי קיימת אפשרות למלחמה גרעינית בין שתי המדינות: 

"כששתי מדינות חמושות בגרעין נלחמות, אם הן נלחמות במלחמה קונבנציונאלית, ישנה אפשרות סבירה שהיא תגיע למלחמה גרעינית, ולא ניתן להעלות זאת על הדעת", הוא אמר.

חאן אמר כי ממשלת פקיסטן פנתה למועצה לזכויות האדם של האו"ם ולפורומים בינלאומיים אחרים בנושא, שכן מדינות תת היבשת ההודית ירגישו את השפעת האסון הפוטנציאלי.

"אם נאמר פקיסטן – אנו נלחמים במלחמה קונבנציונלית, וחלילה אנו מפסידים, ואם המדינה [פקיסטן] תיהיה תקועה בין הבחירה – או שנכנעים או שנלחמים עד המוות למען החופש, אני יודע שפקיסטנים יילחמו עד מוות למען החירות שלהם", כך אמר חאן לאל ג'זירה. 

"אז כשמדינה חמושה בגרעין נלחמת עד הסוף, [עד] למוות, יש לזה השלכות", הוא הדגיש.

חאן טען כי ממשלתו עשתה ניסיונות לחדש את הדיאלוג עם הודו "לחיות כשכנים תרבותיים, כדי לפתור את המחלוקות שלנו [על קשמיר] … דרך הסדר מדיני". 

"שיח עם ממשלת הודו לא בא בחשבון לאחר שהם ביטלו את סעיף 370 לחוקה שלהם, והם סיפחו את קשמיר באופן לא חוקי נגד החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, שהבטיחה לאנשים שהם יוכלו לערוך משאל עם", הוסיף ראש ממשלת פקיסטן.

בחודש שעבר הזהיר חאן את הקהילה הבינלאומית מפני הסלמה צבאית קרובה בין שתי המעצמות הגרעיניות אם העולם לא יתערב.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

דובר משרד החוץ האיראני, סייד עבאס מוסאווי, הגיב להאשמות של ארה"ב נגד איראן בנוגע לתקיפות ביום שבת על מתקני הנפט המרכזיים בערב הסעודית.

"חלפו כחמש שנים מאז שהקואליציה בהנהגת סעודיה מנהלת מלחמה באזור באמצעות תוקפנות חוזרת ונשנית נגד תימן ומבצעת פשעי מלחמה שונים. והתימנים הראו שהם עומדים נגד מלחמה ותוקפנות", הוא אמר.

מוסאווי הצביע על דבריו של מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, ואמר:

"לטענות כאלה והערות עיוורות וחסרות ביסוס אין שום משמעות בתחום הדיפלומטיה. ביחסים הבינלאומיים אפילו לעוינות יש מסגרת הגיונית מינימלית ואמינות, ופקידי ארה"ב חרגו מהמינימום הזה".

"נראה כי הערות ומדדים אלה הם תכניות של ארגונים חשאיים ושירותי מודיעין להכתים את דמותה של איראן במטרה להכין את הקרקע לצעדים בעתיד. האמריקאים מנהלים מדיניות שכונתה לחץ מרבי שהפכה כעת לשקר מירבי בגלל הכישלונות", הוא הוסיף.

מוסאווי המשיך ואמר כי הדרך לביסוס השלום באזור ולסיום המשבר בתימן היא רק על ידי עצירת התוקפנות הסעודית, סיום מכירות הנשק של מדינות המערב לקואליציה, בהובלתה של סעודיה, וכן לעשות מאמצים למצוא פתרונות מדיניים למשבר.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

רמטכ"ל צבא איראן, מוחמד באקרי, אמר כי האיראנים והסינים יהיו עדים ל"התפתחות עמוקה" ביחסים הצבאיים בין שתי המדינות.

הרמטכ"ל האיראני, שנמצא בביקור בן שלושה ימים בסין, אמר לכתבים כי איראן וסין ירכיבו ועדה טכנית ותעשייתית משותפת, אשר עתידה לקיים את הדיונים הראשונים שלה בבירה הסינית בעתיד הקרוב.

לדבריו, הוועדה תעסוק בחינוך והכשרה, חילופי פרופסורים וסטודנטים בין האוניברסיטאות של שתי המדינות, וכן תדון הוועדה גם בהשתתפות צי הים הסיני בתרגילים ימיים משותפים בין שלושת המדינות: איראן, סין ורוסיה במפרץ עומאן.

