אזרחים כורדים זועמים צולמו חוסמים את כביש המעבר מפני הכוחות האמריקאיים שמגיעים מסוריה לעיר ארביל, בירת האזור האוטונומי למחצה של כורדיסטן העיראקית.
התייחסותם העוינת של הכורדים בסרטונים, שבהם הם מצולמים זורקים אבנים ופירות רקובים על חיילים וכלי רכב אמריקאיים, התרחשה ביום שני כאשר יצאו הכוחות האמריקאים מהעיר קמישלי בצפון מזרח סוריה.
בסרטון שפורסם ביום שני בטוויטר, נראה כי במקום שיזכו הכוחות האמריקאיים לקבלת פנים חמה הם נתקלו בהתנגדותם של הכורדים העירקיים המקומיים, זאת בזמן שהם נכנסו לארביל.
הסרטונים מבטאים את הכעס ואת תחושת הבגידה, שלכאורה חשים הכורדים מאז הודעתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כי הכוחות האמריקאים יעזבו את סוריה, דבר שאיפשר את פתיחת המבצע הצבאי של טורקיה נגד הכורדים בצפון מזרח סוריה.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
כשנשאל מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, על הפלישה הטורקית לצפון מזרח סוריה, הוא הצהיר בנחישות כי ארצות הברית מוכנה לנקוט פעולה צבאית במזרח התיכון במידת הצורך.
"במקום בו אנו רואים אינטרסים אמריקאים על כף המאזניים ונורמות עיקריות ברחבי העולם שצריך לאכוף אותן, נעשה שימוש בכל הכוחות שיש לנו, החל במאמצים כלכליים ודיפלומטיים", כך אמר פומפאו.
"אנו מעדיפים שלום על פני מלחמה, אך במקרה שיש צורך בפעולה קינטית או בפעולה צבאית, עליכם לדעת כי הנשיא טראמפ מוכן לחלוטין לבצע פעולה כזו", הדגיש פומפאו בפני כתב של ה-CNBC.
פומפאו גם דיבר על האינטרסים של אמריקה במזרח התיכון, ואמר: "האינטרסים של אמריקה במזרח התיכון נשארים, המשימה שלנו עדיין נותרת שם, יש לנו רק שינוי באופי האינטרסים באזור".
"עבדנו עם החברים הכורדים, הכוחות הדמוקרטיים הסורים במעלה נהר הפרת. חיסלנו יחד את האיום של דאעש", הוסיף פומפאו.
"זה היה לטובתם של הכוחות הסורים הדמוקרטיים, זה היה לטובתה של ארצות הברית של אמריקה, ואכן גם לטובת העולם – את המחויבות שעשינו לעבוד לצידם מילאנו לחלוטין", הדגיש פומפאו.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
ארגון הטרור חמאס הזהיר ביום שני מפני "מלחמה אזורית כוללת" אם ישראל תמשיך לחשוף את מסגד אל-אקצא בעיר העתיקה בירושלים להפרות סדר.
דובר חמאס, פאוזי ברהום, פרסם אתמול (שני) את האזהרה בהודעה לעיתונות, ואמר כי ישראל תשלם ביוקר עבור כל מלחמה, שתתקיים בשל התנהגותה הפרובוקטיבית, המצערת את הפלסטינים במתחם מסגד אל-אקצא.
דובר חמאס גם קרא גם לפלסטינים המתגוררים במזרח ירושלים ובגדה המערבית להגביר את התנגדותם נגד ה"ישות הכובשת ברחבי פלסטין".
ברהום הפציר בהצהרתו באוכלוסייה הערבית והמוסלמית לתמוך בפלסטינים ב"שטחים הכבושים" ולחץ על מקבלי ההחלטות במדינות ערביות להשמיע את קולם נגד ההפרות שמבצעת ישראל בירושלים וגם במסגד אל-אקצא.
בהתפתחות קשורה לכך, "פלגי ההתנגדות" הפלסטינים ברצועת עזה גינו את מה שלטענתם "ההתקפות הברבריות" של ישראל נגד מסגד אל-אקצה, והזהירו כי ההפרות "יהוו את הניצוץ לפיצוץ הקרוב שישרוף אותה [ישראל] עם המתנחלים [אזרחי ישראל] ועם מנהיגי הטרור [ממשלת ישראל]".
האיום משנת 2018 הפך גדול יותר או קטן יותר לדעתכם?☝️
פלגי ההתנגדות בעזה גם דחקו, בהצהרתם המשותפת, בפלסטינים להעצים את נוכחותם במתחם מסגד אל-אקצא ולהגן עליו באמצעות ביצוע "פעולות התנגדות נוספות".
ישראל צריכה לשאול את עצמה איך קרה כי במרוצת השנים ארגון טרור מעז להרים את ראשו ולאיים במלחמה אזורית על ישראל עם סבירות דיי ודאית?… האם ארגון הטרור ה"קיקיוני" מעזה היה מעז לאיים במלחמה אזורית לפני כמה שנים?.. האם היה נכון יותר לטפל באיום לפני הפיכתו לסכנת מלחמה אזורית? – והכתובת הייתה על הקיר.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
משלחת שרים פלסטינית המונה 11 חברים בראשותו של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד אשתייה, נכחו בחודש אוקטובר בביקור רשמי בן שלושה ימים במצרים, וזאת כדי שיתאפשר להם לדון ולחתום עם מצרים על מספר הסכמים כלכליים דו-צדדיים.
המשלחת ביקרה במצרים כחלק ממאמצים של הרשות הפלסטינית להעביר את היחסים הכלכליים של הפלסטינים למדינות ערב ובכך להתנתק כלכלית מישראל.
