מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, האשים את איראן ורוסיה ב"תדלוק" האלימות בסוריה, וציין כי ארצות הברית "תומכת במאמצי האו"ם לסיום האלימות הצבאית בסוריה".
פומפאו, נאם בשולי העצרת הכללית של האו"ם ביום חמישי, ואמר כי ארצות הברית סיכמה כי הממשל בסוריה השתמש בנשק כימי בתקיפה שהתרחשה מוקדם יותר השנה.
פומפאו אמר כי גורמים בארצות הברית קבעו כי נשיא סוריה, בשאר אסד, וממשלתו השתמשו בכלור בתקיפה על כוחות האופוזיציה במחוז אידליב ב-19 במאי.
"משטר אסד אחראי לאינספור מעשי זוועה שחלקם עולים לרמה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות", אמר פומפאו במסיבת עיתונאים.
נקודת המפתח כאן היא שלארצות הברית ישנם שני אינטרסים, הקשורים בבטחון לאומי, לסיבות למה היא צריכה להעניש את אסד בשל שימושו בנשק כימי.
ראשית, ארצות הברית מעוניינת להרתיע את השימוש הגלובלי בכלי נשק להשמדה המונית. שנית, ארצות הברית מעוניינת להדגיש את האמינות של המילה שלה לאור התמורות האחרונות באזור.
מסיבות אלו, דבריו של פומפאו, שבחר לומר את הדברים בעצרת האו"ם לפני מנהיגי מדינות העולם, מקבלים משנה תוקף, הרי פומפאו ביום חמישי הצהיר לפני מנהיגי עולם כי ארצות הברית סיכמה שאסד שוב השתמש בנשק כימי בפיגוע במאי, כפי שעשה בשנים 2017 ו-2018, וכעת על ארצות הברית שוב להגיב צבאית, אחרת היא תזמין על עצמה את המסקנה העולמית כי המילה של אמריקה היא חסרת משמעות ואין לה אינטרסים להגן צבאית על בנות הברית שלה באזור.
לא ברור אם דבריו של פומפאו היו מתואמים עם הנשיא טראמפ, אך לאחר שאמר את הדברים על בימת האו"ם האחריות כעת מוטלת על ארצות הברית להוכיח גם לבנות בריתה וגם ליריבותיה העיקריות, רוסיה, איראן וסין, שארצות הברית תפעל בהתאם למילה( התחייבויות) שלה.
גם אם איש לא נהרג בפיגוע במאי עצם האמירה מחייבת את טראמפ וארצות הברית להגיב לאסד.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
משרד ההגנה האמריקאי הודיע כי ארצות הברית תשלח כוחות נוספים וככל הנראה גם מערכת כיפת ברזל ישראלית לסעודיה ולאיחוד האמירויות בכדי לחזק את ההגנה האווירית.
אמנם לא הוכרז על המיקומים המדויקים לפריסה של מערכות הגנה אוויריות נוספות, אולם הפריסה ככל הנראה תהיה לאורך צפון ערב הסעודית כאשר היא פונה לעיראק ואיראן. ארצות הברית תפרוס גם מערכות הגנה נקודתיות סביב מתקני נפט קריטיים ובסיסים צבאיים.
מערכת כיפת הברזל הישראלית היא המערכת הטובה ביותר להגנה על נכסים סעודים מפני תקיפה כפי שהתרחשה ב-14 בספטמבר בסעודיה.
צבא ארצות הברית קנה מישראל שתי סוללות של כיפת ברזל עם מועד אספקה הצפויה להיות בשנת 2020 – האם ישראל תוכל לספק במהירות גדולה יותר מערכות של כיפת ברזל שיענו על הצורך הדחוף הנוכחי?… נכון לעכשיו התשובה אינה ברורה, מה שכן ברור הוא כי כעת לארצות הברית וסעודיה אין מערכות אידיאליות נגד טילי שיוט ומל"טים.
כיפת ברזל פותחה על ידי חברת יצרנית הנשק: רפאל מישראל וריית'און מארצות הברית, המערכת תוכננה בכדי להתמודד עם האיום של טילים לטווח קצר, בעיקר כמו אלו שנורו על ידי חמאס מרצועת עזה לשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
מערכת כיפת ברזל הצליחה להפליא כנגד האיומים הללו מעזה – כל סוללה של כיפת ברזל כוללת שלושה עד ארבעה משגרים נייחים, המכילים 20 טילי יירוט מדגם: טמיר, ומערכת מכ"ם.
ככל הנראה ארצות הברית תפרוס גם באופן זמני סוללות הגנה אוויריות נוספות מדגם: פטריוט, במיוחד סביב שדות הנפט, וכן תציב מכ"מים על מגדלים בכדי לאתר טוב יותר טילי שיוט ומל"טים.
הפטריוט מעולם לא עבר אופטימיזציה נגד טילי שיוט או מל"טים, אך בכל זאת הוא יכול לספק יכולת הגנה מסוימת.
כבר מאז שהתגברו התקיפות של החות'ים מתימן על סעודיה היה ברור כי ארצות הברית אינה מוכנה ביעילות מפני איומים של טילי שיוט לטווח קצר ומל"טים, וזו הסיבה שארצות הברית פנתה לישראל בכדי לרכוש את מערכת כיפת ברזל.
מערכת כיפת ברזל הישראלית מתבררת כפתרון יעיל מפני האיום שמציבים האיראנים וכוחות הפרוקסי שלהם במזרח התיכון, אך ישנו מכשול והוא נקרא "גורם הזמן".
לאור האיומים ההולכים ומתגברים מצידה של איראן וכוחות הפרוקסי שלה באזור ולאחר התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה נוצר צורך דחוף והכרחי יותר בפריסת מערכת ההגנה הישראלית במזרח התיכון.
אולם לא ברור אם ישראל תוכל לייצר מערכות הגנה של כיפת ברזל נוספות בקצב פס ייצור מהיר יותר, זאת לעומת קצב הביקוש העולה למערכות אלה לאור ההתפתחויות האחרונות.
יתרה מכך, לאחר שתספק ישראל את מערכות ההגנה היא תצטרך לתת הדרכות ותרגולים על תפעול המערכות לכוחות האמריקאים ולכוחות האחרים שנמצאים באזור – זהו מכשול נוסף בתוך מרכיב הזמן לאור האיומים המתגברים מצידה של איראן וכוחות הפרוקסי שלה באזור.
נכון לעכשיו, הכוחות האמריקאים אינם מאומנים למשימה של שימוש במערכת כיפת ברזל, אך הם צפויים לקבל הדרכות בקרוב מניסיונה של ישראל שמתמודדת בפני איומים מסוג זה, בעיקר מעזה.
ככל הנראה ישראל תחל לתת הדרכה זו באופן דו צדדי ואף תצמיד חיילים ישראלים לכוחות האמריקאים בשטח שיעזרו מהניסיון שלהם בתפעול המערכת.
בשלב מאוחר יותר, כאשר תוכח יעילותה של מערכת ההגנה הישראלית במפרץ הפרסי סביר כי ארצות הברית תבקש מישראל לספק מערכות כיפת ברזל גם לסעודיה ואיחוד האמירויות.
בנוסף ישראל תצטרך לספק תמיכה (ייעוץ) לכוחות הצבא של סעודיה ואיחוד האמירויות – תהליך זה צפוי להפוך לבסוף להיות בסיס לברית צבאית ונירמול היחסים של ישראל עם סעודיה ובנות בריתה באזור, ובשל נסיבות העניין, סביר שבקשה אמריקאית כזו לא תידחה על הסף על ידי הצדדים.
המהלך של ארצות הברית לגבי הצבת מערכות כיפת ברזל באזור והתמורות מהן "מתבשלות" כבר זמן מה על ידי האמריקאים, אך איראן הציבה לאזור כעת מכשול נוסף – "מכשול הזמן".
מעתה ארצות הברית תחויב להאיץ את הקצב ולהתקדם במהירות רבה יותר לעבר יכולת הגנה נאותה מפני איומים של טילי שיוט לטווח קצר ומל"טים.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
גורם בכיר בפנטגון אמר ביום שני כי נאט"ו אינו יכול להגן מפני תקיפות של נחילי מל"טים, רחפנים, וטילים לטווח קצר, כמו אלו שפגעו במתקני הנפט של סעודיה.
"אנו רואים השקעות א-סימטריות בדברים כמו טכנולגיית כלי טיס בלתי מאוישים [כטב"מים] עם מערכות טכנולוגיה שהכטב"מים האלה ת'אמת טסים יותר בדומה לטילי שיוט", כך אמר שר החוץ להגנה על המדיניות האמריקאית, ג'ון רוד.
"זו בעיה קשה", ציין רוד מבלי להזכיר במפורש את התקיפות על מתקני הנפט בסעודיה, אך ההקבלות בדבריו היו ברורות, זאת משום שבחלקים אחרים בדבריו הוא העלה את התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה ואת השימוש של רוסיה במל"טים, במרחב האווירי של אוקראינה.
על פי דבריו של רוד במרכזו של אירוע בוושינגטון לניתוח מדיניות אירופה, עולה כי האיומים מכלי נשק והטקטיקות הללו התפתחו מהר יותר מהיכולת של נאט"ו לסנכרן ולעצב מחדש את מערכות הגנה מפני טילים והמכ"מים בכדי שיהיו להם את האפשרויות לאתר חפצים קטנים יותר, מהירים יותר שגם טסים נמוך יותר.
"כחלק מסדרי העדיפויות שלנו להשקעה עלינו לעבוד כברית בה אנו משקיעים את רמת המאמץ שלנו ונותנים קצת יותר דגש לתחום הזה", הציע רוד.
רוד לא הצביע במהלך דבריו על פירוט טכנולוגי של הנשק או מערכות ההגנה, אך הצביע על השימוש של רוסיה במל"טים בעלי יכולת ארטילריה באוקראינה ואמר כי הפעילות הרוסית הזו היא אזהרה אמיתית למלחמה שמתהווה.
"זהו שינוי מצב העומד בפנינו… ויריבים חכמים כמו הרוסים מיישמים דרכים חדשות. במידה והיו מלמדים אותנו בבית הספר על מה שהרוסים יישמו במקומות כמו אוקראינה, אני חושב שזה היה הופך לאתגר אמיתי עבור נאט"ו [כבר בשלב מוקדם] להתמודד עם רוסיה בשדה הקרב – בזה אנו עוסקים [כעת] בברית נאט"ו – ואנחנו צריכים לעשות [זאת] הרבה יותר… וטוב יותר", כךאמר שר החוץ להגנת המדיניות האמריקאית.
כאשר סיכם רוד את דבריו הוא אמר:
"האיום שעומד בפנינו התפתח מהר יותר מאשר אמצעי הנגד שלנו. [גם] ככל שעשינו התקדמות רבה, במידה ואתה לא נשאר מאוזן או מתקדם יותר מהאיום, זו בעיה רצינית".
"זו הדילמה הקלאסית של לוחמה – אתה בא עם נשק טוב או טקטיקה טובה או שניהם, אך האויב יוצא עם אמצעי נגד מתוחכם ובדרך כלל ישן, ובכך מחזיר אותנו ללוח השרטוטים שוב ושוב", הסביר רוד.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד אשתייה, אמר כי פלסטין גאה בהישגי הפיתוח של סין ובקשרים הדו צדדיים האיתנים עם הפלסטינים.
"אנו גאים בהישגיה של הרפובליקה העממית של סין", אמר אשתייה בראיון ל-Xinhua ממשרדו ברמאללה לרגל חגיגות יום העצמאות השבעים של סין שיתקיימו בחודש אפריל.
אשתייה ציין בראיון את יוזמת "חגורה אחת ודרך אחת" שמציעה סין וכן גם את הסיוע הסיני לפלסטינה, כמו קורסים הכשרות ומלגות, כמו גם אזורי תעשייה ופרויקטים של אנרגיה סולארית.
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית הדגיש כי יחסי פלסטין-סין הם "היסטוריים" וכי חילופי הביקורים ברמה הגבוהה ביותר בין שתי המדינות היו תכופים מאוד, כבר מאז שביקר לראשונה יושב ראש הרשות הפלסטינית לשעבר, יאסר ערפאת, בסין בשנת 1964.
"הנשיא עבאס מבקר בסין כמעט כל שנה" בשנים האחרונות, אמר אשתייה, שביקר גם הוא בסין מספר פעמים.
"אנו גאים במערכת היחסים שלנו עם סין," הוא הוסיף.
אשתייה ציין בראיון את תמיכתה של סין בפלסטין, והדגיש כי סין היא חברה קרובה לפלסטין, וכן גם ציין כי סין עומדת לצד פלסטין בכל הפלטפורמות הבינלאומיות, זאת מלבד הסיוע שהיא מספקת לעם הפלסטיני.
בנושא הסכסוך עם ישראל הדגיש אשתייה כי פלסטין מברכת את הצעתה של סין לתוכנית ארבע הנקודות, שהציע נשיא סין בכדי לפתור את הסכסוך בין הישראלים והפלסטינים.
נשיא סין, שי ג'ינפינג, הציג את ההצעה כשנפגש בסין עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בשנת 2017.
💡הנקודה הראשונה בתכנית היא "קידום פתרון שתי מדינות המבוסס על גבולות 1967 כשמזרח ירושלים היא בירתה של המדינה הפלסטינית". הנקודה השנייה נוגעת לתפיסת הביטחון שתהיה "בשיתוף פעולה, מקיפה וברת קיימא". הנקודה השלישית מתייחסת למאמץ הבינלאומי כדי "לקדם את השלום באמצעים הכרוכים בשיתוף פעולה בינלאומי" והנקודה הרביעית מדברת על קידום השלום דרך פיתוח ושיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים.
אשתייה הביע תקווה כי יותר אנשי עסקים סינים יבקרו וישקיעו בפלסטין, במיוחד בתקופה שבה ארצות הברית מקצצת את עזרתה למדינה.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
בעוד שהתקיפה על סעודיה שהתרחשה ב-14 בספטמבר חשפה את המצב הפגיע של מתקני הנפט במדינה, היא גם חשפה את מצבה של הכלכלה הגלובלית הרעועה, שכן: סביר שתקיפות מסוג אלו עלולות לעורר סוגייה של "משבר בתעשיית הנפט".
יש סיבה טובה להניח כי מבחינה גיאו-פוליטית, "משבר בתעשיית הנפט", יכול להוות "טוויסט בעלילה" בדומה ל"קלף המשוגע" במשחק טאקי, שמטרתו החלפת הבעלות של קלפי המשחק בין השחקנים – כשמדובר בשחקנים של המזרח התיכון ה"קלף המשוגע" של "משבר בתעשיית הנפט" זהו קלף שמשנה את הגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון והעולם.
'התפתחות המשחק'
התקיפה על סעודיה התרחשה בסביבה גיאו-פוליטית בה איומי הביטחון הלאומי הם מוחשיים ומיידיים, לא רק עבור סעודיה ובעלות בריתה, אלא באופן עמוק גם עבור ישראל.
התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה הביאה את האיום האיראני לרמה חדשה של רוחות מלחמה יחד עם הרטוריקה האיראנית שמצביעה על האפשרות למלחמה בהיקף נרחב עם איראן, ולכן זה מצדיק את הדחיפות, התכיפות והאיכות בהתקפותיה האחרונות של ישראל על ארגוני הפרוקסי של איראן בסוריה ובעיראק, זאת עוד לפני שיהיה מאוחר מדי והמלחמה תחל עוד לפני שהספיקה ישראל לצמצם את האיומים עליה.
למרות שאיראן הכחישה כל מעורבות במעשה, נראה שיש הסכמה רחבה על תפקידה של איראן בפיגוע על מתקני הנפט בסעודיה. למעשה זוהי "דילמה ביטחונית קלאסית", שישראל וסעודיה נקלעו אליה – פירושה של דילמה זו, הוא החשש הממושך של שתי המדינות מפני תוקפנות איראנית יחד עם עננה של ספק באשמתה האפשרית של איראן במעשה, זאת תוך חוסר תגובתה הצבאית של ארצות הברית, המעצמה שהבטיחה הגנה לישראל וסעודיה.
ה"דילמה הביטחונית הקלאסית" צפוייה להביא לברית צבאית אסטרטגית בין סעודיה לישראל בעידודה של ארצות הברית.
'הקלף הסעודי'
לא ניתן להכחיש כי התקיפה האיראנית וחוסר תגובתה האסטרטיבית של ארצות הברית לתקיפה הצליחה תודעתית לנגוס בכושר ההרתעה והשפעה האמריקאית באזור.
התקיפה חשפה לסעודים את שגיאתה של ארצות הברית, שנשארה לבדה כמעצמה העיקרית ואף אולי היחידה באזור שיכולה להגן על סעודיה מפני האיומים האיראניים, ולכן זה מחזק את הצורך של הסעודים להדק את הברית שלהם עם המעצמה האזורית – ישראל.
ישראל וסעודיה רואות עין בעין את האיומים המתגברים מצידה של איראן באזור – דבר המהווה נקודת אינטרס נוספת לברית בחזית הביטחונית בין שתי המדינות.
היחסים בין סעודיה לישראל השתפרו לאחרונה והפכו גלויים יותר, לכן איומי הביטחון המתגברים על שתי המדינות צפויים לשמש זרז בכדי לקדם את הברית המתפתחת בינהן ולהעביר את היחסים הדו-צדדיים בין המדינות לשלב הבא.
בפשטות, התקיפה על סעודיה ותוצאותיה, צפויות להגדיר יעד אסטרטגי מתואם יותר בין ישראל לסעודיה, בזמן שהן נאלצות לחשב מחדש את מדיניות החוץ שלהן, תוך שהן מנהלות ברית אסטרטגית פתוחה, קרובה וגלוייה יותר.
הברית האסטרטגית הזו בין ישראל לסעודיה מתרחשת על רקע הנוף התחרותי בפוליטיקה בת ימינו של המזרח התיכון, שבו המדינות הערביות באזור פונות בצורה ניכרת לעבר גישות ריאליסטיות ומעשיות, בניהול מדיניות החוץ שלהן.
בנוסף, הגישות של המדינות הערביות במזרח התיכון הפכו להיות חסרות את המרכיב הדתי של ה"זיקה לאיסלם לאומני", אשר היה באופן מסורתי המרכיב המרכזי בשיקולי מדיניות החוץ של המדינות באזור.
נראה שכתוצאה מהתמורות הנוכחיות במזרח התיכון פיתחו מנהיגי מדינות ערב באזור נטייה לטפח ולאמץ קשרים עם מדינות חזקות ועשירות ולאו דווקא בשל ה"זיקה לאיסלם הלאומני", כפי שהיו נוהגים בעבר.
נראה כי חלקם של מנהיגי מדינות ערב הבינו כי ניתן להתיר את הרגשות הדתיים, הבלתי מתפשרים, בקרב אזרחי מדינותיהם, מבלי לבקש ולהטיף או לעשות זאת בגלוי, הם הבינו כי ניתן להתיר את הרגשות האלו על ידי השגת הישגים במדיניות החוץ המתבטאים בעיקר ברווחה, כלכלה ותשתיות – דבר הגורם לאזרחים לסיפוק רב, וזה למעשה מכסה על יצירת קשרים דיפלומטיים עם מדינות, אשר בעבר היו חסומות ליחסים דיפלומטיים.
במילים אחרות, חלקם של מנהיגי מדינות ערב מייצרים קשרים דיפלומטיים איטיים ומבוקרים עם מדינות חזקות ועשירות, אשר בעבר היו דחויות ליחסים דיפלומטים בקרב אזרחי מדינתם, ו"הבטן המלאה" של האזרחים למעשה מכסה על התהליכים המבוקרים והאיטיים, שגורמים בתוספת "הבטן המלאה" (ליצן הכסף) לתהליך הפנמה איטי, כמעט בלתי מורגש בתחילה, בקרב האזרחים לקבלת הלגיטימיות הדיפלומטית של המדינות, שבעבר היו דחויות במדינתם – והכל בכוונה תחילה.
ברור, כפי שכבר צויין שמרכיב האיום הביטחוני המשותף הוא גם שיקול שנלקח בחשבון בקרב המנהיגים וכן גם מובא בגלוי בפני האזרחים, אך זהו השיקול המיידי ללא "הבטן המלאה", שיקולי האיומים המשותפים לבדם לא היו מחזיקים מעמד זמן רב, שכן חוסר רווחה כלכלי של מדינה מצביע גם על מצבה הביטחוני הרעוע ויוצר בעיות לשלטון מבית.
'הקלף הפלסטיני'
במידה והמגמות האחרונות של קרבה ההולכת וגוברת בין סעודיה לישראל מהוות אינדיקטור אמין להמשכיות מדיניות החוץ של שתי המדינות, התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה עשויה לשמש זרז להדק את היחסים הללו.
עם זאת, ככל שישראל תהדק יותר את היחסים עם סעודיה לא ירחק היום בו היא תאלץ להתמודד עם "דילמה" מורכבת, אסטרטגית ומבצעית והיא: עיצוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לאמיתו של דבר, כלל אינו בטוח כי הגישה של מדיניות החוץ, הכלכלה והאיום הביטחוני המשותף תיהיה מספיק יציבה בכדי להדק כעת את הקשרים של ישראל וסעודיה לברית אסטרטגית גלויה ומבצעית, זאת בהתחשב בעובדה שברית כזו הופכת הכרחית.
נכון לעכשיו, נראה כי לא ניתן לאפשר לתהליכים האיטיים להבשיל בקצב הטבעי שלהם אל מול התמורות האחרונות במזרח התיכון – זאת מכיוון שכדי לקיים ברית אסטרטגית משמעותית וחיונית עם סעודיה, ישראל תצטרך לעסוק בסכסוך הפלסטיני.
מכאן מובן כי בקרוב תאלץ ישראל להתמודד בסכסוך עם הפלסטינים – הן אם תוך דיונים בתוכנית המאה של ארצות הברית, או שבמידה וממשל טראמפ לא יפרסם את התוכנית, אזי ישראל תאלץ להתמודד עם תוכנית השלום של סעודיה, אשר מקובלת על מדינות ערב וגם זכתה לתמיכתם של הפלסטינים.
בתמורות הנוכחיות של המזרח התיכון, נורמליזציה ביחסים בין סעודיה לישראל אינה נותרה עוד בגדר חלום מופרך.
עם זאת, המכשול העיקרי שנותר לברית אסטרטגית מבצעית וגלוייה בין ישראל לסעודיה הוא האופוזיציה האזרחית בסעודיה. לפיכך, התמצאות באופוזיציה האזרחית עומדת להיות אתגר גדול עוד לפני שהסעודים יוכלו לנרמל את היחסים עם ישראל.
בעבור ישראל, הגברת הלאומניות בפוליטיקה הישראלית לא עשויה לאפשר הסדר קל עם הפלסטנים וגם צפוייה לייצר בעיות מבית.
על פי רוח הדברים היוצאת מישראל, נראה כי ישראל מבקשת לבצע הסכם עם הפלסטינים מבלי לפגוע באינטרסים הלאומיים שלה ולכן שסביר שישראל וסעודיה יעמדו לקונפליקטים על כמה נושאים בסוגייה הפלסטינית.
לפיכך בתוך מאבקי ההשפעה הקיימים באזור, שבו הנושא הפלסטיני עומד באופן בולט במרכז מדיניות החוץ של האיראנים, "מיזוג" הברית בין ישראל לסעודיה תשנה באופן דרמטי את הנוף האסטרטגי של דינמיקת הכוח האזורית הקיימת והמוכרת.
"המיזוג" יאלץ את ישראל וסעודיה לנקוט בגישה משותפת כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
'המשך המשחק'
ככל שיתגברו התקיפות על מתקני נפט בסעודיה ב"מתיחת קווים חדשים" בתוך מלחמת התשה שאיראן תבקש לנהל באזור, וכן גם ככל שארצות הברית, המעצמה שמתמודדת לבדה באזור מול איראן ושאר מעצמות, לא תגיב למעשה החבלה שמבצעת איראן באזור, כך יהיה זה זרז לסעודים והישראלים "למזג" את יחסיהם מבצעית – דבר שיעמיד את הסוגייה הפלסטינית במרכז העלילה בין סעודיה, ישראל, איראן, מצרים קטאר, ירדן ושאר מדינות המזרח התיכון שיש להן אינטרסים באזור.
מאמר זה התייחס רק לחלק מקלפי המשחק של ישראל וסעודיה, ולא שם לדיון את התמורות הגיאו-פוליטיות האחרות והרבות כתוצאה מהמשך פגיעה איראנית במתקני נפט באזור. כמו כן מאמר זה גם לא שם לדיון את התמורות במדינות אחרות, אשר גם להן קלפים במשחק הזה, אך בינתיים איראן סימנה לשחקנים כי יש בידה את ה"קלף המשוגע", שיכול לטרוף את הקלפים לכל צד באופן אקראי ולייצר משחק לגמרי חדש, וסביר שהמשחק יהיה עם השלכות כואבות על הישראלים והפלסטינים.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
יש לפתור את המתחים במפרץ הפרסי באמצעות שיחות ודרכי שלום – כל הצדדים צריכים להישאר רגועים ולהכיל איפוק, כך אמר נשיא סין, שי ג'ינפינג, לראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, אשר ביקר בסין ביום שני.
במהלך ביקורו של אל-מהדי בסין, בין היתר, הוא גם חתם על הצטרפותה של עיראק ליוזמתה של סין, המכונה: "חגורה אחת ודרך אחת".
במפגש של שי בבייג'ינג עם ראש ממשלת עיראק חזר שי על קריאותיו הקודמות לרגיעה, כך על פי ערוץ הטלוויזיה הממלכתי בסין.
"נכון לעכשיו המצב באזור המפרץ הפרסי ובמזרח התיכון מורכב ורגיש", כךאמר שי מבלי להזכיר ישירות את התקיפה על מתקני הנפט בסעודיה.
"על כל הגורמים הרלוונטיים להישאר רגועים, להפעיל איפוק ולפתור כראוי את ההבדלים שלהם בשלווה באמצעות דיאלוג ומשא ומתן על בסיס של כבוד הדדי, זאת כדי לשמור על שיתוף פעולה לשלום ויציבות אזורית", הוסיף נשיא סין.
"סין מוכנה לתקשר עם כל הצדדים בעניין הזה, כולל [עם] עיראק", הדגיש שי.
להשלמת הנושא ממולץ לעיין בסיקור: "סין ואיראן עדכנו הסכם ביניהן ובכך מאיימות על מאזן האנרגיה העולמי" (לחצו כאן)
למרות שסין נחשבת כביכול שחקנית דיפלומטית בעלת פרופיל יחסית נמוך בהתנהולתה במזרח התיכון, לאחרונה החלה סין להדק את קשריה בתחום האנרגיה והכלכלה גם עם סעודיה וגם עם איראן, ובשל היריבות, רבת השנים, בין שתי המדינות סין נאלצת זה מכבר לנתב בזהירות את קשריה "בשדה הקרב" של המלחמה הקרה בין איראן לסעודיה.
נשיא סין שוחח ביום שישי עם מלך סעודיה, סלמאן, וגינה את התקיפה ב-14 בספטמבר על מתקני הנפט בשטחה. שי גם קרא לחקירה אובייקטיבית והוגנת וכן קרא לכל הצדדים להימנע מנקיטת צעדים שיסלימו את המצב.
למרות שאמרו כי הם עדיין תומכים בהסכם הגרעין שנחתם עם איראן בשנת 2015, מנהיגי צרפת, בריטניה וגרמניה לוחצים על איראן להיכנס לדיונים על הסדר חדש עם ארצות הברית, כדי לחזק את מסגרת הסכם הגרעין המתפורר.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, קראו לאיראן:
"לאפשר משא ומתן על מסגרת ארוכת טווח לתוכנית הגרעין שלה, כמו גם בנושאים הקשורים לביטחון אזורי, כולל תוכנית הטילים שלה ועל האמצעים שהיא משלחת אותם".
ג'ונסון הרחיק לכת ואמר כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יצטרך לחתום עסקה חדשה עם איראן.
"יש בחור אחד שיכול לעשות עסקה טובה יותר … וזה נשיא ארצות הברית. אני מקווה שתהיה עסקת עם טראמפ", כך אמר ג'ונסון ל-NBC.
בנוסף לדרישתן מאיראן של מעצמות אירופה – צרפת, בריטניה, וגרמניה לנהל משא ומתן עם טראמפ, הן גם מאשימות יחד את איראן בתקיפת מתקני הנפט בסעודיה.
לאחר פגישה באו"ם ביום שני, אמרו נשיא צרפת, ראש ממשלת בריטניה וקנצלרית גרמניה בהצהרה משותפת:
"ברור לנו שאיראן נושאת באחריות לתקיפה הזו – אין [לזה] שום הסבר מתקבל על הדעת".
סעודיה וארצות הברית מאשימות גם הן את איראן בתקיפת מתקני הנפט שהתרחשה בסעודיה ב-14 בספטמבר.
לאחר פרסום ההצרה המשותפת של מעצמות אירופה, ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, קרא לארצות הברית ולבנות בריתה לערוך עסקה גרעינית חדשה עם איראן שתחליף את ההסכם הנוכחי, המתפורר.
"יהיו התנגדויות שלכם [אשר יהיו] בהסכם הגרעין הישן עם איראן – הגיע הזמן להתקדם ולעשות הסכם חדש, כך אמר ג'ונסון ביום שני בניו יורק, כאשר הוא פונה לארצות הברית ובנות בריתה.
ג'ונסון צפוי לפגוש השבוע גם את טראמפ וגם את נשיא איראן, חסן רוחאני, בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.
כשנשאל טראמפ על קריאתו של ג'ונסון לקיים עסקה חדשה עם איראן הוא ענה: "בוריס הוא אדם חכם מאוד", מבלי להוסיף פרטים נוספים.
עם זאת זריף אמר לכתבים כי הנשיא טראמפ: "סגר את הדלת למשא ומתן" כאשר הטיל את הסנקציות האחרונות על איראן, שהעלו את מעמדו של הבנק המרכזי של איראן למוסד "טרור עולמי".
"אני יודע שהנשיא טראמפ לא רצה לעשות את זה", אמר זריף לכתבים והוסיף כי "בטח היה לו מידע שגוי".
נשיא צרפת אמר מצידו כי הוא עדיין מקווה לתווך בין איראן לארצות הברית בכדי להקל על המתחים במפרץ הפרסי.
בשיחה עם עיתונאים שטסו עימו לאו"ם שבניו יורק ביום ראשון, אמר מקרון כי הוא נותר "זהיר" ביחס לאחריות לפיגועים במתקני הנפט בסעודיה.
מקרון אמר כי כאשר הנשיא טראמפ ונשיא איראן רוחאני משתתפים בישיבות האו"ם ברמה הגבוהה – "שני הגיבורים שם … משהו יכול לקרות".
בתוך כך, נשיא איראן אמר כי ארצו תציע קואליציה ביטחונית יריבה בהנהגתה של איראן במפרץ הפרסי, שכן ארה"ב תשלח יותר כוחות לסעודיה ותעמוד בראש קואליציה צבאית אזורית משלה.
לפני שטס רוחאני בכדי להשתתף בישיבות האו"ם הוא אמר כי איראן תזמין את "כל מדינות המפרץ הפרסי" להצטרף לקואליציה שלה "כדי להבטיח את הביטחון האזורי".
לדבריו, היוזמה אינה מוגבלת רק לביטחון אלא גם כוללת שיתופי פעולה כלכליים והיא תוצג בפירוט באו"ם.
רוחאני תיאר את הקואליציה כתוכנית לשלום "ארוך טווח" באזור.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
יפן הביעה דאגה מחוסר היכולת שלה לעקוב אחר טילי השיוט החדשים לטווח קצר של צפון קוריאה, אשר עשויים לחדור את מערכות ההגנה שלה.
במהלך בדיקות הטילים האחרונות שביצעה צפון קוריאה, גורמים בממשלת יפן העלו חששות כי טכנולוגיית הטילים החדשה של צפון קוריאה עשויה להיות מתקדמת מדי עבור מערכות ההגנה הנוכחיות הקיימות ביפן – מה שמותיר את המדינה פגיעה מפני תקיפות טילים, אשר עשויות להגיע מכיוונה של צפון קוריאה.
בעוד שבעקבות תקיפת מתקני הנפט בסעודיה החלו לעלות דיונים סביב טכנולוגיות ויכולות ההגנה במזרח התיכון, במקביל גם החלו לעלות דיונים דומים במדינות אמריקה הצפונית והדרומית, מדינות אסיה ואוסטרליה, זאת לאחר שמנגנוני ההגנה היפניים לא הצליחו לעקוב אחר סדרת בדיקות שיגורי הטילים לטווח קצר שביצעה לאחרונה צפון קוריאה, כך עולה מדיווח ב-"The japan times".
בהוראתו של מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, ביצעה בשבועות האחרונים צפון קוריאה סדרת בדיקות טילים שכללו את הצגת טכנולוגיית הטילים לטווח קצר שלה לעולם – הטיל מכונה: KN-23.
ה-"The japan times" דיווח על פי מקורות צבאיים ביפן, כי המשחתת המצוידת של חיל ההגנה הימית, שנפרסה בים יפן והמכ"ם היפני, שהופעל על ידי כוח ההגנה האווירית של יפן. חוו שניהם בעיות באיתור הטילים שבדקה צפון קוריאה.
מהדיווח עולה כי מסלולם הלא סדיר של הטילים מקשה על הגילוי שלהם – דבר המגדיל את סיכויי הטילים לחדור את מערכות ההגנה של יפן. כמו כן ציין הדיווח כי העובדה שהטילים של צפון קוריאה, בזמן מעופם טסים בגובה נמוך – גובה שהוא מתחת לממוצע של הטילים המוכרים – גם מקשה על זיהויי הטילים.
אף על פי שחלק מהמשקיפים אינם מודאגים לראות את צפון קוריאה, שנמצאת תחת סנקציות הקשורות לתוכנית הטילים שלה, מבצעת את השיגורים הללו, על פי הנאמר ביום שני ב-The japan times: על ממשלת יפן לפעול במהירות ולהתאים את הטכנולוגיה שלה לטכנולוגיית הטילים המתוחכמת של צפון קוריאה.
ישנם משקיפים האומרים כי טכנולוגיית הטילים שבה עושה שימוש צפון קוריאה, דומה לטכנולגיית הטיל הטקטי MGM-140, אשר עושות בו שימוש גם את ארצות הברית וגם דרום קוריאה.
התמורות כתוצאה מכישלונותיה של יפן באיתור הטילים של צפון קוריאה הגיעו גם לדרום קוריאה, שהגיבה ב-22 באוגוסט, באופן חד צדדי, בפרישה מהסכם לשיתוף פעולה מודיעיני עם יפן (GISOMIA) בשל לכאורה "בעיות אמון" – ההסכם נחתם בין הצדדים בשנת 2016.
בהצהרה שפירסם דאז הבית הכחול נמסר: "הרציונל היה כי נוצרה בעיה בביטחון הלאומי עקב הפרת אמונים", אך עם זאת לא הוצגו כל ראיות או הסברים לתמיכה בטענה זו.
"בנסיבות אלו: החליטה ממשלת דרום קוריאה כי שמירת ההסכם שנחתם, כדי להקל על חילופי מידע צבאי ורגיש, אינה משרתת עוד את האינטרס הלאומי שלנו", כך הוסיפה הצהרה של ממשלת דרום קוריאה.
על פי הדיווח, בעוד יפן לא הצליחה לזהות את סדרת בדיקות הטילים האחרונות של צפון קוריאה, לדרום קוריאה לא היו כל עיכובים כמו שיבושי מכ"ם או בעיות הגנה אחרות והמדינה הצליחה להתריע מייד לציבור על המצב.
בעוד שחלקן ממדינות האוקיינוס השקט מעלות חששות מפני טכנולוגיית הטילים החדשה של צפון קוריאה, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, והיועץ לביטחון לאומי דאז, ג'ון בולטון, לא מתחו ביקורת מצידם על בדיקות הטילים של צפון קוריאה ודחו את הטענות בתקשורת על הפרות לכאורה של הסכם, שמבצעת צפון קוריאה.
"יש לנו מערכת יחסים טובה מאוד, [אך] זה תמיד יכול להשתנות, נראה מה יקרה", אמר טראמפ כהרגלו כאשר התייחס לבדיקות הטילים שמבצעת צפון קוריאה בהוראתו של קים.
"אני חושב שקים ג'ונג און יחסית מתואם איתי… הוא אוהב לבדוק טילים, ואנחנו מעולם לא הגבלנו טילים לטווח קצר", אמר טראמפ לכתבים לפני פסגת ה-G7, שהתקיימה בסוף חודש אוגוסט.
טראמפ הודיע לאחרונה על שיחות צפויות עם מנהיג צפון קוריאה, פגישה שהפעם לא תכלול ל"שמחתה" של צפון קוריאה את בולטון – צפון קוריאה אמרה כי בולטון עומד מאחורי הכישלון של הפסגה שהתקיימה בין קים לטראמפ בסינגפור.
על פי הדיווח ביפן, הפגישה הבאה שתתקיים בין טראמפ לקים, עשויה לעסוק במרכזה במצב ההגנה של יפן, זאת מכיוון שיפן לא מצליחה, נכון לעכשיו לזהות ולהזהיר אזרחים וכן במידת הצורך ליירט את הטילים המתוחכמים, שעושה בהם שימוש צפון קוריאה.
✏ שיר בניש
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
בזמן שמתמודדת מצרים עם גל חדש של מחאות ברחובות עריה, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, זוכה לשבחים מנשיא מצרים, עבד אל פתח א-סיסי, שכינה אותו: "מנהיג אמיתי".
למרות זאת כשפגש טראמפ את סיסי ביום שני בניו יורק, בשולי העצרת הכללית של האו"ם, טראמפ התייחס בביטול למחאות במצרים, שאיתן מתמודד נשיא מצרים ואמר כי אפילו נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, קודמו בתפקיד, לא התמודד עם הפגנות במצרים בתקופת כהונתו.
"לא, לא… אני לא מתעסק בזה", אמר טראמפ כשנשאל על ההפגנות במצרים.
"במצרים יש מנהיג נהדר והוא מכובד מאוד – הוא הביא לסדר בזמן שהיה [במצרים] מעט מאוד סדר – היה כאוס – ולכן אני לא דואג לזה בכלל", הסביר טראמפ.
כאשר נשאל סיסי, את אותה השאלה שנשאל טראמפ על המחאות במצרים, ענה סיסי תשובה מעורפלת, אשר הצביעה על כך כי תנועת האחים המוסלמים, שאותם הוציא סיסי מחוץ לחוק, עומדת מאחורי ההפגנות.
"האזור יסבול מחוסר יציבות אמיתית, כל עוד האיסלאם הפוליטי מנסה להגיע לשלטון במדינותינו", אמר סיסי.
סיסי עלה לשלטון במהלך הפיכה שהתרחשה במצרים בשנת 2013, שבה הודח נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי.
מאז שקיבל סיסי את הנהגת מצרים הוא נהג ביד קשה נגד כל הזרמים באופוזיציה, וכלא כ-60,000 מתנגדים למשטרו, זאת כאשר חלקם עומדים בפני עונשי מוות.
סיסי גם הגדיר את תנועת האחים המוסלמים, שתמכה במורסי, כארגון טרור.
מורסי עצמו הוחזק בכלא בתנאים, שלפי דברי התומכים שלו, תרמו למותו מהתקף לב לכאורה.
בתחילת שלטונו של סיסי הוא הראה כי הוא לא יסבול מחאות נגד משטרו – כוחות הביטחון במצרים הרגו מאות מפגינים בכדי להתמודד נגד המחאות בקהיר בשנת 2013.
טראמפ, בתקופת כהונתו כנשיא, התרחק מביקורת בנושא פגיעה בזכויות אדם במצרים, ובנוסף מעלה טראמפ שבחים על מקבילו המצרי בכל פעם ששניהם נפגשים.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
ביום שישי ה-20 בספטמבר הגיע שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, לניו יורק כדי להשתתף בפתיחת העצרת הכללית של האו"ם, שמתחילה היום, יום שלישי ה-24 בספטמבר – זריף הגיע לניו יורק שלושה לילות לפני פתיחת העצרת הכללית של האו"ם.
למעשה, העצרת הכללית של האו"ם נפתחה ביום שלישי של שבוע שעבר, אך העצרת תגיע לשיאה בשורת נאומים בולטים של מנהיגי העולם שיחלו מהיום.
משתתף קבוע, הנוהג לפקוד את את בימת עצרת האו"ם דרך קבע, ייעדר הפעם, והרי הוא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שביטל את השתתפותו בעצרת בשל המשבר הפוליטי בישראל – למרות זאת צפוייה, גם לנו הישראלים, עצרת או"ם דרמטית במיוחד.
בינתיים, הגעתו המוקדמת של זריף לניו יורק אפשרה לו לקיים דיונים בנושא המתיחות עם ארה"ב, וכן "להרים קרנו" כפי שכבר הצהיר בעבר:
"עיתונאים אמריקאים ואפילו מגישים בטלוויזיה לא יכולים לחכות לראיין אותי [זריף] באיראן או באירופה".
כמו כן, זריף עסק גם בדיונים עם דיפלומטים של מדינות שונות בנושא תקיפת מתקני הנפט בסעודיה, הקלה בסנקציות שמטילה ארצות הברית על איראן וכן בנושאים אחרים.
רוחות של מלחמה
כאשר התייחס זריף לסיכויים למלחמה בין ארה"ב לאיראן הוא אמר:
"לא… אני לא בטוח שאנחנו יכולים להימנע ממלחמה. אנו בטוחים שלא נתחיל במלחמה, אך אני בטוח שמי שיפתח במלחמה [הוא] לא יהיה זה שיסיים אותה – זה אומר שלא תהיה מלחמה מוגבלת".
"העובדה היא… כי החות'ים [בתימן] הם שקיבלו את אחריות לכך [תקיפת מתקני הנפט בסעודיה]. אם מישהו אחר עשה זאת, עליהם [ארצות הברית וסעודיה] לחפש את האשם ההוא – זו לא הייתה איראן, ואם ארצות הברית מאמינה שזה לא החות'ים, הם צריכים לחפש מי עשה את זאת", אמר זריף כאשר התייחס להטלת האשמה על איראן בעקבות תקיפת מתקני הנפט בסעודיה.
"אילו התקיפות האלו התרחשו משטח איראן המנהיג העליון היה צריך לאשר אותן – אבל זה לא התרחש מאיראן", הסביר זריף.
"האמריקאים לא הודיעו לנו ולא נועצו בנו. אנחנו לא יודעים על סמך מה זה מתרחש [מטילים על איראן את האשמה בתקיפה] – אז… ניקח את זה [הפרטים] מהאו"ם. אנו בטוחים שאם האו"ם יבצע חקירה חסרת פניות וללא הטיות, התוצאה תהיה שהיא [התקיפה] לא הושקה מאיראן", ציין זריף כאשר התייחס לחקירה שמבצעים חוקרי האו"ם על התקיפה בסעודיה.
כאשר התייחס זריף לרצונה של צרפת להיות מתווכת בין ארצות הברית לבין איראן טען שר החוץ האיראני:
"דיברנו עם הצרפתים – דיברתי בהרחבה עם נשיא צרפת פעמיים בשלושה ימים [האחרונים] ושוחחתי עימו על כך. הנשיא [ רוחאני] דיבר עם נשיא צרפת – [אך] ארצות הברית לא ששה לעסוק במה שנדרש".
תוך כדי התייחסותו לאפשרות של פגישה בין טראמפ לרוחאני אמר זריף:
"אנחנו מוכנים לדבר. אנחנו מוכנים לדבר אבל לדבר במונחים שלא ניהיה מוגבלים לתוקף של שנה, לשנה וחצי הבאות או החמש וחצי שנים הבאות. עלינו לדבר על משהו שהוא קבוע".
כשהוא נשאל על המיליציות בעיראק, הנתמכות על ידי איראן הדגיש זריף:
"אנו תומכים בממשלת עיראק – המיליציות האלו שאתה מדבר עליהן הן חלק מהממשלה העירקית. הישראלים תוקפים חלקים מצבא עיראק – הצבא הרשמי".
רוחות של שלום
במקביל ולמרות האיומים "במלחמה אזורית" שמפזר זריף, בראיון שהוא העניק ל-CNN תיאר שר החוץ האיראני גם את הסיכוי להסכם חדש עם ארצות הברית, שיביא להקלה בסנקציות, המוטלות על איראן מצידה של ארצות הברית.
בראיון תיאר זריף את ההצעה להסכם שאיראן תוותה – הצעה שתבטיח את מסגרת הסכם הגרעין משנת 2015, ההסכם ממנו נסוג טראמפ, במאי 2018.
לדברי זריף, איראן מוכנה לחתום על פרוטוקול נוסף, בו טהרן תאפשר בדיקות פולשניות יותר למתקני הגרעין במדינה במועד מוקדם יותר מזה שנקבע בהסכם שנחתם בשנת 2015.
לטענתו של זריף איראן הסכימה כי המנהיג עליון, עלי חמינאי, יפעיל גם איסור על נשק גרעיני בחוק האיראני – מהלך כזה מהתייחס לאחת ההתנגדויות העיקריות של טראמפ לעסקה הקיימת, סעיפי ההתיישנות, המאפשרים לאיראן לחדש את הרמות הגבוהות של העשרת אורניום, כאשר יתסיים התוקף של סעיפים אלו.
בתמורה, טראמפ יצטרך להסיר את הסנקציות שארצות הברית מטילה על איראן ולקבל את אישור הקונגרס, אמר זריף.
"אנו מוכנים [לפגישה], זאת במידה והנשיא טראמפ יהיה רציני לגבי הסכם קבוע לצמיתות", השיב זריף.
"איראן מעולם לא הייתה מדינת נשק גרעיני – אלא באופן קבוע הם מציגים זאת כפי שהם רוצים לשמוע, אמר שר החוץ האיראני בראיון ל-CNN.
זריף הדגיש כי נקיטת צעדים להידוק הפיקוח על תוכנית העשרת האורניום של איראן תצטרך לקרות "בתמורה למה שאמר [טראמפ] שהוא מוכן לעשות – וזה ללכת לקונגרס ולאשר את זה, וזה אומר שהקונגרס יסיר את הסנקציות".
שר החוץ האיראני גם אמר, במסעו המוקדם בעצרת האו"ם, כי לא ניתן לפסול את האפשרות לפגישה בין טראמפ לנשיא איראן, חסן רוחאני, בשולי העצרת הכללית של האו"ם.
כשנשאל זריף אם ישנה אפשרות כי שני המנהיגים (טראמפ ורוחאני) ייפגשו, הוא ענה: "בתנאי שהנשיא טראמפ מוכן לעשות את מה שצריך".
תגובתה של ארה"ב
בתגובה לדבריו של זריף, אמר השליח המיוחד של ארצות הברית לאיראן, בריאן הוק:
"שר החוץ [האיראני] זריף עושה עבודה טובה מאוד בהצגה שגוייה של טבעו האמיתי של המשטר האיראני – הם [המשטר האיראני] מחויבים מאוד למערכה שלהם: ייצוא אלימות וייצוא המהפכה, [וזאת] תוך ערעור הריבונות של מדינות אחרות".
"אנו ממשיכים להשאיר את הדלת פתוחה לדיפלומטיה. [אך] בינתיים קמפיין הלחץ הכלכלי שלנו יימשך", ציין הוק.
רוחות מלחמה ושלום
במהלך נאומו, בעצרת הכללית של האו"ם, צפוי רוחאני לפרט את התוכניות של איראן לרגיעה באזור. זריף התייחס לכך בראיון שהעניק ל-CNN ואמר:
"אנו מאמינים שעלינו להתחיל לעבוד יחד למען השלום, לבנות אמון ולהביא לביטחון שיביא לרגיעה, לקיים החלפות [סחר] ואפילו לברית אי-תוקפנות [במפרץ הפרסי]".
"ענף הזית תמיד היה על השולחן – אך אנו מראים אותו שוב", הוסיף זריף.
בשבוע שעבר זריף איים ב"מלחמה כוללת" במקרה של תקיפה צבאית אמריקאית או סעודית על איראן.
זריף ציין בפני ה-CNN כי איראן קיוותה להימנע מעימות, והוסיף כי טהרן מוכנה לשוחח עם יריבותיה האזוריות: סעודיה ואיחוד האמירויות, אך יחד עם זאת אמר זריף כי המשטר באיראן לא יקיים שיחות עם ארצות הברית אלא אם כן טראמפ יאפשר הקלה מלאה מהסנקציות, כפי שהובטח לאיראן במסגרת הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015.
ביום שישי הודיעה ארצות הברית כי תשלח כוחות נוספים יחד עם מערכות הגנה אוויריות וטילים משופרים לסעודיה ולאיחוד האמירויות, זאת בתגובה לתקיפה על מתקני הנפט המרכזיים של סעודיה.
מזכיר ההגנה האמריקאי, מארק אספר, אמר על תגובתה הצבאית של ארצות הברית לתקיפה על סעודיה:
"כפי שהבהיר הנשיא [טראמפ], ארצות הברית אינה מבקשת סכסוך עם איראן. עם זאת, יש לנו אפשרויות צבאיות אחרות ורבות, במידה ויהיה צורך בכך".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
פשט – רמז – דרש – סוד 