באקרי הוסיף כי איראן תשתף את הסטודנטים בסין בחוויות שעברו הכוחות האיראניים בקרבות הימיים בהגנה על המדינה במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן וכן במאבק של הכוחות האיראניים נגד טרוריסטים בסוריה ובעיראק.

במהלך המסע בן שלושה הימים בסין, ביקר הרמטכ"ל האיראני גם בבסיס חיל הים הסיני ובמטה לשמירת ביטחון הים הדרומי.

"מטרת הביקור היא פיתוח שיתופי פעולה צבאיים, שלום ויציבות באזור", הוא הדגיש.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

על המערב וישראל לנקוט באמצעי זהירות הנחוצים כדי למנוע מארגוני טרור ומחבלים לבצע "תקיפת סייבר מלוכלכת", כך אמר וינסנט סטיוארט, שהתפטר לפני מספר חודשים מתפקידו כסגן מפקד פיקוד הסייבר האמריקאי, בראיון בלעדי ל"ג'רוזלם פוסט".

לדבריו, בעוד שהמערב מתייחס לתקיפות סייבר ממדינות לאום ברצינות, מדינות המערב צריכות במידה ניכרת להתייחס לסכנה של תקיפת סייבר מסיבית מצד דאע"ש או אל-קאעידה, תקיפת סייבר שעלולה לשתק את התשתית של מדינה.

בניגוד למדינות לאום, ארגוני טרור לא נרתעים מהאיום של התקפות נגד, ציין סטיוארט.

הוא הסביר כי עד ה-11 בספטמבר, איש לא הגה שמטוסים חטופים יוכלו לשמש טרוריסטים להשמדת מבנים.

למרות שממשלות המערב מתייחסות ברצינות לתקיפות סייבר ממדינות כמו רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה, הן אינן מוכנות לתקיפה מתוחכמת של קבוצת טרור, שעלולה להשפיע בתקיפת סייבר מלוכלכת כמו פצצה גרעינית, הזהיר סטיוארט.

אם מתקנים עקריים של ארה"ב, ישראל או מדינה אחרת מאבדים יכולות תפעול למשך זמן ממושך, לא מדובר רק על אי הנוחות של פגיעה אסטרטגית, "חשבו על ההשפעה על בתי חולים ותרופות בקירור".

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

במאמץ להישאר רלוונטי, ארגון הטרור האיסלמי הסוני, "אל-קאעידה", העביר את המיקוד האסטרטגי שלו מתימן לסוריה, ואף ממשיך בסדר היום הגלובלי שלו באמצעות חיפוש דרכים כדי לתקוף יעדים במדינות המערב, כך עולה מדו"ח אנליסטים, העוסקים בטרור של "אל-קאעידה". 

בעקבות עלייתו המטאורית, בשנת 2014, של ארגון הטרור דאע"ש, המוכר גם בשם: "המדינה האיסלמית", ארגון "אל-קאעידה" התקשה לשמור על תואר הנציג העיקרי של ה"התנגדות" הסונית העולמית. 

למרות זאת, מטיעון שפורסם בשבוע שעבר באתר "מכון ראנד", שני אנליסטים בכירים, העוסקים בנושא ארגון הטרור "אל-קאעידה", טוענים כי ארגון הטרור "מרים את עצמו מחדש".

💡"מכון ראנד" הוא מכון מחקר אמריקאי שמייעץ לממשלות וגופים בינלאומיים בעיצוב תהליכי מדיניות ציבורית. הוא מספק שירותי מחקר במגוון תחומים לרבות ביטחון, בריאות, חינוך, שוק עבודה, עוני, אי שוויון ועוד. ראנד הוא ארגון ללא מטרות רווח שמעסיק כאלף חוקרים בעלי תואר דוקטור ומעלה, אשר פרוסים בתשעה סניפים ברחבי העולם. 

הכותבים הם: צ'רלס ליסטר, עמית בכיר ומנהל התוכנית נגד טרור וקיצוניות במכון המזרח התיכון, והמומחה הפוליטי הבכיר של "מכון ראנד", קולין קלארק.

לפי העולה מדבריהם, מאז שנת 2014, בה נאלץ ארגון הטרור, "אל-קאעידה", לפנות את הבמה לדאע"ש, נקט הארגון באסטרטגיה פרגמטית וסבלנית.

