מנהיגי נאט"ו חייבים לקיים דיון מעמיק על עתיד הברית הצבאית ועל כיצד ניתן לשפר את היחסים עם רוסיה, כך אמר ביום חמישי נשיא צרפת, עמנואל מקרון.
לקראת ועידת פסגה של מנהיגי נאט"ו, שצפוייה להתקיים שבוע הבא בלונדון, מקרון קיים בפריז דיונים מקדימים עם מזכ"ל נאט"ו, ג'נס סטולטנברג.
במהלך מסיבת עיתונאים משותפת אמר מקרון כי "ברית אמיתית היא לא מילים, אלא החלטות ופעולות – לכן אני רוצה שנקיים דיאלוג אמיתי בין בנות הברית [של נאט"ו]".
דבריו של מקרון מגיעים שלושה שבועות בלבד לאחר שאמר כי ברית נאט"ו עוברת "מוות מוחי".
בהקשר זה, מקרון אמר כי הוא שמח שההערות האחרונות שלו שימשו "קריאת השכמה" והוסיף כי זה "יהיה חסר אחריות להמשיך ולדבר רק על סוגיות פיננסיות וטכניות".
נשיא צרפת גם הביע צער על כך כי שתי ועידות נאט"ו האחרונות התמקדו "רק בכיצד להקל מעל העלוית הכספיות של ארצות הברית".
מאז שהגיע לבית הלבן, לפני כמעט שלוש שנים, טען נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כי המדינות החברות בברית נאט"ו לא צריכות לצפות שארצות הברית גם בעתיד תישא בחלק העיקרי של עלויות צבא נאט"ו.
נכון להיום, ארצות הברית מוציאה על צבא נאט"ו יותר כסף מאשר כל 28 מדינות הברית האחרות גם יחד.
במהלך ועידת הפסגה של מנהיגי נאט"ו, שתתקיים בלונדון (4-3 בדצמבר), טראמפ צפוי לחזור על דרישתו ממדינות אירופה וקנדה, להגדיל את הוצאות הביטחון שלהן לטובת ברית נאט"ו.
מקרון הוסיף כי ברית נאט"ו זקוקה לבהירות רבה יותר במטרה שלה וכן גם להתמקד באויבים משותפים, שלדברי מקרון אלו לא רוסיה ולא סין, אלא קבוצות קיצוניות.
"האויב המשותף של הברית שלנו זהו הטרור, אשר פגע בכל המדינות שלנו", כך אמר מקרון.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
האיראנים, הסינים והרוסים יקיימו בשבועות הקרובים לראשונה תרגילים צבאיים משותפים ביניהם, וזאת כדי להעביר "מסר לעולם" על שיתוף פעולה צבאי הולך ומתגבר בין שלושת המדינות הסוררות.
מפקד חיל הים האיראני, האדמירל חוסיין חאנזאדי, אמר אתמול כי חילות הים של סין, איראן ורוסיה יערכו "בעתיד הקרוב" תרגילים צבאיים משותפים בצפון האוקיינוס ההודי.
חאנזאדי הוסיף כי ההערכות לתרגילים המשותפים התקיימה כבר בחודש שעבר.
התרגילים הצבאיים המשותפים של סין, איראן ורוסיה "ישלחו מסר לעולם", כך צוטט אתמול מפקד חיל הים של איראן בערוצי התקשורת של המדינה.
שיתוף הפעולה הצבאי של שלושת המדינות יבטיח "ביטחון קולקטיבי" ימי, וזאת לאחר קיץ של מתחים ימיים במזרח התיכון, הוסיף חאנזאדי.
"תרגילים צבאיים משותפים בין כמה מדינות, בין אם ביבשה, בים או באוויר, מעידים על התרחבות מדהימה של שיתוף הפעולה", כך אמר חאנזאדי.
"[התרגילים הצבאיים של סין, איראן ורוסיה] נושאים את אותו המסר לעולם, והוא כי שלושת המדינות הללו הגיעו לנקודה אסטרטגית משמעותית ביחסיהן", הוא הוסיף.
