הצבא האיראני צולם בירי לעבר חפץ מסתורי שנסע "בטכנולוגיה חייזרית", כך טענו צופים ברשת.
בסרטון הנדיר ניתן לראות ירי ארטילרי נגד מטוסים שנורה בסבבים מטחים כלפי עצם זוהר בשמיים.
נראה כי העצם הבלתי מזוהה (עב"ם) מצליח להתחמק מהירי הארטילרי שנורה כלפיו על ידי תנועה במהירות גבוהה ותמרונים מפתיעים אחרים.
ככל שנעשה ניסיון למקד את עדשת המצלמה, נראה כי העצם הבלתי מזוהה מעוצב בדומה לבומרנג.
הסרטון צולם ב-8 בספטמבר בסמוך לעיירה סרוון שנמצאת בדרום-מזרח איראן.
משתמש הטוויטר בשם: @khaamenei_ir פרסם את הסרטון לראשונה ברשת תוך שהוא טוען כי האובייקט הוא "מל"ט סיור אמריקאי".
אולם, מאז פירסומו של הסרטון הוא עורר בליל של דעות שונות ברשת האינטרנט – וישנם רבים הטוענים שהתמרונים המוזרים שמבצע העצם הבלתי מזוהה אינם יכולים להתבצע על ידי מטוס רגיל.
תיאורטיקן יוטיוב המוכר בשם: DiscloseTV אמר:
"הצבא [צבא איראן] מאמין שזה מזל"ט או מל"ט ריגול, אך מכיוון שהאובייקט הזה כל כך מהיר, עוצר [תנועה] כשהוא באוויר, מסתובב מהר ומיד אחר כך מאיץ למהירויות מדהימות, סביר יותר כי האובייקט הוא משהו שמצויד בטכנולוגיה חייזרית – זרה או ארצית".
סיירוס שאראס, שמתאר את עצמו כיזם ופועל כל חייו ל"שינוי המשטר האיראני", צייץ:
"ככל הנראה, כוחות משמרות המהפכה האיראניים ניסו להפיל עב"ם שלדעתם היה מל"ט אמריקאי".
"הדבר הזה זוהר וזז כל כך מהר שהוא חייב להיות טכנולוגיה מסווגת של ארה"ב וישראל שבולטת בכוונה לצורך בידור", הוא הוסיף.
רבים אחרים הסכימו, באמירה אחת: "מל"ט לא יכול לעמוד באש כזו יותר מחמש שניות."
כותב אחר הוסיף: "זה נראה עב"ם. מל"ט לא זוהר ככה".
בין האמירות הספקניות הייתה האמירה: "זה הולוגרמה המוקרנת מלוויין."
צפו בסרטון והחליטו בעצמכם
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מנהל קמפיין "לחץ מירבי" נגד איראן מאז כניסתו לתפקיד, והזהיר רק לפני מספר חודשים שכל תקיפה על מטרות אמריקאיות תענה מיד ב"כוח מכריע".
בינתיים, ארה"ב מבצעת תיאום ציפיות יחד עם סעודיה לגבי אופי התגובה, ובזמן הזה מגן טראמפ על שתיקתו המעשית ומתאר אותה כמפגן של כוח ולא כחולשה.
הסנאטור האמריקאי וחבר המפלגה הרפובליקנית, לינדזי גרהאם מתח אתמול (שלישי) ביקורת על טראמפ בטוויטר, וטען כי חוסר התגובה של טראמפ, בזמן שאיראן יירטה את המל"ט האמריקאי בחודש יוני, היא הסיבה כי איראן חשה בטוחה לבצע את התקיפות על מתקני הנפט בסעודיה ביום שבת.
"התגובה המדודה של הנשיא טארמפ ביחס ליירוט של המל"ט האמריקאי נתפסה בבירור על ידי המשטר האיראני כסימן לחולשה", כך האשים גרהאם את טראמפ.
מייק פנס, סגן נשיא ארה"ב תדרך ביום שלישי את הסנאטור גרהאם וסנאטורים אחרים בוועידת הרפובליקנים של הסנאט בנושא המידע המודיעיני האחרון על התקיפה בסעודיה.
לאחר הפגישה אמר הסנאטור גרהאם כי הפגיעה במתקני הנפט בסעודיה הייתה:
"פשוטו כמשמעו מלחמה, והמטרה צריכה להיות להחזיר את ההרתעה מפני התוקפנות האיראנית שאבדה בבירור".
המורדים החות'ים מתימן, הנתמכים על ידי איראן קיבלו על עצמם אחריות לתקיפה, ואילו איראן מצידה הכחישה כל מעורבות.
בתגובה לדבריו של גרהאם, אמר טראמפ כי החלטתו לבטל את פעולת התגמול האווירית, ברגע האחרון, בחודש יוני:
"הייתה סימן לעוצמה שאנשים מסוימים פשוט לא מבינים".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
השפעת הלחץ המירבי של ארה"ב על איראן הגיעה לשיא וכעת היא נמצאת במגמת ירידה, כך אמר נשיא איראן, חסן רוחאני.
"כמובן שלחץ זה השפיע לרעה על חייהם של אנשים, אך הוא הגיע לשיאו וכעת הוא נמצא במגמת ירידה", אמר רוחאני באתר הרשמי של נשיא איראן.
רוחאני הוסיף כי בחודשים האחרונים חל שיפור במדדים הכלכליים של איראן.
לדבריו, אין זה אומר כי זה יפתור את כל בעיות האוכלוסייה, אך המדינה ונציגיה מסוגלים להוביל את המדינה לכיוון נורמליזציה של המצב.