המשלחת כולה קיימה שיחות משותפות עם גורמי ממשלה במצרים, והשרים הפלסטינים קיימו עשרות פגישות נפרדות, בדרג של בכירים, עם עמיתיהם המצריים כדי לדון בשיתופי פעולה כלכליים.
לאחר שממשלת ישראל החלה לעכב, ב-17 בפברואר, חלק מהכנסות המס שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית, הרשות הפלסטינית החלה לקדם את תוכנית ה"התנתקות הכלכלית" שלה מישראל.
במקביל כדי להשיג את מטרותיהם להתנתק מהכלכלה הישראלית, מאמציה של הרשות הפלסטינית לא מסתמכים רק על מצרים.
הרשות הפלסטינית פנתה לראשונה בנושא זה לירדן ושלחה לשם משלחת בראשותו של אשתייה ב-7 ביולי. ירדן והרשות הפלסטינית חתמו באותה פגישה על מזכר הבנות בתחומי האנרגיה, הבריאות והתחבורה.
ב-15 ביולי ביקרה משלחת פלסטינית בעיראק כדי לדון באפשרות של ייבוא דלק עיראקי לגדה המערבית – אף על פי שהצדדים לא חתמו על הסכמים בנושא זה ספציפית, הם הצליחו להגיע להבנות על שיתופי פעולה כלכליים ביניהם בנושאים אחרים.
כעת, הרשות הפלסטינית מחפשת לחזור לדיונים ולהדק את שיתוף הפעולה שלה בתחומים רבים עם מצרים.
בהצהרה שנמסרה לעיתונאים ברשות הפלסטינית, לאחר הפגישה של אשתייה במצרים, שהתקיימה ב-9 באוקטובר, עם מקבילו המצרי, מוסטפא מדבולי, נאמר שהביקור "היווה את הדרך לשיתוף פעולה בחינוך, בריאות, חקלאות וסחר".
"אנו מעוניינים להפיק תועלת מהניסיון של מצרים בתחומים רבים, בעיקר בסחר, חקלאות והשקעות. אנו גם מעוניינים ליהנות מהניסיון האישי של ראש הממשלה [מוסטפא מדבולי] בהקמת ערים חדשות ודיור ציבורי [למשפחות בעלות הכנסה נמוכה]", כך הוסיפה ההצהרה שנמסרה לעיתונאים על ידי הרשות הפלסטינית.
על פי דבריו של שר הכלכלה ברשות הפלסטינית, חאלד אל-עסילי, הפלסטינים צריכים לצפות לראות זרם של מוצרים ממצרים בשווקים הפלסטיניים.
"בקרוב במקום המוצרים הישראלים, נראה יותר מוצרים ממצרים שייכנסו לשווקים הפלסטינים, ממש כמו שנראה סחורות פלסטיניות שנכנסות לשווקים במצרים", כך אמר ב-8 באוקטובר שר הכלכלה הפלסטיני לסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית.
עם זאת, על פי דיווחים שונים, בעניינה של מצרים קיימים קשיים בשל העובדה כי ישראל מפעילה לחץ על הצד המצרי שלא להתקדם עם הרשות הפלסטינית, בהרחבת ההסכמים הכלכליים, כל עוד היא ממשיכה לממן את הטרוריסטים ומשפחותיהם.
משלחת השרים של הרשות הפלסטינית עסקה גם בדיונים על הקשיים, הפוקדים את רצועת עזה.
אשתייה אמר ב-8 באוקטובר במהלך פגישתו עם מועצות המנהלים של המוסדות הפלסטיניים שפועלים במצרים, כי הביקור של משלחת הרשות הפלסטינית מתמקד גם בשיפור חייהם של תושבי עזה, כמו למשל על הצורך לספק להם את צרכיהם הבסיסיים בתחום שירותי הבריאות והחשמל.
שר האוצר הפלסטיני, שוכרי בשארה, אמר ב-9 באוקטובר כי הרשות הפלסטינית מבקשת ליהנות מהכנסות המכס, שכיום חמאס גובה על הסחורות, אשר נכנסות לרצועת עזה דרך מצרים.
העיתון הלבנוני, "אל-אח'באר", דיווח ב-10 באוקטובר כי הרשות הפלסטינית אמורה להפיק תועלת מההכנסות הללו, בין שאם על ידי כך שהרשויות המצריות יאספו את תשלומי המכס עבור הרשות הפלסטינית ויעבירו אותם לידיה במועדים קבועים, או בכך שמצרים תאפשר לרשות הפלסטינית להקים משרדי גביית מכס בצד המצרי של מעבר רפיח, הנמצא בגבול בין רצועת עזה למצרים, ובכך תוכל הרשות הפלסטינית לפקח ולגבות את המכס על המוצרים אשר נכנסים לרצועת עזה בעצמה.
"אל-אח'באר" הוסיף כי בין היתר הביקור של משלחת הרשות הפלסטינית במצרים נועד גם כדי להגביר את "חניקת הלחץ הכלכלי" על חמאס – לייבש את ההכנסות שהארגון מקבל באמצעות גביית מכס על סחורות אשר מיובאות לרצועת עזה דרך מצרים.
עזמי עבדל, מנהל המדיניות הכלכלית של משרד הכלכלה ברמאללה, אמר ל"אל-מוניטור" כי "היקף היבוא של מוצרים ממצרים [לשטחים הפלסטינים] עומד [כיום] על 69 מיליון דולר בשנה".