למעשה, "אל-קאעידה" בחר להישאר בשוליים ו"אפשר במכוון לדאע"ש לשאת את עיקר פעילות הטרור נגד המערב", כך ציין המאמר.

במקביל, "אל-קאעידה" ביקש להישאר רלוונטי על ידי תפיסת הואקום, שנוצר מהרחקת דאע"ש מסוריה, והחל בהעברת מרכז פעילותו מתימן לסוריה. 

נראה כי ההחלטה של "אל-קאעידה" התקבלה כבר בשנת 2014, אז החל הארגון להעביר באופן שיטתי נכסים ומשאבים מהמעוזות המסורתיים שלו באפגניסטן ופקיסטן לאזור הלבנט, כך ציינו כותבי המאמר.

💡הלֶבַֿנְט הוא מונח גאוגרפי ותרבותי, המתייחס לחלק המזרחי של אגן הים התיכון, ובפרט לחלק המערבי של אזור הסהר הפורה. ההגדרה הגאוגרפית של האזור כוללת את סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, וכן אזורים רחבים בין נהרות הפרת והחידקל. בספרי ההיסטוריה של הלבנט נכללים לעיתים גם טורקיה, עיראק, לוב, סיני במצרים, יוון וקפריסין.

המשקיפים עדיין מעריכים את השלכות המעבר האסטרטגי של "אל-קאעידה" למחוזות הלבנט. 

כותבי המאמר מציינים כי מומחי הטרור טרם הבינו את השלכות האסטרטגיה של "אל-קאעידה" במלואם. מה שנראה בטוח הוא כי "הזרוע של אל-קאעידה" בסוריה, חזית "גַ'בְּהַת א-נוּסְרָה":

"מתגלת כשחקנית צבאית משמעותית ביותר בשדה הקרב" בלבנט. 

"הזרוע של אל-קאעידה" בסוריה, חזית "גַ'בְּהַת א-נוּסְרָה", פעלת לרוב באופן עצמאי ממרכז "אל-קאעידה" העולמי – מה שאיפשר לה לפעול במהירות וביעילות כלפי השינויים הנערכים בשטח, ובכך הצליחה גם חזית "א-נוסרה" לקבוע את סדר היום המקומי, במחוזות שונים בסוריה, וכן גם לגייס לשורותיה פעילים מקומיים רבים. 

יחד עם זאת, עצמאותה של "חזית א-נוסרה" למעשה הפרידה אותה לבסוף מארגון האם. נאמני "אל-קאעידה" רבים החלו להאשים את החזית בכך שנטשה את העקרונות של "אל-קאעידה" וחידשו את תמיכתם בארגון רק כאשר חזית "א-נוסרה" מיתגה את עצמה מחדש בשנת 2016 בשם: "ג'בהת פתח א-שאם" (חזית העזרה לעם הסורי), ול"היאת תחריר א-שאם" (הארגון לשחרור הלבנט) בשנת 2017.

עם זאת, ארגון "אל-קאעידה" הוקיע בשנת 2018 את "היאת תחריר א-שאם" וכיום תומך הארגון במספר מיליציות קטנות יותר, הפועלות בשטח סוריה. 

כותבי המאמר עבור "מכון ראנד" ציינו כי המילציות הקטנות יותר, שבהן תומך כיום ארגון "אל-קאעידה" בסוריה, מתגלות כמקצועיות ומנוסות במיוחד, וכן הן מאוישות על ידי "ותיקים עם ניסיון של עשרות שנים ברמות הגבוהות ביותר של אל-קאעידה". 

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא אחד מהשחקנים המשמעותיים בעולם שדחף את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לסגת מהסכם הגרעין שנחתם עם איראן בשנת 2015. 

לאחר נסיגתו של טראמפ מהסכם הגרעין הוא החל בניהול של מדיניות "לחץ מירבי" נגד איראן, מדיניות שלמעשה הטילה את הסנקציות הכלכליות החמורות ביותר, אשר הוטלו על איראן או על כל מדינה כלשהי בהיעדר מלחמה. 

במקביל, טראמפ הסתובב ברחבי העולם כשהוא מאיים על מדינות אחרות להפסיק לקנות נפט איראני, ואף איים בקנסות גבוהים כנגד כל חברה, בכל מקום בעולם שתשקיע או תסחור בנפט האיראני.