הטלת אשמה על ארה"ב
ארה"ב האשימה את איראן במעורבות בתקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית, וארה"ב עשתה זאת במטרה להגביר את הלחץ על איראן, אמר רוחאני.
"במקום ליצור אווירה חיובית, פוליטיקאים בארה"ב מנסים להגביר את הלחץ על איראן באמצעות האשמות ולהביע הצהרות חסרות סימוכין ובשל כך וחסרות משמעות", ציין נשיא איראן.
הוא הוסיף כי העם האיראני תומך בשלום, דיפלומטיה ודיאלוג.
אף מדינה אינה מוכנה לנהל משא ומתן בתנאים של לחץ מירבי, כך אמר רוחאני והוסיף כי אם לאמריקאים באמת יש כוונות טובות, עליהם לשים קץ לדיכוי אזרחי איראן.
הידוקהיחסים הבנקאיים של איראן עם מדינות אחרות
קשריה הבנקאיים של איראן עם מדינות אחרות, כולל רוסיה, מתפתחים, זאת למרות שקשרים אלה מנותקים ממערכת התשלומים SWIFT (האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית), ציין רוחאני.
"למרבה המזל, כיום מערכות היחסים הבנקאיות של איראן עם מדינות אחרות מתפתחת ללא שימוש במערכת SWIFT", אמר רוחאני.
הייתה תקופה שאנשים במערב האמינו שיחסי בנקאות הם רק דרך SWIFT, אך כעת זה כבר לא כך, טען רוחאני.
רוחאני הוסיף כי כרגע, טהרן בנתה קשרים בנקאיים עם רוסיה ומתכננת להמשיך ולפתח קשרים כאלה עם מדינות אירואסיה.
איראן גם החלה לסחור במטבעות לאומיים עם רוסיה, טורקיה ועיראק, דרך שיכולה לפתור הרבה מהבעיות שלנו, הסביר רוחאני.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
ארצות הברית האשימה בגלוי את איראן כי היא עומדת מאחורי התקיפה של בית הזיקוק הגדול ביותר בערב הסעודית ביום שבת.
ראשית, האם טראמפ יבחר להגיב צבאית?
ארה"ב נמצאת במצב מורכב – התקיפה בסעודיה לא השפיעה באופן ישיר על ארה"ב, מלבד העלייה במחירי הנפט, מה שלמעשה עוזר לתעשיית הנפט האמריקאית – מסיבה זו לטראמפ יש פיתוי לתת לתקיפה לחלוף אל עולם ההיסטוריה.
אולם, יחד עם זאת ארצות הברית הקימה ברית אנטי-איראנית בה סעודיה היא שחקנית מפתח. כמו כן סעודיה נמצאת תחת לחץ פנימי מצד בני משפחת המלוכה שמתנגדים ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בשל מחירי הנפט הנמוכים (לפני התקיפה בשבת), שערערו את הלכידות הפוליטית של הממלכה הסעודית.
במידה וארה"ב לא תעשה דבר שהוא בעל משמעות הרתעתית כלפי איראן, ארה"ב למעשה באופן עקיף תטיל ספקות אצל מנהיגי מדינות הקואליציה האנטי-איראנית, קואליציה שבראשה עומדת סעודיה והיא מתקיימת בתמיכתה של ארה"ב.
סעודיה היא שחקנית בעלת משמעות עיקרית בעולם הערבי הסוני והמדינות הסוניות משמשות כ"קיר הגנה" מפני האיום העיקרי עליהן ועל ארה"ב וישראל – האיום הוא כוח ההשפעה האיראני, ההולך וגדל במזרח התיכון ובעולם.
לפי כך, הימנעות מתגובה (חיונית) של ארה"ב לתקיפה האיראנית על מתקני הנפט בסעודיה, צפוייה לעזור לאיראן להגדיל את כוח השפעתה באזור.
במהלך כהונתו של טראמפ, נטייתו הייתה להימנע מלבצע פעולות צבאיות ישירות ובמקום זאת פעל להפעלת לחץ כלכלי על איראן ומדינות שונות בעולם – עובדה שוודאי נמצאת במערך השיקולים של איראן כאשר היא עוסקת בהתבוננות על התרחישים האפשריים שעומדים לפניה.
בנוסף לזאת, טראמפ שנמצא לפני בחירות חדשות לנשיאות ארה"ב בשנה הבאה, הבטיח במהלך קמפיין הבחירות הקודם שלו כי הוא ימזער ויעצור מעורבות צבאית פעילה של ארה"ב במזרח התיכון.
לפי כך, עבור טראמפ פעולה צבאית נגד איראן תסכן את האסטרטגיה של קמפיין הבחירות שלו, ובכך תסכן את האפשרות שלו לקבל שוב את המנדט לנשיאות ארה"ב בשנת 2020.
בכל זאת, במידה וטראמפ יחליט להגיב צבאית אילו אפשרויות עומדות לפני ארה"ב להגיב?
שיפור ההגנה האוויריות סביב סעודיה וכן סביב מתקני מתקני הנפט במדינה
ארה"ב תוכל לסייע לסעודיה על ידי התגוננות מפני התקפות דומות בעתיד. נכון לציין, כי לסעודיה יש כבר יכולות הגנה אווירית נרחבת, אך יחד עם זאת יש לה שטח רב להגן. ארצות הברית יכולה לשלוח סוללת פטריוט נוספת שתעזור לה ואולי לשלוח מכ"מים נוספים, שיספקו אזהרה מקדימה ועזרה בסיכול התקיפות האיראניות בעתיד.