לטענתו של עבדל ישנה חולשה משמעותית בייצוא מהרשות הפלסטינית ובשל כך הרשות עושה מאמצים לשנות את העובדה הזו באמצעות השקעות משותפות כמו להגדיל את חילופי הסחר עם ירדן מ-230 מיליון דולר ל-1 מיליארד דולר בשנה.
עבדל הדגיש בדבריו כי תחום האנרגיה יהיה התחום החשוב ביותר עבור הרשות הפלסטינית בתקופה הקרובה, שכן האנרגיה מהווה את המרכיב הגדול ביותר בייבוא של הרשות הפלסטינית מישראל.
לדבריו, הרשות הפלסטינית מקווה להתחיל לייבא אנרגיה ממדינות ערב במקום ייבוא שלהם מישראל, וציין כי היקף הייבוא מישראל לרשות הפלסטינית עומד כיום על כ- 3.28 מיליארד דולר בשנה.
התחזיות הכלכליות של הרשות הפלסטינית לטווח הקצר הן שליליות. על פי דו"ח מ-10 בספטמבר של ועידת האו"ם בנושא סחר ופיתוח, המשבר הסוציו-אקונומי בשטחי הרשות הפלסטינית הגיע לנקודת שבירה, בשל העובדה כי ישראל ממשיכה לבודד את פלסטינים מהשווקים הבין-לאומיים על ידי שליטה ביותר מ- 80% מייצוא הסחורות שלהם.
היצוא הפלסטיני לישראל מסתכם 875 מיליון דולר בשנה וכולל בעיקר אבן, שיש, מוצרי פלסטיק, מוצרי אריזה, ירקות ופירות.
באקר אשתייה, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת א-נג'אח בשכם, אמר לאל-מוניטור כי האסטרטגיה של ממשלת הרשות הפלסטינית לפגוע בכלכלה הישראלית ולהיפתח למצרים אומנם טובה בתיאוריה, אך תלויה במספר גורמים.
ישראל שולטת במעברי הגבול להעברת סחורות בין ירדן לרצועת עזה וגם שולטת במעבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה. חמאס שולט בעזה וחולק את גבולות הרצועה עם מצרים.
טרם פורסמו המנגנונים שיופעלו ליישום ההסכמים הללו, אך הם מחייבים את הממשלה הפלסטינית לתאם עם הרשויות המצריות וישראל כדי לאפשר להם את מעבר הסחורות. הרשות תצטרך גם לבקש ממצרים ללחוץ על ישראל שלא להפריע למעבר הסחורות.
הכלכלן הסביר את דבריו ואמר כי הרשות הפלסטינית תצטרך להגיע להבנות על מעבר רפיח עם חמאס וגם עם ממשלת מצרים, שיש לה הסתייגויות מהרצון להתמודד עם חמאס במעברים. מצרים גם מסרבת לתאם עם ישראל על מעבר המוצרים בין הגדה המערבית לעזה ללא "הפרעות" ישראליות.
ישראל תצטרך גם להימנע מלהעמיד מכשולים לסחורה שתיכנס או שתצא דרך ירדן.
לסיכום, למרות ההתלהבות של הרשות הפלסטינית הדבר יהיה תלוי באופן בו חמאס, מצרים וישראל יגיבו למאמצים שעושה הרשות הפלסטינית, להתנתק כלכלית מישראל – האם זה טוב לישראל?… החליטו בעצמכם.
תוספות עריכה ותרגום: אברהם תמקר – בסיס הדברים פורסמו לראשונה ב"אל-מוניטור" על ידי אחמד מלם, עיתונאי וצלם פלסטיני.
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
בשיחה עם ה-BBC ביום שישי האחרון, לעג שר החוץ הטורקי, מבלוט קבוסוגלו, על האיומים של ממשל טראמפ בהטלת סנקציות בתגובה לפעולה הצבאית של טורקיה בצפון מזרח סוריה, ואמר כי האיומים הם תוצאה של העברת הודעות מבולבלות, שלא תורמות בדבר כדי לעזור למצב.
קבוסוגלו לעג גם לטראמפ בהקשר של הציוצים, הבלתי פוסקים שלו בנושאים שונים, כולל הציוצים על טורקיה.
"עמדות וקולות שונים מגיעים מארצות הברית בשל ההבדלים בין הממשל [האמריקאי], למשרד החוץ וגם לפנטגון – מאלה וגם מאלה", לעג שר החוץ הטורקי על ממשל טראמפ.
בנוסף לכך, קבוסוגלו טען כי מעולם לא היה "אור ירוק", מצידה של ארצות הברית, לפעולות צבאיות או פלישה טורקית לצפון מזרח סוריה, וציין כי המבצע הצבאי של טורקיה נפתח רק מהסיבה שהאמריקאים והכורדים לא "כיבדו את התחייבויותיהם", ובכך השאירו את טורקיה, בלית ברירה, אלא לבצע פעולה צבאית בסוריה.
שר החוץ הטורקי הוסיף כי האיומים של טראמפ בסנקציות הם חסרי משמעות וטורקיה "נקטה מספיק צעדים" מראש כדי להבטיח שלא תהיה לסנקציות השפעה על כלכלתה.
✏ תוספות עריכה ותרגום: אברהם תמקר – פורסם לראשונה ב-"TheRawStory"
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
אם ארצות הברית תיסוג מעיראק כמו שהיא נסוגה מסוריה, היא תוביל למהפך בשתי המדינות שהיו המפתח למערכה שלה נגד דאעש והיא תביא לרווחים איראנים בעיראק כפי שהיא מעניקה להם אותם בסוריה.