המצור הכלכלי והפיננסי על איראן היה אמור להוריד את איראן על ברכיה, לדחוק אותה מעיראק, סוריה ולבנון, וגם אולי אפילו לסלול את הדרך להפלתו של המשטר באיראן.

במקום זאת, נתניהו וטראמפ דחפו את איראן היישר לזרועותיה של סין, שמשקיעה במדינה 400 מיליארד דולר וכעת גם מגבירה את רכישת הנפט האיראני. 

סין נראית מכוונת, כדי לשלב את איראן בכלכלתה, ביתר שאת, מאשר ראתה לנכון עד עכשיו.

על פי הצהרות אחרונות של גורמים סיניים נראה כי מדיניות החוץ של סין תומכת בממשל בשאר אל-אסד בסוריה, ובכך סין הופכת למעשה "שותפה שקטה" של איראן ורוסיה בעניין הסורי וכן במזרח התיכון. 

בנוסף לכך, על פי דיווחים סין משקיעה בפיתוח תשתיות הנפט בעיראק, ולכן היא חוששת כי קבוצת הטרור דאע"ש תפגע בהשקעותיה בעיראק, וכן סין חוששת כי קבוצת הטרור תשפיע ברדיקליות על 20 מיליון מוסלמים החיים בסין – לפיכך באין לסין דו שיח יציב עם ארצות הברית, האינטרס של סין הוא לתמוך בממשלה שיעית "חזקה", המתנגדת לפעילי דאע"ש בעיראק ובסוריה, שגם בסוריה מנהלת סין לאחרונה, על פי הדיווחים, השקעות.

בפשטות: ה"חיבוק הצמוד" שאותו מחבקת סין את איראן, אינו מצריך שינוי מהותי במדיניות החוץ של המשטר האיראני.

למעשה, כתוצאה של ה"חיבוק הסיני" את איראן, איראן מצליחה להשיג שני אינטרסים בעלי ערך רב עבורה:

• איראן שמה את מבטחה הכלכלי במדינה שהיא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם – סין.
• איראן מצליחה לחזק את כוח ההשפעה שלה במזרח התיכון, שכן סין מאפשרת לה להמשיך במדיניותה הנוכחית במזרח התיכון, והיא גם בת ברית קרובה של רוסיה, שכוח השפעתה הולך ומתגבר במזרח התיכון.

בנוסף לכל זאת, סין מתעניינת מעט מאוד, אם בכלל, בזכויות האדם באיראן או בכוונות העתידיות של מדיניות החוץ של המשטר האיראני לגבי המזרח התיכון.

נצא מתוך נקודת הנחה, אפשרית ביותר, ונחשוב מה עלול להתרחש, עבור ישראל, במידה והסכם הגרעין שנחתם עם איראן בשנת 2015, ישאר על כנו וארה"ב תקבל אותו בחזרה, כפי שהוא, אולי בנוסח קצת שונה.

בסיטואציה הגיאו-פוליטית שלמעשה התרחשה בעולם בעקבות עזיבתו של טראמפ את הסכם הגרעין – צרפת, גרמניה ואיטליה נאלצו לקיים "דו שיח מסיבי" עם הדיפלומטיה האיראנית.

למעשה, איראן השיגה נורמליזציה לדיפלומטיה ולכלכלה שלה בקרב מדינות, המנהלות עם ארצות הברית וישראל הבדלי גישות בתפיסת המדיניות, וכן בקרב מדינות בהן ארצות הברית נלחמת כלכלית ומטילה עליהן סנקציות.

בשל רצונן של המדינות, החתומות על הסכם הגרעין, לשמר את תנאי ההסכם שנחתם בשנת 2015, נוצר שילוב הדוק בין הכלכלה האיראנית לכלכלה האירופית, הרוסית והסינית.

במקרה בו ארצות הברית תקבל שוב את תנאי הסכם הגרעין שנתחם עם איראן בשנת 2015, הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים שיצרה איראן בתקופה האחרונה יהיו בלשון המעטה: "לא באינטרס" הישראלי.

למעשה, לתמורות שהתרחשו ומתרחשות בעולם מאז שארצות הברית נסוגה מהסכם הגרעין ישנן השלכות גיאו-פוליטיות עמוקות – תמורות פוליטיות, דיפלומטיות וכלכליות. 