אולם, בעיה מהותית היא שמערכות ההגנה האמריקאיות והסעודיות, פטריוט והוק, מתוכננות היטב להגנה מפני מטוסים, ובמידה פחותה, מפני טילים בליסטיים, וגם לא מתוכננים היטב להגנה מפני מל"טים.
לארצות הברית יש היסטוריה ארוכה של שליחת כוחות הגנה אווירית למקומות סכסוך בעולם בכדי להראות נחישות. תוך כדי שהיא מחזקת את ההגנות מבלי להראות פרובוקטיבית.
תקיפת טילים על מתקנים צבא השייכים לאיראן
תחת אפשרות זו, ארצות הברית ככל הנראה תשתמש בטילים ארוכי טווח באמצעות שיגורם מכלי טיס או ספינות חיל הים, כדי לפגוע ביעדים צבאיים איראניים, למשל שדות תעופה ומתקני נמל ימיים.
ארצות הברית עשתה זאת לעיתים קרובות נגד עיראק בזמן שלטונו של סדאם, וכן גם נגד "אל-קאעידה" באפגניסטן.
טראמפ בעצמו השתמש בתקיפת טילים בשנת 2017, זאת בכדי לתקוף יעדים צבאיים סורים כתגמול על תקיפות בנשק כימי בסוריה.
זאת גם האופציה שככל הנראה הונחה על שולחנו של טראמפ, בתקיפה שלדבריו ברגע האחרון הוא ביטל אותה, כדי למנוע נפגעים איראניים פוטנציאליים.
היתרונות: תקיפה כזו למעשה מסמנת לאיראן שמעתה יגבה מחיר צבאי עבור המשך הפרובוקציות שלה. כמו כן תקיפה כזו יכולה להתבצע באופן מוגבל מבלי לסכן טייסים וחיילים בזמן ביצוע משימת התקיפה. יתרון נוסף הוא שתקיפה מוגבלת כזו עשוייה לאלץ את איראן להגיב בפעולת התגמול באופן פרופורציונלי, ובכך למעשה לנסות להמנע מגרירת האזור למלחמה כוללת.
החסרונות: תקיפה כזו עלולה לצאת משליטה במידה ומספר הנפגעים האיראנים יהיה גבוה מהצפוי. תקיפה כזו למרות שתיהיה מוגבלת, היא למעשה תחצה את קו השימוש בכוח צבאי בין ארה"ב לאיראן ותביא את הקו האדום הצבאי בין שתי המדינות לתרחישים חדשים. יתר על כן, לא ברור אם תקיפה אמריקאית יחידה תשנה את ההתנהגות האיראנית.
שיגור טילים ותקיפות אוויריות נגד מגוון רחב של יעדים איראניים, כולל תשתיות אזרחיות
תקיפות מסוג זה יחרגו מתקיפות רק נגד יעדים צבאיים ויכללו גם תקיפות על מתקני פיקוד ובקרה, כמו גם משרד ההגנה האיראני או מטה חיל משמרות המהפכה האיראנית.
תקיפות כאלה אמורות לפגוע גם בתשתיות אזרחיות אסטרטגיות כמו מתקני ייצור חשמל, גשרים ורשתות תקשורת.
פעולה כזו צפוייה להפעיל לחץ כבד ולאיים על ההנהגה האיראנית האזרחית והצבאית, כמו כן להפעיל גם לחץ על העם האיראני – תמורות שאולי יביאו את ההנהגה האיראנית לקיים שיחות עם הנשיא טראמפ. החסרון בסוג פעולה רחבה כזו הוא כי סביר שפעולה מסוג כזה תעלה את האלימות באזור כולו.
תקיפות אוויריות נרחבות הנמשכות לאורך זמן
תקיפות אוויריות נרחבות כאלה יחרגו מתקיפה אחת או סדרת תקיפות בודדות בשעות או בימים. תקיפות נרחבות כאלה למעשה ימשכו לאורך תקופה של שבועות ואף חודשים (בדומה לתקיפות הישראליות בסוריה).
בעוד באפשרות הקודמת, שבה התקיפות מכוונות גם למרכזי שלטון, המטרה בסוג תקיפות מסוג זה היא לצמצם את היכולות הצבאיות של איראן באמצעות "תקיפות כירורגיות", שיביאו ללחץ איטי על המשטר האיראני, לחץ שיאפשר למנהיגי איראן לא להגיב בקיצוניות מיידית ולבסוף התקווה כי הם יבינו והלחץ האיטי שמופעל עלהם יכפה על ההנהגה האיראנית לנהל משא ומתן עם ארה"ב או לכל הפחות לשנות את התנהגותם.
נושאות מטוסים יכולות לספק בסיסים עבור כוחות חיל האוויר האמריקאי בכדי לצאת למשימות התקיפה השונות, אך עם זאת חלק ממטוסי הקרב יהיו צריכים להיות על בסיסים יבשתיים בשל מגוון השרותים הדרושים להם.
לוחמה אלקטרונית, תדלוק אווירי, סיורים צבאיים, טיסות ריגול והרחבת ההגנה הם רק חלק מהאמצעים שארה"ב תצטרך במידה וטראמפ יחליט לבחור בפעולות צבאיות כאלו – סעודיה, וככל הנראה גם מדינות אחרות באזור, יצטרכו לספק לארה"ב בסיסים ואת האפשרויות לבצע פעולות כאלה לאורך זמן – סיטואציה שעלולה להפנות את הזעם האיראני לאותן מדינות שארה"ב מסתמכת עליהן בפעולות צבאיות מסוג זה.