תהליך זה מנוגד למדיניות הרשמית של ממשל טראמפ, המכונה: "לחץ מירבי" נגד איראן. עם זאת, נראה כי ההבנה של טראמפ להציב את "אמריקה ראשונה" מסתכמת רק בכלכלה האמריקאית.
"מדיניות הסחר" או "מלחמת הסחר" של ארצות הברית נוטה לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ.
ההוכחה לכךהיא: שבמדינות שיש לארצות הברית כמויות גדולות יותר של סחר, כך גם נמצא בהן פעילות דיפלומטית של ארצות הברית עם נוכחות רחבה יותר – אין זה משנה באיזה הקשר, אם בהקשר של "מלחמת סחר" בין הצדדים, ואם בהקשר של הרחבת פעילות הסחר בין הצדדים.
כמו כן נראה כי במקביל ארצות הברית מצמצמת את פעילותה הדיפלומטית ואת מהות קשרי הברית שלה עם מדינות שהיא לא מוצאת בהם עוד אינטרסים כלכליים.
נכון לציין כאן כי הסנקציות שמטילה ארצות הברית על מדינות אחרות, גם הן מרכיב מתפיסת מדיניות הסחר שאותה מנחה טראמפ, שכן על ידי הטלת הסנקציות ארצות הברית מנסה לנווט את הקניינים הגדולים בעולם אליה ואל בנות בריתה.
חלק מרכזי בתפיסת הסדר העולמי שהוקם בסוף המלחמה הקרה היה ליברלי, ומטרתו הייתה שמדינות העולם יעברו לעבר ממשל דמוקרטי וקפיטליסטי.
עם זאת, כעת המטרה שעליה עבדו קודמנו ביצירתו של הסדר העולמי, המוכר לנו כיום, נמצאת בנסיגה – זאת כאשר משטרים "סמכותיים" יותר מצמצמים את עולם הדמוקרטיה.
קצת מידע על פסל החירות אשר נמצא באי החירות בניו יורק
'אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה'
כיום זהו דבר בולט כי המשטרים "הסמכותיים" אוהבים לעבוד יחד – לדוגמה איראן, רוסיה וטורקיה, בסוגיית סוריה, או גם באופן שבו הן מעניקות זו לזו גיבוי דיפלומטי הדדי.
כאשר מדינות פועלות יחד לפתרון סכסוכים כמו לדוגמה במלחמת האזרחים בסוריה, הן נוטות להציף את המדינות גם במגוון המוצרים שלהן, וזאת כדי לגרוף רווחים כלכליים.
כעת, מי יבנה מחדש את סוריה? הרי בזמן שטורקיה, איראן ורוסיה, מכורח הנסיבות, משחקות בתפקיד המרכזי, נראה שארצות הברית לא מתכוונת לעשות זאת, סביר כי זאת גם הסיבה כי טראמפ החליט לעזוב את סוריה.
ההפסד האמריקאי בהמלך הזה הוא רחב יותר, וזאת מכיוון שבנוסף לכך שארצות הברית מאבדת את השליטה בשטח היא גם באותו הזמן מוותרת על הסחר שלה עם סוריה כמו לדוגמה השקעות נדל"ן, אשר באופן תיאורטי היו גם יכולות לתרום לשוק האמריקאי.
ממשל טראמפ מדבר על "אמריקה ראשונה" אך נראה כי טראמפ אינו רואה זאת בצורה רחבה.
לדוגמה: ארצות הברית נמצאת במלחמת סחר נגד סין ובמקביל מנהלת מדיניות סנקציות נגד איראן, דבר שהוביל את שני הצדדים לעבר הסכמים כלכליים בינם לבין עצמם וגם עם רוסיה ומדינות נוספות, שגם עליהן ארצות הברית מטילה סנקציות כלכליות.
בתוך כל זאת, באופן רחב יותר מה אמורה סין להבין מעזיבתה של ארצות הברית את סוריה ומאופן "התנגדותה" של איראן כלפי הסנקציות של ארצות הברית?
האם יכולה להיות סיטואציה כי סין, שוודאי מתבוננת בנעשה, תאמין שהיא יכולה לעשות את אותו הדבר, שעושות יריבותיה של ארצות הברית במזרח התיכון, בתוך מלחמת הסחר המתפתחת שלה נגד ארצות הברית?
האם הסנקציות שבהן מאיים טראמפ כעת על טורקיה לא ישלחו אותה לבסוף באופן "סופי" לידהם של הסינים, הרוסים והאיראנים?
חשוב להכיר בכך כי אין זה משנה מה יהיו התוצאות הסופיות, דבר אחד אפשר לקבוע בוודאות, עצם העובדה שארצות הברית בחרה לוותר על כוחה והשפעתה בסוריה, פירוש הדברים, באופן רחב יותר, הוא שארצות הברית שוחקת לאט לאט את המותג הגלובלי שנקרא "ארצות הברית של אמריקה".
'מותג הוא תערובת של דברים ובעיקר מוניטין'
לאחר שנוצרו ההסכמים על קיום הסדר העולמי, המוכר לנו כיום, לארצות הברית נוצר מוניטין של מעצמה אשר לכוח המילה שלה יש השפעה בזירה הבין-לאומית וגם מוניטין כי היא מוכנה להשתמש בכוחה כדי להגן על האינטרסים שלה או של בני בריתה – לכן בשל בגידה בשותפים כמו הלוחמים הכורדים במזרח סוריה, המותג באופן טבעי חייב להיות מושפע.