התרגילים הצבאיים המשותפים מבקשים להעביר את המסר הזה לעולם – כל סוג של ביטחון ימי חייב לכלול את האינטרסים של כל המדינות הנוגעות בדבר, כך הדגיש מפקד חיל הים האיראני.
"אנחנו לא מתייחסים לסוג ביטחון שנותן את היתרונות רק למדינה מסוימת בזמן מסוים ובכך מתעלם מהביטחון של אחרים", הוסיף חאנזאדי.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
בעוד שעד היום מרבית שיתוף הפעולה בין סין למדינות המזרח התיכון התמקד ביחסי אנרגיה וכלכלה, הדברים כעת משתנים.
ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך כי סין מתמקדת כעת בחיזוק קשריה עם מדינות המזרח התיכון בתחומים נוספים כמו ביטחון ותרבות.
בתוך כך, לאחרונה גם חלה ירידה ברטוריקה הביקורתית של מדינות המזרח התיכון כלפי סין.
עד כה, סין חתמה על הסכמי שותפות עם 15 מדינות במזרח התיכון וכמה מהן מצדיקות תשומת לב מיוחדת – בעיקר סעודיהומצרים.
הממלכה הסעודית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין במערב אסיה, ואילו סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סעודיה.
סעודיה היא לא המדינה היחידה, בין היתר, סין היא גם שותפת הסחר הגדולה ביותר של איחוד האמירויות. יותר מ-200,000 אזרחים סינים מתגוררים באיחוד האמירויות. בנוסף לכך נמלי הים בדובאי הם מוקד עולמי של משלוחים ולוגיסטיקה חיונית עבור סחר במוצרים סיניים.
יתרה מזאת, גם איחוד האמירויות וגם סעודיה הביעו לאחרונה את הכוונה להכניס את לימוד השפה הסינית לתוך מסגרת הלימודים הלאומית שלהן.
ראוי לציין ששתי המדינות, כמו גם אחרות במזרח התיכון, לא רק שנמנעות מביקורת כלפי סין על רדיפה שלה נגד אוכלוסיית האויגורים בשינג'יאנג, אלא הן אפילו כביכול מביעות כלפיה תמיכה.
בהקשר של המזרח התיכון, בשנים האחרונות, התגברו הצרכים ואיתם גם תשומת הלב של סין להשיג שליטה וניווט ללא הפרעה בנתיבי הסחר הימיים: בים האדום, במיצר באב אל-מנדב ובתעלת סואץ.
עבור סין השגת כוח השפעה בנקודות חנק גיאוגרפיות של סחר עולמי, וכן בעיקר השגת שליטה על נתיבי משלוח ימיים של נפט וגז, עומדים במרכז מדיניות החוץ הסינית לגבי אזור המזרח התיכון.
לכן, אין להתפלא שמצרים מופיעה חזק בסדר העדיפויות של ההשקעות הסיניות.
לשם השוואה: נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, ביקר לפחות שש פעמים בסין מאז שנת 2014, זאת לעומת שני ביקורים בלבד אצל השותפה הביטחונית המסורתית – ארצות הברית.
הקשר הגובר בין מדינות המזרח התיכון לסין הוא נושא רגיש עבור ארצות הברית.
ארצות הברית למעשה דורשת מבנות בריתה הקטנות במזרח התיכון לצמצם את קשרי הסחר שלהן עם סין, דבר שגורם לאותן מדינות לשקול מחדש בימים אלה את מערכות היחסים שהן מנהלות עם ארצות הברית, וזאת כאשר באופק הן רואות את סין מתפתחת וצוברת כוח השפעה בקצב מהיר.
בעוד ארצות הברית מבקשת להתחלק בהוצאות הביטחון שלה עם מדינות נוספות בעולם, סין מבקשת לבינתיים להימנע מהוצאות כספיות מסוג זה, וזאת למעשה כי נוח לה שארצות הברית מבזבזת מכיסה את הכסף הזה.
במקום זאת, סין דואגת להדק בינתיים את אחיזתה הכלכלית, הדיפלומטית והתרבותית במדינות היעד שאליהן היא מכוונת את האסטרטגיה שלה במזרח התיכון.