ארצות הברית ניהלה תקיפות אוויריות מסוג כזה נגד סרביה בשנת 1999. זה נמשך 79 יום, הרבה יותר מהצפוי, זאת לפני שסרביה נכנעה סוף סוף.
ההיסטוריה של מסעות "תקיפות אוויריות כירורגיות" ואיטיות אינה מעודדת, שכן מנהיגים של המדינות התוקפות מתחלפים ומשנים מדיניות מעת לעת, וכן דעת הקהל במדינות התוקפות, ככל שעובר הזמן, הופכת להיות נגד התקיפות הללו.
איראן "במצור"
אפשרות זו משלבת תוקפנות ופאסיביות. "מצור" יחסום את נמלי הים של איראן, וכן יכול להיות כרוך בעיכוב לשם חיפוש על ספינות הנכנסות או עוזבות את שטח המים האיראניים.
פעולה כזו תיהיה אגרסיבית מכיוון שהיא תאיים על הכלכלה האיראנית. עם זאת היא תיהיה פסיבית כי למעשה זה זורק את הכדור לידיה של איראן ולאחר נקיטת פעולת מצור כזו יהיו אלו האיראנים שיצטרכו לעשות את הצעד הבא בניהול המשבר המורכב שלהם עם ארה"ב.
דברי סיכום
קשה לצפות אם טראמפ יבצע פעולה צבאית נגד איראן, אם כך אז ודאי שגם קשה לחזות באיזו מהאפשרויות העומדות לפניו יבחר הנשיא טראמפ.
בזמן שטראמפ מצייץ ומפזר רוחות מלחמה הוא גם עושה כל מאמץ בכדי להוכיח שהוא לא מחוייב לאיומים הצבאיים שלו.
נותר לנו רק לחכות ולראות באיזו אופציה צבאית יבחר טראמפ, אם בכלל
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, צייץ בסוף השבוע בטוויטר כי ידון בהסכם הגנה הדדי אפשרי עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
המצדדים בהסכם הגנה עם ארצות הברית, לרוב: יתפסו את ההסכם כמאמץ של נתניהו לחזק את עוצמתה של מדינת ישראל כנגד האוייבים האזוריים שלה.
המתנגדים להסכם ההגנה עם ארצות הברית, לרוב יתפסו את "הצהרת הכוונות" לחתום על הסכם מסוג כזה, בסמוך למועד הבחירות בישראל, כמאמץ של נתניהו לחזק את עצמו בעזרת חברו הטוב, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כדי שהוא יוכל לנצח במערכת בחירות, שסביר שאם יפסיד בה נתניהו צפוי לסיים את הקריירה הפוליטית שלו.
יחד עם זאת, בכיר ביטחוני מישראל טוען כי בהשוואה למתנה של טראמפ לנתניהו לפני הבחירות בחודש אפריל האחרון, כאשר טראמפ הכיר בריבונות ישראלית ברמת הגולן, המתנה של הסכם הגנה עם ארצות הברית אינה מועילה לישראל כפי שהיא נראית.
"הרעיון של הסכם כזה נבחן פעמים רבות בישראל בעבר", כך אמר עמוס ידלין, ראש אגף המודיעין לשעבר בישראל, שמוביל כיום את המכון למחקרי ביטחון לאומי.
לדברי ידלין, הרעיון תמיד נדחה מכיוון שהחסרונות עולות בהרבה על היתרונות
היתרון העיקרי של הסכם כזה, כפי שיש לארצות הברית עם בנות ברית אחרות, הוא סעיף 5 של נאט"ו.
סעיף 5 של נאט"ו למעשה קובע, כי במידה ותותקף אומה החברה בברית, המדינות השותפות האחרות יבואו לעזרתה – זהו גורם הרתעה בעל ערך רב, מכיוון שכל מדינה או ארגון שמעוניינים לתקוף את ישראל יבינו שהם גם הולכים למלחמה גם נגד ארצות הברית, כך לדברי ידלין.
"ובכל זאת, השורה התחתונה תמיד הייתה שלמרות שזה יעזור מאוד להרתעתה ולביטחונה של ישראל, זה משהו שישראל לא תוכל לאפשר לעצמה", אמר ידלין.
הסכם כזה הולך בשני הכיוונים – אחרי הכל, ישראל מדינה בגודל של ניו ג'רזי עם אוכלוסייה של 9 מיליון תושבים בלבד, ועומדת כיום בפני איומים מתפתחים מצד ארגוני טרור בעזה, לבנון וסוריה – ישראל לא יכולה או מוכנה לצאת להגנתה של ארצות הברית.
בעיה נוספת עבור ישראל היא שהסכם הגנה הדדי יגביל את חירותה הצבאי של ישראל וידרוש שיתוף פעולה עם ארצות הברית לפני שישראל תוכל לנקוט בפעולות צבאיות.
בעוד שישראל עשויה להנות מהסכם כזה בשל ה"יחסים החמים" של נתניהו עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אשר סביר כי יאשר את פעולותיה הצבאיות של ישראל ללא "הפרעה", מנהיגים אמריקאים אחרים בעתיד עשויים לתמוך פחות, בלשון המעטה, בהחלטותיה של ישראל.
ידלין הזכיר את התקיפה של ישראל בשנת 1981 על הכור הגרעיני בעיראק ואמר:
"אם ישראל הייתה מבקשת אישור מממשל רייגן לעשות זאת, התשובה הייתה שלילית".
הנושא השלישי הבעייתי בהסכם הגנה כזה, הוא הסוד השמור ביותר של ישראל – לפי פרסומים זרים אלו הן יכולותיה הגרעיניות של המדינה – במידה ותחליט ישראל לחתום על הסכם הגנה הדדי עם ארצות הברית, יחול עליה חובה להיות "שקופה" בנושא הזה.
לבסוף, יש עוד נושא עיקרי עבור החברה הישראלית – גבולות המדינה. ישראל תתבקש להגדיר רשמית את גבולות המדינה היהודית, זאת כחלק מהסכם ההגנה – במידה ואכן הכוונות של טראמפ ונתניהו יבוצעו בפועל.
"אני לא רואה שום בעיה עם השאלה הזו, אבל אני לא בטוח שנתניהו רוצה לגעת בזה", אמר ידלין.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
לאחר שמוסקבה הצהירה כי יש צורך לבצע בדיקות מקיפות, וזאת כדי שיהיו עובדות מוחלטות לגבי זהות מבצעי תקיפת הנפט בסעודיה, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הציע ביום שני למכור לסעודיה את מערכות ההגנה מפני טילים של מדינתו, בעקבות התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה, שפגעה בתפוקת הנפט המיידית וגרמה לזינוק במחירי הנפט.
החוצפה הרוסית
"אנו מוכנים לעזור לסעודיה כדי שתוכל להגן על שטחה", אמר פוטין.
"סעודיה יכולה לעשות זאת באותו אופן שאיראן כבר עשתה זאת על ידי רכישת מערכת הגנה רוסית, S-300, וכן באותה הדרך שבה טורקיה כבר עשתה זאת, בקניית מערכת הטילים הרוסית S-400", כך אמר פוטין במסיבת העיתונאים שהתקיימה בטורקיה, לצד מקביליו מטורקיה ואיראן.
✏ שיר בניש
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
"איראן מבינה כי תקיפה כזו [על איראן] תבוצע רק בהתייעצות עם סעודיה ובנות ברית אחרות – במיוחד בריטניה, אוסטרליה, בחריין וישראל – בנות בריתה של ארצות הברית אשר לכולן אינטרסים דומים אך גם מנוגדים – איראן מבינה כי האינטרסים המנוגדים של המנהיגים והמדינות ודאי יעכבו ויקטינו את עוצמת התקיפה, זאת במידה וטראמפ יחליט ללכת על אופציה צבאית".
"בתוך מערך השיקולים האיראנים הם מבינים כי האו"ם אחרי הכל, להוט בכל כוחו לשמור על הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 – לאיראן יש הוכחה – הרי למרות העובדה כי האו"ם שגם מנהל את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאישרה את ההפרות הגרעיניות של איראן, האו"ם דווקא מגלה נכונות ורצון עז לשמר על ההסכם משנת 2015".
לא חלף זמן רב וההנחה האיראנית קיבלה מימוש ראשוני בשטח
הקרמלין מזהיר מפני "מסקנות חפוזות"
רוסיה קוראת למדינות במזרח התיכון ומחוצה לה שלא להסיק "מסקנות חפוזות" על מי שתקף את מתקני הנפט בסעודיה, כך אמר דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, לכתבים.
פסקוב אמר עוד כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לא הציע לסעודיה סיוע בכדי להתמודד עם השלכות התקיפה. הוא הוסיף גם כי זה לא השפיע על ההיערכות לביקור הקרוב של פוטין בסעודיה – עובדה שהתגלתה מאוחר יותר כביכול כלא נכונה, שכן נשיא רוסיה, ולדמיר פוטין, התגרה בארצות הברית והציע לסעודיה לרכוש מערכות הגנה רוסיות.
בריטניה אומרת כי ההתקפה "מקוממת", אך לא ברור מי עשה זאת
בריטניה מסרה כי התקיפה על מתקני הנפט של סעודיה הייתה "חמורה ומקוממת", אולם יש צורך בעובדות מלאות בכדי לקבוע מי היה אחראי לתקיפה לפני שבריטניה תגיב.
התקיפה "הייתה הפרה של החוק הבינלאומי", אמר שר החוץ הבריטי, דומיניק ראב, והוסיף כי בריטניה מתייצבת לצידה של סעודיה.
יחד עם זאת, ראב ציין:
"מבחינת מי אחראי, התמונה לא לגמרי ברורה. אני מעוניין שתהיה לנו תמונה מאוד ברורה, ככל הנראה בקרוב".
סין אינה יכולה לחלוק את האשמה בהתקפה ללא עובדות
משרד החוץ של סין אמר כי אין סיבה להטיל את האחריות ולהאשים מישהו בהתקפה על מתקני הנפט של סעודיה ללא עובדות חותכות.
דוברת משרד החוץ הסיני, הואה צ'ונינג, הוסיפה בזמן שנאמה בתדריך חדשות יומי, כי סין מקווה שכל הצדדים "יפעילו ריסון עצמי".
בסיקור, המציג את מערך השיקולים האיראנים, צויין גם:
"נכון להתייחס ברצינות לאמירה של פומפאו כי התקיפה על סעודיה ביום שבת לא הגיעה מתימן – במקרה כזה, ככל הנראה ארצות הברית מחזיקה בידיה "הוכחות חותכות", שכן גם לערב הסעודית, וכן גם לבנות ברית אחרות של ארצות הברית באזור יש 'עיניים לשמיים בשפע', עיניים הצופות בכל מה שזז באזור המפרץ הפרסי".
נראה כי נכון לעכשיו החל שלב המאבק על ההוכחה – לאחר שאיראן הכחישה את טענתה של ארצות הברית, חובת ההוכחה מוטלת על ממשל טראמפ.
החות'ים בתימן מזהירים מפני התקפות נוספות
בתוך כך המורדים החות'ים בתימן, היחידים שלקחו אחריות רשמית לתקיפה על סעודיה, הזהירו מפני תקיפות נוספות על מתקני הנפט בסעודיה והפצירו בחברות זרות, שעושות עסקים במדינה להתרחק מאתרי האנרגיה שלה.
יחיא סארי, דובר המורדים החות'ים, אמר כי תקיפות על מתקנים כמו בשדה הנפט של סעודיה, שנפגע בסוף השבוע האחרון יכולים שוב להתרחש "בכל עת".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
איך יתכן כי האיראנים, המכנים את עצמם הדיפלומטים הטובים בעולם, איפשרו תקיפה משמעותית על מתקני הנפט המרכזיים בסעודיה ימים ספורים לפני פתיחת האסיפה הכללית של האו"ם?
מאז התקיפה ביום שבת בסעודיה, רוח הדברים היוצאת מהבית הלבן מלמדת, שכל הסימנים מצביעים על כך, כי איראן אשמה באופן ישיר בתקיפה על סעודיה.
מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, צייץ לאחר הפיגוע בשבת:
"איראן פתחה כעת במתקפה חסרת תקדים על אספקת האנרגיה. אין שום עדות לכך שהתקיפות הגיעו מתימן".
בנוסף לזאת, לאיראן יש את הטכנולוגיה המתאימה כדי לבצע תקיפה כזו – איראן קיבלה עזרה מרוסיה וסין לאורך השנים, וכמו כן ראינו את איראן עושה דברים מעין אלה כבר בעבר.
התקיפה בשבת על מתקני הנפט בסעודיה הייתה התקיפה השנייה נגד חברת הנפט הסעודית "ארמקו".
ב-17 באוגוסט, 10 מל"טים פגעו במתקן שדה הנפט המרכזי: "שיבא", ולטענתה של סעודיה גרמו לשריפה קטנה.
המשך המאמר למטה
יחד עם זאת אין זה משנה באמת מה איראן או ארצות הברית יטענו, דבר אחד ברור, התקיפה ביום שבת על חברת הנפט המרכזית של סעודיה היא הסלמה משמעותית.
לאחר התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה נצפו 17 נקודות פגיעה במתקני הנפט הסעודיים, שנפגעו באופן מדוייק ביותר, כך אמרו גורמים אמריקאים.
ברור שכדי לבצע תקיפה מדוייקת כזו נדרשים מעקב ותכנון – למעשה זו עדות לרמה חדשה לגמרי של תחכום ותעוזה מצידה של איראן.
"ארמקו", חברת הנפט הערבית-אמריקאית של סעודיה, נמצאת בעסקי הנפט כבר זמן רב, ולכן סקירת האתר להשגת קואורדינטות אפשרית בקלות רבה.
אולם, דיוק התקיפות מעיד על טכנולוגיה מתקדמת ואולי על עזרה מבחוץ ממדינות כמו רוסיה וסין שיכולות בקלות לספק לאיראן בכל שלב ידע מודיעיני, טכנולוגי, צבאי ואת התמיכה הדרושה לה.
במידה ולאיראן לא הייתה עזרה ממדינה אחרת שאולי עזרה לה לדוגמה במתן קואורדינטות למטרות הפגיעה במתקני הנפט של סעודיה, אזי סביר כי איראן השתמשה במל"טים לא מאוישים כדי לקבוע את הקואורדינטות – אם כך נשאלת השאלה: כיצד מערכות ההגנה של המערב לא זיהו את טיסות הריגול שביצעה איראן מעל מתקן אסטרטגי וחשוב בסעודיה?… ואם זיהו את טיסות הריגול מדוע לא סיכלו אותן?
באופן עקיף, התקיפה של איראן בסעודיה עושה ניסיון להבהיר לארצות הברית ומדינות האזור כי איראן מסוגלת גם לפגוע ביעדים אחרים ברחבי האזור, וכן גם להבהיר כי יש לה את היכולת לעשות זאת באופן ישיר או באמצעות ה"זרועות" שלה באזור.
באמצעות התקיפה על מתקני הנפט של סעודיה ביום שבת השיגה איראן איום תודעתי, שכמובן גם מהווה כגורם הרתעה.
כמו כן הציבה איראן, באופן עקיף, בטווח הפגיעה של המל"טים וטילי השיוט שלה גם את שדה התעופה של דובאי, את תחנת הכוח הגרעינית שנבנת באיחוד האמירויות, וכן תשתיות נפט נוספות בסעודיה – זאת מבלי להזכיר את האיומים המתהווים כתוצאה מפעילות איראנית בגבולותיה של ישראל.
כרגע ממשל טראמפ "משחק" בצורה לא ברורה – פומפאו ובכירים אחרים מצביעים על כך כי איראן עומדת מאחורי התקיפה ביום שבת בסעודיה, אך עם זאת שומרים על כל האופציות פתוחות, בעבור הצעדים הבאים של ארצות הברית ב"משחק" המורכב הזה.
ברור כי השלב הראשון של ארצות הברית יהיה אבטחת הכוחות האמריקאים באזור – לכן פעולה כזו אינה בהכרח מעידה על כוונתו של טראמפ לבצע תקיפה צבאית בתגובה לפיגוע שביצעה איראן ביום שבת.
בנוסף לכך, גם סביר כי מפקדי צבא אמריקאים והפנטגון יעסקו בבחינת אפשרויות תקיפה על איראן, הרי זהו תפקידם – לכן רוח ההסלמה העולה מדיווחים מסוג זה אינם בהכרח מעידים על כוונתו של טראמפ לבצע תקיפה צבאית נגד איראן.
אילו אפשרויות סבירות עומדות בפני ארצות הברית במידה וטראמפ יחליט להגיב נגד איראן צבאית?… ניתן להניח כי תקיפה על בסיס מל"טים תהיה אפשרות אחת, כמו כן גם תקיפה מוגבלת על מתקני נפט איראנים.
מבחינתה של איראן כל תקיפה מסוג כזה תחשב "תקיפה מוגבלת" וזה יאפשר לה להגיב באופן פרופורציוניולי ולא להיגרר עדיין למלחמה כוללת.
בנוסף לזאת, איראן מבינה כי תקיפה כזו תבוצע רק בהתייעצות עם סעודיה ובנות ברית אחרות – במיוחד בריטניה, אוסטרליה, בחריין וישראל – בנות בריתה של ארצות הברית אשר לכולן אינטרסים דומים אך גם מנוגדים – איראן מבינה כי האינטרסים המנוגדים של המנהיגים והמדינות ודאי יעכבו ויקטינו את עוצמת התקיפה, זאת במידה וטראמפ יחליט ללכת על אופציה צבאית.
נכון להתייחס ברצינות לאמירה של פומפאו כי התקיפה על סעודיה ביום שבת לא הגיעה מתימן – במקרה כזה, ככל הנראה ארצות הברית מחזיקה בידיה "הוכחות חותכות", שכן גם לערב הסעודית, וכן גם לבנות ברית אחרות של ארצות הברית באזור יש "עיניים לשמיים בשפע", עיניים הצופות בכל מה שזז באזור המפרץ הפרסי.
סביר גם כי לאחר התקיפה על סעודיה, טילי השיוט האיראניים מדאיגים את הדרגים הצבאיים של מדינות המערב.
"נובטור", חברת עיצוב הטילים הרוסית, שייצרה את טיל ה-9M729, טיל שהוביל כביכול לעזביתה של ארצות הברית את אמנת פירוק הנשק הגרעיני לטווח בינוני (INF), החלה לפני מספר שנים בשיווק של "טיל השיוט בקונטיינרים" של חברת "Club-K". (כפי שמוצג בסרטון)
מערכת הרסנית כזו יכולה להסתתר בתוך קונטיינר משלוחים רגיל, ולהעניק לרוכשי המערכת:
"יכולת תקיפה מדוייקת לטווח ארוך, וכן אפשרות שינוע של המערכות האלו ברכבים רגילים כמעט לכל מקום בגלובוס מבלי למשוך תשומת לב", כך דווח ב-"Jane's Defense Weekly" בשנת 2010.
בנוסף לסבירות כי רוסיה וסין משתפות את איראן בטכנולוגיות טילים מתקדמות וכן במידע צבאי רגיש, רוסיה וסין מעניקות גם תמיכה דיפלומטית וכלכלית לאיראן – זאת בזמן שאיראן בוחרת "לשחק את משחק" הסחיטה הגרעינית ומסרבת לנהל שיחות עם טראמפ.
כמו כן, איראן מבינה, מתוך הוכחה שיטתית, כי טראמפ זהיר בשימוש בכוח צבאי וכי הוא מעדיף שיחות על פני תקיפות – לכן איראן מבינה שתקיפה כנגדה תלוייה, במידה רבה, בהחלטתה של סעודיה (אם, מתי ובאיזו דרך היא תבחר להגיב), כמו כן באופן עקיף גם לפי החלטתה של ישראל – איראן גם יוצאת מתוך נקודת הנחה כי בדומה לטראמפ, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גם הוא נמנע מהסלמה באופן שיטתי.
בנוסף לכל זאת איראן העניקה באופן עקיף "מנחה" לארצות הברית. למעשה יוצא כי ארצות הברית ממהרת למלא את החוסר, שנוצר בשוק הנפט העולמי, וטראמפ אישר את השימוש במאגרי הנפט האסטרטגיים בלואיזיאנה וטקסס בכדי להרוויח את הרווחים הכלכליים, בתוך המהלך האיראני, אזץשר במקביל גם גרם לעליית מחיר הנפט הגולמי – זאת למרות טענתה של ארצות הברית כי מטרתה היא ייצוב שוק הנפט העולמי.
סביר כי הדיפלומטיה האיראנית כיוונה מראש להעניק את "המנחה" הכלכלית לארצות הברית, זאת בכדי להשיג התלבטות עמוקה יותר במערך השיקולים של טראמפ, שכידוע נחשב יותר כאיש עסקים ומשא ומתן ולא כאיש מלחמה – איראן למעשה "שיחקה" על "נקודת התורפה" של טראמפ – כסף, ובוחנת באופן נועז ואולי מחושב היטב את מערך השיקולים שלו.
למעשה, ברור כי הדיפלומטיה האיראנית מבינה היטב ולקחה במערך השיקולים שלה שוונצואלה ואיראן, שתי ספקיות נפט משמעותיות, לא ירוויחו דבר מעצם התקיפה על מתקני הנפט של סעודיה, שכן הן "משותקות" מאפשרות לסחור בנפט שלהן, בגלל הסנקציות שמטילה עליהן ארצות הברית – מכאן די ברור כי איראן העניקה לארצות הברית את את "המנחה" הכלכלית באופן מכוון.
למעשה באופן מכוון, איראן ביצעה את המהלכים שלה על לוח "משחק השח הגלובלי", באופן שיעבירו את מרכז המאבק והלחץ כעת: לאסיפה הכללית של האו"ם – האסיפה הכללית של האו"ם, שתיפתח בניו יורק ביום שלישי, תהפוך לזירת מאבק דיפלומטי "חריף" בין ארצות לאיראן.
איראן במהלכים האחרונים שביצעה מכוונת בכל כוחה לזירת האו"ם וסביר ולקחה בחשבון כי ארצות הברית תשתמש בתקיפה ביום שבת על סעודיה, כדי להפעיל "לחץ כבד" על מדינות העולם על מנת שהן ישנו את המדיניות שלהן כלפי איראן וישתפו פעולה עם מדיניות "הלחץ המירבי" האמריקאית – זה מה שצריכה ארצות הברית לנסות לעשות.
יחד עם זאת, בתוך מערך השיקולים האיראנים הם מבינים כי האו"ם, אחרי הכל, להוט בכל כוחו לשמור על הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 – לאיראן יש הוכחה – הרי למרות העובדה כי האו"ם שגם מנהל את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאישרה את ההפרות הגרעיניות של איראן – האו"ם דווקא מגלה נכונות ורצון עז לשמר על ההסכם משנת 2015.
אם כך לאן הולכים מכאן?… מתקני אחסון נפט הם יעדים רגישים – תקוף אותם, הצת ניצוץ של אש והתוצאה תיהיה "משחקים" כלכליים בנפט ובאנרגיה חלופית, וכן שריפות גדולות ולבסוף גם מלחמות גדולות באמת.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אמר ביום ראשון כי ארה"ב "טעונה ונעולה" (נחושה בדעתה) להגיב על תקיפת תשתית הנפט בסעודיה, תקיפה שארצות הברית מאשימה בה את איראן.
זו הפעם הראשונה שטראמפ רומז לתגובה צבאית אמריקאית פוטנציאלית על התקיפה, שחתכה בחצי את ייצור הנפט של סעודיה.
"אספקת הנפט בערב הסעודית הותקפה. יש סיבה להאמין שאנחנו מכירים את האשם. [אנחנו] טעונים ונעולים בהתאם לאימות, ומחכים לשמוע מסעודיה מי לדעתם היה הגורם לתקיפה הזו, ותחת אלו תנאים נמשיך!" כך צייץ טראמפ בטוויטר.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
יום לאחר שמזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, האשים את איראן בהתקפה על מתקני הנפט בסעודיה וטען כי אין "שום הוכחה לכך שהתקיפות הגיעו מתימן", גורם בכיר בארצות הברית תדרך את רשת CNN על המידע הידוע והעניק גיבוי לטענותיו של פומפאו.
הבכיר בממשל טראמפ, שמכיר את הפרטים, הצביע על הזווית בה הותקפו מתקני הנפט בסעודיה, על מספר הנקודות שנפגעו ומידע אחר הטוען כי לא סביר שהתקיפות בוצעו מתימן.
במקום זאת, הוא הציע כי ככל הנראה מקור ההתקפה הוא מאיראן או מעיראק.
"קשה מאוד לראות כיצד הדברים האלה יכלו להגיע מכל מקום אחר מלבד איראן או עיראק", כך אמר הגורם ל-CNN.
הוא מסר כי 19 יעדים בסעודיה הותקפו ביום שבת וטען כי לא ניתן לבצע תקיפות כאלה באמצעות 10 מל"טים, כפי שנטען על ידי החות'ים בתימן.
"אתה לא יכול לפגוע ב-19 יעדים עם 10 מל"טים מהסוג הזה", הוא אמר.
הבכיר האמריקאי, הצביע על תמונות לוויין מסחריות, ששיתף אותם עם-CNN, וציין:
"כל נקודות הפגיעה במתקני הנפט בסעודיה היו בצד הצפון-מערבי, פרט שהיה מקשה את ביצוע התקיפה מתימן".
בנוסף, הוא הצביע גם על דיווחים כי כווית זיהתה מל"ט במרחב האווירי שלה לפני התרחשות התקיפות בסעודיה, וציין כי העיראקים "היו מפורשים מאוד" כי התקיפות לא הגיעו מהמרחב האווירי שלהם, "מה שמרמז כי איראן בסבירות גבוהה ביותר שימשה כנקודת מוצא [לתקיפות]".
במידה וזו תקיפה צבאית שהושקה מאיראן נגד סעודיה, זה חמור ביותר", הוא אמר.
הבכיר בממשל טראמפ סירב לומר ל-CNN אילו אפשרויות תגמול הממשל האמריקאי שוקל ואמר כי "הנשיא [טראמפ] ביקש את כל האופציות שעל השולחן [לדיון]".
כשנאל הבכיר על טענתה של סעודיה לתקיפות באמצעות טילי שיוט, הוא ענה כי ארה"ב טרם אישרה את המידע הזה.
בנאום שפורסם ביום ראשון בטלוויזיה של איראן נשיא איראן, חסן רוחאני, לא התייחס במפורש לתקיפה על מתקני הנפט בסעודיה, אך האשים את ארצות הברית בניהול "פעולות מלחמה" על ידי "תמיכה באיחוד האמירויות וסעודיהבהעברת נשק ומתן מודיעין–מה שקורה באזור זה כיום, יוצר דאגה בקרב רוב מדינות העולם", אמר רוחאני.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
פשט – רמז – דרש – סוד 