מראשיתה של המאה העשרים עד השנה הנוכחית, 2019, נתפסה ארצות הברית "האומה החזקה ביותר עלי אדמות" וגם "מנהיגת העולם החופשי", תכונות אלה היו הגורמים שהעניקו לה את הניצחון במלחמה הקרה וכתוצאה מכך גם את הניצחון במלחמת העולם השנייה.
הניצחון של ארצות הברית, בקביעת סדר הכוחות בזמן המלחמה הקרה, בתוספת ניצחון צבאי, שהושג במלחמת העולם השנייה, הביאה את ארצות הברית לסגור את ההסכמים בסיום המלחמה לטובתה, בכך שיובילו אותה להיות בעלת מוניטין של כוח השפעה דיפלומטי וכלכלי בזירה הגלובלית.
בשל מדיניות שאינה מוגדרת ויציבה לאורך שנות כהונתם של הנשיאים האמריקאים האחרונים, כיום האתגרים של ארצות הברית בכל החזיתות הפכו להיות מורכבים ורגישים ביותר:
בין שמדובר בסין או באפריקה, צפון קוריאה או נוכחותה של רוסיה במזרח אירופה וגם במזרח התיכון.
כמו כן לארצות הברית ישנו מצב מורכב בימים אלה גם עם איראן, עיראק או בנושא הפלישה הטורקית לצפון סוריה.
כך גם האיומים המתפתחים על ישראל ובנות ברית אחרות של ארצות הברית במרחב הגלובלי.
בתוך כל זאת נמצאת גם חוסר היכולת האמריקאית להציג את "תוכנית המאה" לשלום במזרח התיכון.
היחסים האמריקאים גם מורכבים בניהול היחסים עם פקיסטן תוך רצון לעזוב את אפגניסטן, וזאת בניגוד לשביעות רצונה של בת הברית החשובה מהמזרח הרחוק, הודו, שיכולה להוות גורם מפתח בהצלחתה של ארצות הברית במלחמת הסחר שלה נגד סין.
מערכת מצבים גלובליים מורכבת שכזו, אשר אליה נקלעה ארצות הברית, מחייבת אותה באין ברירה לנקוט פעולות שונות, אחרות ונועזות יותר, אשר מן הסתם לפעמים לא יהיו מקובלות על יריבים וגם עלולות לא להיות מקובלות על דעתם של בני ברית.
למרות הצורך ההכרחי בשינויים הללו, על ארצות להקפיד שלא לאבד בדרך את המותג שלה, שנקרא "ארצות הברית של אמריקה", עם כל המשתמע מכך.
ארצות הברית יכולה לאבד את המותג שלה, זאת כאשר היא עסוקה בהתנהלות קצרת טווח, לא עקבית ובהתנהלות תחת ראייה לא הוליסטית.
בהקשר ההשלכות כתוצאה של מההחלטות האחרונות של טראמפ בעניינה של סוריה, נראה כי טראמפ שוב לא שקל בכובד ראש את ההשלכות הרחבות יותר וארוכות הטווח למהלכיו.
ניתן כבר לצפות מראש כי בדיוק כפי שקרה עם מדינות אחרות שעליהן טראמפ הטיל סנקציות או מנהל נגדן "מלחמות סחר", המשוואה האלגוריתמית הרגילה תעבוד גם כן כמו שעבדה תמיד וטראמפ למעשה ישלח את טורקיה, ולטווח הארוך יותר גם את בנות בריתה האחרות של ארצות הברית באזור, לידיהם של הרוסים, הסינים וגם האיראנים (ולא רק בגלל עלות המוצר הזולה יותר), וסביר כי הרוסים והסינים והאיראנים יעשו בכך שימוש למטרתן שהיא להחליש את כוחה והשפעתה של ארצות הברית במזרח התיכון ובעולם בפרט.
'היסטוריה בקטנה'
אם ללמוד מהיסטוריה אז גם לפני יותר ממאה שנה ארצות הברית נמנעה מהתחייבויות בין-לאומיות לטובת מדיניות, שבה האינטרס הכלכלי האמריקאי קודם לגיאו-פוליטיקה העולמית – כלומר גם לפני קצת יותר ממאה שנה ארצות הברית התנהלה כפי שהיא מתנהלת בשנים האחרונות, שבהם היא מתנהלת כעסק ולא מדינה.
"עסקי ארצות הברית הם עסק ולא גלובליזציה" כך אמרו נשיאים אמריקאים בשנות העשרים. אולם, עם זאת גם החלוצים של מדיניות "אמריקה ראשונה", נאלצו לבסוף להציב את האינטרסים של ארצות הברית דווקא בחו"ל, וזו למעשה הסיבה שהביאה את ארצות הברית לגדולתה, המוכרת כ"בעלת מוניטין" של מותג – אך כל זאת עד השנה הנוכחית, שבה מורגשת באופן בולט ביותר שחיקת המוניטין במעמד המותג הגלובלי שנקרא: "ארצות הברית של אמריקה".
תוספות עריכה ותרגום: אברהם תמקר – בסיס המאמר פורסם לראשונה על ידי סת' פרנץ, מנכ"ל המרכז לדיווח וניתוח במזרח התיכון. בעבר היה פרופסור ללימודים אמריקניים באוניברסיטת אל-קודס, הוא גם סוקר את המזרח התיכון עבור הג'רוזלם פוסט.
בשל העובדה כי הטעויות והשגיאות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במזרח התיכון החליפו את צרות ההדחה שלו מהנשיאות, השבוע גם התאפשר לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להתבונן על "המשחק" בשביעות רצון כאשר ה"קלפים חולקו" לטובתה של רוסיה.
מאחר ונסיגתם הפתאומית של החיילים האמריקאים מצפון סוריה הותירה את בני בריתם לשעבר, הכורדים, לחסדים של הכוחות הטורקיים, יכולה רוסיה להכריז על עצמה באופן לגיטימי כמעצמה היחידה, שמסוגלת לתווך בין טורקיה, סוריה והכורדים, תוך ניהול יחסים הדוקים עם איראן, שגם לה יש אינטרסים באזור.
רוסיה הפציצה בתי חולים ואתרים אזרחיים אחרים כדי להביס את אויביו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, אשר הצבא שלו מואשם בשימוש בנשק כימי.
למרות כל זאת, כפי שנהג נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, כך נוהג כעת גם טראמפ ובוחר להסיט את מבטו מסוריה במקום לעצור את המנהיג הסורי ואת הרוסים מהמעשים שלהם.
למרות כי לשני הנשיאים האמריקאים האחרונים אין הרבה במשותף, שניהם אפשרו לפוטין ומנהיגים אנטי-דמוקרטיים אחרים לשחוק את כוח ההשפעה של ארצות הברית הרחק מאזור הנוחות שלה.
כמו כן, התמורות שהתרחשו בעולם בזמן כהונתו של אובמה מתרחשות כעת גם בזמן כהונתו של טראמפ, זאת כאשר מדינות שהאמינו כי ארצות הברית תישאר נאמנה לבני בריתה, תקיים את דבריה במעשים בפועל ותשתמש בכוחה כדי להגן על ערכים מסוימים, מתחילות להבין כעת כי המדיניות האמריקאית אינה יציבה לאורך זמן.
רוסיה בקושי שילמה מחיר על הפלישה שלה לגאורגיה בשנת 2008 ולקיחת שני אזורים תחת חסותה. שש שנים לאחר מכן רוסיה כבשה את קרים ופתחה מלחמה במזרח אוקראינה, שהרגה למעלה מ 13,000 איש, וגם על כך ארצות הברית מגיבה למעשיה של רוסיה בסנקציות כלכליות שלא משנות את התנהגות הקרמלין.
בעוד טראמפ בחר לנטוש את הכורדים בסוריה ונתן דוגמה בולטת למה שפוטין מכנה: "הצביעות הצינית של המערב", רוסיה מכורח הנסיבות נהייתה גורם מרכזי במזרח התיכון בכך שהיא דבקה בנחישות שלה לשמור על בני בריתה כמו משטר אסד בסוריה, המשטר האיראני כמו במקביל גם עם ישראל.
בעקבות מהלכיו האחרונים של טראמפ, הדיפלומטיה הרוסית כעת תצטרך להיות מזוקקת על ידי פוטין וצוותו לגבי טורקיה.
ארדואן מבחינתו "נהנה" כרגע מתמיכה כפולה כאשר גם האמריקאים וגם הרוסים מעוניינים להראות שהם נאמנים לטורקיה ובכך להוביל אותה לצד שלהם.
רוסיה אומנם יכולה להיות מאושרת מ"חלוקת הקלפים במשחק" לטובתה, אך היא גם יודעת כי הבלבול שנוצר ב"משחק האמריקאי על הבמה העולמית" עלול גם לבסוף להיות הזמנה עבור האמריקאים לפעול ללא רחם מעבר לגבולותיהם.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
סעודיה ואיחוד האמירויות שינו את גישתן כלפי איראן, כך אמר מחמוד ואזי, ראש לשכתו של נשיא איראן, והוסיף כי איחוד האמירויות נאבקת לאחרונה ליצור יחסים עם איראן.
"התנאים הבין-לאומיים השתנו לטובתה של איראן", כך אמר ואזי והדגיש כי איראן מלחתחילה הציגה בבירור את המדיניות שלה והיא מוכנה ליחסים טובים וצמודים עם כל שכנותיה.
איראן ידעה מראש, שאף על פי שהמדיניות של כמה מהמדינות השכנות אינה אוהדת את המשטר באיראן, אותן המדינות לבסוף יתקרבו לאיראן, הוסיף ראש לשכתו של נשיא איראן.
"הקשרים היום עם איחוד האמירויות משתנים לאט לאט והסעודים מתרחקים בהדרגה מגישה עוינת וגם מהרטוריקה המלחמתית שאפיינה אותם, וכיום הם משתמשים ברטוריקה ידידותית יותר", אמר ואזי.
היחסים עם כל מדינות האסלאם זו המדיניות העיקרית של איראן בשלב הזה, הדגיש ואזי.
איראן הראתה עניין ביחסים טובים עם המדינות השכנות אליה, כך אמר ואזי והדגיש, כי המדינה תחזק את הקשרים שלה עם מדינות מוסלמיות ומדינות אסיה בצעדים הבאים שלה.
"מדינות אלה עוברות צד צעד אחר צעד, ומבינות שהאמריקאים רק מתבוננים בכסף שלהם. כולנו ראינו שהאמריקאים לא עוזרים לבנות הברית שלהם במה שקורה באזור. התמיכה בהם מצד אמריקה הייתה מוגבלת לציוץ אחד או שניים, ולכן הם צריכים לדעת שבסופו של יום מדינות האזור חייבות לחיות יחד" – הסביר ואזי את התנאים "הבין-לאומיים שהשתנו לטובתה של איראן".
ואזי הכיר בכך שאיראן עומדת בפני הסנקציות החמורות ביותר בהיסטוריה, וטען כי האמריקאים הטילו סנקציות על איראן במטרה לאלץ אותה לוותר אחרי חודשיים-שלושה.
"הם [האמריקאים] השתמשו בכל האמצעים הפוליטיים והכלכליים שלהם, כדי להביא את מכירות הנפט שלנו לאפס, ולשם כך גם ניהלו תעמולה כלכלית מלאה ומלחמה פסיכולוגית נגד ארצנו [איראן]", הוסיף ואזי.
ראש לשכתו של נשיא איראן הדגיש גם כי ישראל וכמה מדינות אזוריות הצטרפו לארצות הברית, אולם כעת המדינות האזוריות האלה מצטערות.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
גורם ממשלתי בעיראק קרא תיגר על סיפור מעצרו של עיתונאי אופוזיציה איראני, שפורסם על ידי משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC).
עיתונאי האופוזיציה האיראני, רוחאללה זאם, שלטענת משמרות המהפכה של איראן נלכד ב"פעולה מורכבת", נעצר למעשה על ידי שירותי הביון של עיראק בבגדאד ולאחר מכן הועבר לידי איראן, כך על פי המקור העיראקי שצוטט בתקשורת של המדינה.
משמרות המהפכה של איראן טענו ביום שני כי הם עצרו "בפעולה מתוחכמת ומקצועית" את איש האופוזיציה האיראני, רוחאללה זאם, שניהל את ערוץ הטלגרם, "Amadnew", אשר לטענת האיראניים קרא לבצע מהפכה.
בהצהרה שמסרו משמרות המהפכה של איראן לא נמסר מתי, היכן ואיך הוא נעצר, אך עם זאת שעות לאחר מכן הטלוויזיה האיראנית הראתה את זאם כאשר הוא מביע "חרטה" על התנגדותו לרפובליקה האסלאמית של איראן.
בעוד משמרות המהפכה של איראן מנציחים את תפיסתו של זאם על שמם, בתקשורת העיראקית עולים דיווחים המאתגרים את דבריהם על האופן שבו נתפס איש האופוזיציה האיראני.
על פי הדיווחים זאם נעצר, ביום שבת זמן קצר לאחר נחיתתו בבגדאד, על ידי שירותי הביון של עיראק ולא על ידי משמרות המהפכה של איראן ורק לאחר תפיסתו הוא הועבר לידי איראן.
הפוליטיקאי העיראקי הוסיף כי זאם היה מוחזק יותר מיממה בידי שירות הביון של עיראק ולאחר מכן הועבר לידי איראן, על בסיס הסכם הסגרה שנחתם בין שתי המדינות בשנת 2011.
אשתו של זאם אישרה כי בעלה טס לעיראק והיא לא שמעה ממנו במשך יום אחד, ולאחר מכן ניהלה איתו שיחת טלפון שבה הוא דיבר באופן שהוא לא נוהג לדבר "בדרך כלל", כך על פי ה-BBC.
זאם היה בין אלפי מתנגדים שנעצרו בשנת 2009, במהלך מחאות שהתקיימו במדינה, בזמן הבחירות לנשיאות איראן. לאחר ששוחרר הוא נמלט מהמדינה וקיבל מקלט מדיני בצרפת.
אביו של זאם הוא איש דת, מוחמד עלי זאם, פוליטיקאי רפורמי, שכיהן בתפקידי ממשלה בכירים באיראן בשנות השמונים והתשעים.
לטענת המקור העיראקי, כאשר המטוס שהביא את זאם נחת בבגדאד ביום שבת, הוא לא הורשה לרדת מהמטוס.
זאם נעצר בשעה 03:30 לפנות בוקר, זמן מקומי ונמסר לרשויות איראן כעבור יממה, הוסיף הגורם וכך הוא נעצר.
על פי המקור, לאחר מעצרו של זאם הוא נחקר על ידי איראן בעיראק ורק לאחר מכן הוא הועבר לאיראן דרך היבשה.
לשירותי המודיעין העיראקיים לא היה מידע ארוך טווח על תוכנית לעצור את זאם והם קיבלו בקשה מאיראן ברגע האחרון לעצור אותו, בקשה שהתקבלה בעיראק ביום חמישי – 11 באוקטובר, בהתאם להסכם הסגרה בין שתי המדינות, הוסיף הפוליטיקאי העיראקי.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
מאז עלה נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לשלטון בשנת 2014 הוא החל להפעיל ללא רחם את כוחו ושליטתו בכל תחומי החיים במדינה.
כתוצאה מכך עשרות אלפי אסירים פוליטיים עדיין מוחזקים בבתי הכלא בטורקיה.
פגיעה בזכויות אדם היא למעשה אחת מהסיבות העיקריות לכך שטורקיה כבר לא נמצאת במשא ומתן לחברות עם האיחוד האירופי.
במקביל, תחת כהונתו של ארדואן, במיוחד במהלך השנים האחרונות טורקיה "נהנת" מהתקרבות מעניינת ומסוכנת לאיראן ורוסיה.
למרות כי באופן מסורתי טורקיה ואיראן מתנגדות זו לזו והיחסים ביניהן עמוסים באתגרים, בשנים האחרונות שני הצדדים יצרו מערכת יחסים בעלת אינטרסים הדדיים – טורקיה בזמן כהונתו של ארדואן החלה לתמוך במדיניותה של איראן לגבי המזרח התיכון.
לדוגמה, לגבי סוריה, טורקיה הראתה את תמיכתה באיראן בתהליך השלום באסטנה, וגם בעיראק, במהלך המשבר בין קטאר לסעודיה, וכן גם במשא ומתן המשולש בין איראן לרוסיה וטורקיה.