התקווה של נתניהו וטראמפ הייתה כי איראן תאלץ למתן חלק מהמדיניות שלה על מנת לקיים קשרי מסחר יציבים יותר עם ארצות הברית ועם מדינות העולם – במקום זאת, הושג ההפך הגמור, גם כאשר איראן נסוגה מהתחייבותיה תחת הסכם הגרעין, קשרי הסחר שלה עם מדינות אירופה, רוסיה וסין מתגברים. לדוגמה: כמאה משקיעים צרפתים ביקרו לאחרונה באיראן במטרה להשקיע במדינה.

בנוסף לכל זאת בתרחיש שבו "מושתק האיום האיראני", על ידי כך שארצות הברית חוזרת לסוג מסגרת של הסכם גרעין "ישן-חדש" עם איראן, נתניהו מודע היטב כי בעבורו יסתיים התירוץ לא להתייחס ולטפל בסוגיה הפלסטינית ו"תוכנית המאה" של ארצות הברית ככל הנראה תעבור שינוי משמעותי ואו תצא ל"גניזה".

ברור כי לנתניהו יש משקל רב בקרב מקבלי ההחלטות בממשל טראמפ, וכן נתניהו היה בין הנצים הגלויים נגד הסכם הגרעין ובכל הזדמנות אפשרית הוא גינה את ההסכם.

נתניהו אינו יכול לאפשר חזרה להסכם גרעין "ישן-חדש" עם איראן – במקרה כזה מדיניות החוץ שלו צפויה להתפס כסוג של כישלון.

נכון לעכשיו, התקוות של נתניהו וטראמפ מתחילות ב"תהלכי גסיסה" ההשקעות הכלכליות שמנהלת סין במדינות שיש בהן אינטרס איראני ורוסי, "משדרדגות" ללא ספק את הברית בן שלושת המדינות.

בתוך כל זאת, לצעדים שמנהלות שלושת המדינות, בימים אלה, ישנם גם השלכות צבאיות אפשריות.

בדומה להשקעותיה של סין בפקיסטן: ב"שיטת העבודה" הסינית היא מאבטחת את עבודות התשתית שהיא מבצעת בעזרת כוחות הביטחון שלה – סוגייה שצפוייה להוות התרתעה ולהגדיל את הסיכון עבור מדינות אחרות כמו ישראל או ארצות הברית לבצע תקיפה באיראן, שכן נוצרת יתכנות להתקל בסכסוך עם סין החמושה בגרעין.

לאחר שכשלה מדיניות ה"לחץ המירבי" של ארה"ב נגד איראן, נתניהו למעשה קיווה שטראמפ יבצע עבור ישראל את התקיפה באיראן, אך כעת ברור לו שזה כבר לא יקרה, ולגורם הזה נכון להוסיף גם את תוספת הלחץ הפנימי מבית, הצפוי להיות מופעל על נתניהו לאחר סיומה של מערכת הבחירות לכנסת בישראל. 

כעת, רוח הדברים שיוצאת מהבית הלבן והפנטגון מלמדת כי טראמפ אינו מעוניין לראות את ארצות הברית בעוד מלחמה במזרח התיכון.

למעשה, נראה כי טראמפ עשוי בסופו של דבר לקיים שיחות עם איראן, אירוע שמבהיל את נתניהו ומדיניות החוץ שלו עד מאוד, וכן גורם "כאב ראש" לא קטן לגורמי הביטחון בישראל.

צפו בראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומר כי זה לא הזמן לנהל שיחות עם איראן, אלא דווקא להגביר עליה את הלחץ.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן

שר החוץ הצרפתי, ז'אן-איב לה דריאן, אמר ביום ראשון כי ניתן לבטל את החלטתה של איראן לצמצם עוד יותר את התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015, והוסיף כי צרפת תמשיך לבקש דיאלוג בכדי להבטיח שוב את העמידה של איראן בהסכם הגרעין.

לה דריאן אמר "Europe-1":

"הצעדים שנקטו [איראן] הם שליליים אך אינם סופיים. הם [איראן] יכולים לחזור להסכם [הגרעין משנת 2015] בזמן שערוצי הדיאלוג עדיין פתוחים".

"לאיראן נשארו עוד מספר חודשים לפני שהיא תוכל להשיג פצצה גרעינית", הוא הוסיף.

✏אברהם תמקר

_________________________

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן