לראשונה מאז הגיבוי שהעניקו לרבין, חברי כנסת ממפלגות פוליטיות ערביות, בעלי מושבים בכנסת ישראל, מגבים מועמד לראשות ממשלה בישראל.
כל מה שמתרחש "בראיית משחק השחמט" של חברי הכנסת מהמפלגות הערביות בפוליטיקה הישראלית, מתבסס על כך שחברי הכנסת מהמפלגות הערביות תופסים את הבמה הפוליטית בישראל ככלי קריטי בכדי להביא לבסוף: "לזכות הפלסטינים להגדרה עצמית".
ביום ראשון רוב חברי הכנסת של הרשימה הערבית המשותפת, קואליציה של מפלגות ערביות, החליטו לגבות את מנהיג כחול-לבן, בני גנץ, לראשות הממשלה בישראל, והעמידו את הגוש לטובתו של גנץ עם 54 חברי כנסת, לעומת 55 חברי כנסת, העומדים לרשותו של ראש ממשלת ישראל המכהן, בנימין נתניהו.
בזמן שבנימין נתניהו ובנימין גנץ עדיין חסרים שניהם את הרוב הדרוש להם של 61 חברי כנסת שיתמכו בהם, היום נפגש נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עם גנץ נתניהו, במטרה לשכנע אותם להקים ממשלת אחדות.
העובדה כי הגיבוי שניתן לגנץ על ידי הרשימה הערבית המשותפת, הוא מבלי תמיכתם של חברי מפלגת בל"ד, מראה כי המהלך האחרון של המפלגות הערביות מבטא בעיקר ביטוי פוליטי סמלי של אי נוחות, ולא גיבוי פוליטי בעל משמעות מהותית.
כמעט שלושה עשורים עברו מאז שגיבו פוליטיקאים ערבים בישראל מועמד לראשות הכנסת – זה היה בשנת 1992, אז הביעו הפוליטיקאים הערבים את תמיכתם ביצחק רבין, מנהיג שביקש לעשות שלום עם הפלסטינים ולחץ יד עם מנהיג הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), יאסר ערפאת, בחתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993.
באופן טראגי, רבין נרצח שנתיים לאחר מכן בגלל תמיכתו בהסכם אוסלו, וההבטחה לעתיד שליו יותר באזור נרצחה יחד איתו.
כיום, 27 שנה אחרי – עשרות שנים של רטוריקה מלאת שנאה ומדיניות אנטי-פלסטינית מצד ישראל ובאופן דומה מדיניות אנטי ציונית של הפצת הרס ושנאה מצידם של הפלסטינים, שהונפקו ברובם על ידי נתניהו ומפלגות הימין בישראל, וכן במקביל בעלי מובילי דעת הקהל והמנהיגים הפלסטינים, הניעו את דעת הקהל בישראל יותר ויותר ימינה, עד כדי כך שהקמפיין האחרון של נתניהו הבטיח לספח את בקעת הירדן, אזור המהווה רבע מהגדה המערבית – דבר שסביר והיה מעורר, לפני מספר שנים, גל גדול של תגובות נסערות בדעת הקהל בישראל.
כתוצאה מהקצנת הדעות מצד שני הצדדים ואיבוד האמון של ערביי ארץ ישראל בפוליטקאים שלהם, הערבים החיים בישראל לא טרחו להצביע באחוזי הצבעה גבוהים במערכות בחירות אחרונות שהתקיימו בישראל.
אולם, ערביי ארץ ישראל בחרו הפעם לצאת להצביע ביום הבחירות בכדי לומר אמירה אחת: "לא לארבע שנות ביבי נוספות", גם אם פירוש הדבר להעניק גיבוי סמלי עם אופציה להרחבת התמיכה בעתיד על ידי הוספת תמיכתם של חברי הכנסת ממפלגת בל"ד.
החלטתם של רוב חברי הכנסת מהרשימה הערבית המשותפת לגבות את גנץ לראש ממשלת ישראל, היא אינה התחייבות לאמונים כלפי גנץ, אלא היא יותר מבטאת סימן לתסכול של ערביי ארץ ישראל מהמדיניות של נתניהו, שנראה שהולכת יותר ויותר ימינה – מדיניות שלטענתם ערערה כל תקווה לשלום ב-13 שנות שלטון.
ניתן להגדיר התמיכה של הרשימה הערבית המשותפת בגנץ כ"עידן התקוות הכושלות".
"עידן התקוות הכושלות" הביא פוליטיקאים ממפלגות ערביות בישראל לתמוך בגנץ שאיים מוקדם יותר השנה להחזיר את עזה "בחזרה לתקופת האבן".
דבריו של איימן עודה, יושב ראש הרשימה המשותפת, שאמר ל"ניו יורק טיימס", כי המפלגות הערביות לא יהיו חלק מממשלה בראשותו של גנץ, מכיוון שגנץ: "סירב להתחייב לדרישות הפוליטיות הלגיטימיות שלנו לעתיד משותף", הם ראייה לכך שתמיכתם של חברי הכנסת הערבים בגנץ היא סימלית בלבד ותוצאה של בלבלול.
✏ שיר בניש
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן
שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
פשט – רמז – דרש – סוד 