מבחינת האידיאולוגיה, החזון של ארדואן לטורקיה תואם את המנטרה של המנהיג האיראני: "איחוד האומה [הקהילה האסלאמית]," או "פאן-אסלאמיזם", אידיאולוגיה המבקשת את איחוד השיעים והסונים תחת מדינה אסלאמית – זהו נרטיב שהמשטר האיראני משתמש בו בניסיון להשפיע על מדינות סוניות באזור.
טורקיה, תחת כהונתו של ארדואן, דומה לאיראן באופן מעורר דאגה גם בדרכים אחרות, כמו העובדה שארדואן יצר גופים צבאיים למחצה כדי לשמור על משטרו, תמיכה טורקית בקבוצות פרוקסי, הפועלות במדינות אחרות, וגם הגדרתם של האויבים בהתאם לתפיסתה של איראן. בנוסף לזאת טורקיה בדומה לאיראן רודפת את מתנגדי המשטר בבית וגם מחוץ למדינה.
בתוך כל זאת ארצות הברית הטילה סנקציות קשות על איראן, שהביאו לתוצאות בלתי מתוכננות ביחסים המתהווים של ארדואן עם איראן.
למרות כי איראן עומדת בפני סנקציות אמריקאיות, מזה שנים רבות מפגין ארדואן נכונות לערער את מדיניותה של ארצות הברית בנושא איראן על ידי התנגדות לסנקציות שמוטלות עליה ועושה זאת באמצעות עבודה משותפת עם המשטר האיראני כדי לעקוף את הסנקציות של ארצות הברית.
כהוכחה לכך: אחד מהבנקים המובילים בטורקיה מואשם בכתב אישום פלילי בארצות הברית, בגין מעורבות בתכנית לעקוף את הסנקציות האמריקאיות נגד איראן, ובכך לעזור לאיראן בעסקאות בשווי של מיליארדי דולרים.
התביעה הוגשה ב-15 באוקטובר בניו יורק. התובעים טוענים כי לבנק שנמצא בבעלות המדינה הטורקית, HalkBankası, הייתה הגנה של גורמים ממשלתיים איראניים וטורקיים ברמה גבוהה, שכן הוא עסק בהונאה רחבה והלבנת הון באמצעות רשת עצומה ומורכבת של חברות צד שלישי כדי לסייע לאיראן להעביר הכנסות נפט בשווי של מיליארדי דולרים באופן לא חוקי.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה של האגף לביטחון לאומי האמריקאי, ג'ון דמרס, אמר כי אלו היו ההפרות החמורות ביותר של איראן שהוא נתקל בהם.
התובעים הוסיפו כי בין השנים 2016-2012 הבנק הטורקי אפשר לאיראן לקבל את התמורה הכספית ממכירות נפט וגז בשווקים בין-לאומיים בניגוד לסנקציות של ארצות הברית.
עם נסיגתם של כוחות ארצות הברית שהוצבו בסוריה, ההיבט של המצב התקדם ונוצר חלון לבחינת המציאות של מה שהפכה טורקיה תחת שלטונו של ארדואן.
פשוטו כמשמעו: טורקיה פלשה לצפון סוריה, רוסיה מרחיבה מאוד את השפעתה, בני ברית של ארצות הברית, כורדים וגם נוצרים, נרדפים ומוחלפים וארצות הברית סופגת ביקורת מבית ומבחוץ בזמן שכוחותיה יוצאים מסוריה.
טורקיה כבר לפני כמה שנים הצטרפה לצידם של הרוסים וגם של האיראנים, לנכונותם להשתמש בכוח ובכפייה, כדי לכבוש מחדש אדמות שבהן שלטו בתקופות מסוימות בהיסטוריה או להרחיב את שליטתם וגם את כוח השפעתם באזור.
ראינו זאת עם הרוסים באוקראינה וראינו זאת גם כאשר האיראנים מזה כבר שנים רבות מנסים לשלוט במזרח התיכון. כעת גם טורקיה הצטרפה באופן גלוי יותר לשורותיהם.
לא נכון לטעות כאן: זוהי חלק מהאסטרטגיה ארוכת טווח של ארדואן לקיים מחדש גרסה מודרנית של האימפריה העות'מאנית, ובמקביל זוהי גם חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של האיראנים לקיים אימפריה אסלאמית, אך במאבק הזה לא נשאלת כעת השאלה מי יעמוד בראש, וזאת מפני שהצלחתם של שני הצדדים תלויה ברוסיה שעומדת כמתווכת יציבה וכביכול ניטרלית בין הצדדים – כמו הרוסים כך גם לאיראנים ולטורקים ישנו אינטרס משותף שבלעדיו כוונותיהם לא יוכלו לצאת אל הפועל והוא החלשת כוח השפעתה של ארצות הברית באזור ובעולם.
כתוצאה מכך עומד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בפני אתגר אמיתי ומשמעותי שיהווה מדד ליכולותיו האמיתיות ובהחלט יהפוך להיות חלק גדול ממורשתו.
המצב בסוריה התפוצץ בפניו של טראמפ והוא הורה להטיל סנקציות על טורקיה. יש לומר בכנות שלא בטוח שזה יצליח, קשה להאמין כי הסנקציות יספיקו לבדן.
זהו בהחלט מצב קשה לפתרון, אך ישנה עצה אחת לנשיא ארצות הברית שהוא לא בדק עד עכשיו, והיא פשוט להיות נועז יותר.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
פשט – רמז – דרש – סוד 