נכון להיום, סין מקיימת הסכמי שותפות עם 15 מדינות במזרח התיכון והיא משתתפת במשימות ביטחון נגד "פיראטים", כמו גם מסייעת באבטחת נתיבי סחר בים הערבי ובעיקר במפרץ עדן.
בנוסף לכך, סין ביצעה פעולות רחבות היקף כדי להציל את אזרחיה מלוב בשנת 2011, וכך היא נהגה גם בתימן בשנת 2015.
סין הגדילה גם את מאמצי הגישור שלה למשברים במזרח התיכון כמו למשל בסוריה, תימן ואפגניסטן – יש הטוענים כי סין סייעה לשכנע את איראן לחתום על הסכם הגרעין בשנת 2015. כמו כן, סין גם מפעילה שליחים מיוחדים למדינות המזרח התיכון, הנמצאות בסכסוך.
יתר על כן, סין גם הקימה את בסיסה הצבאי הראשון מעבר לים – בסיס חיל הים הסיני בג'יבוטי. בתוך כך, סין גם מבצעת מִילִיטָרִיזַצְיָה ב"נמל גוואדר" של פקיסטן – דבר התורם לצמיחת הנוכחות הצבאית הסינית במדינה הפקיסטנית, וזאת סמוך לאזורים ימיים מכריעים: מיצר הורמוז וכן גם מיצר באב אל-מנדב.
ההסלמה המתפתחת במפרץ הפרסי מגבירה את המתיחות בין איראן למתנגדיה הגיאו-פוליטיים, ולכן ארצות הברית מקווה כעת כי יהיה ניתן "לדרבן" את סין לקחת חלק משמעותי יותר, באבטחת חופש הניווט החיוני עבור הסינים כדי לקיים את שוק האנרגיה שלהם.
סין נראית כעת במצב "למידה" של אזור המזרח התיכון. לאחרונה מתרחב הדיון הפנימי בסין בשאלה האם יש צורך במעורבות סינית רבה יותר במזרח התיכון על מנת לקדם את האינטרסים הכלכליים של המדינה.
כמו כן, נראה כי גדל בהתמדה מספר המומחים בסין, הטוענים כי על מדינתם להשיל את תדמיתה הנייטרלית, ולפעול כדי להגדיל את נוכחותה הצבאית של סין במזרח התיכון.
היכולת של סין להשקיע, לבנות תשתיות ולספק שירותים ציבוריים במדינות מתפתחות משכה לעבר סין את תשומת הלב של מדינות המזרח התיכון, ובהתאם להידוק היחסים כך גם גדלה רמת המחויבות ההדדית בין סין למדינות המזרח התיכון.
מנהיגי מדינות המפרץ עושים מאמצים רבים להשתלב ביוזמת חגורה אחת ודרך אחת של סין ולמשוך עסקים סיניים להשקיע במדינתם. רבות ממדינות אלה תופסות את סין כ"כלי משחק" אסטרטגי, המשמש אותן כדי לגדר את עצמן ולא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה דיפלומטית, וזאת כדי להערך להפחתה נוספת בכוח השפעתה של ארצות הברית במזרח התיכון.
כמו כן, חוסר התגובה הצבאית של ארצות הברית כמענה לפיגועים האחרונים שמיוחסים לאיראן במפרץ הפרסי, מערערת באופן טבעי את אמונם של מנהיגי מדינות ערב כלפי ארצות הברית והם מסתמכים פחות ופחות על כוונתה של אמריקה להעניק למדינתם ערבויות ביטחוניות – סיטואציה הדוחפת מדינות מהמזרח התיכון לחפש שותפים אלטרנטיביים, כמו סין ורוסיה כחלק מאסטרטגיית הגידור שלהן.
ההשלכות לטווח הבינוני והארוך
ישנם כמה תחומים במעורבות של סין עם מדינות המזרח התיכון, שעלולים להיות בעלי השלכות משמעותיות בטווח הבינוני והארוך, לגבי האינטרסים הכלכליים, המדיניים והביטחוניים של מדינות המערב.
סין היא מדינה קומוניסטית ולכן היא עלולה להוות מודל להתפתחות לא דמוקרטית במדינות המזרח התיכון.
סין מבססת את עצמה "עקב בצד אגודל" כמתחרה כלכלית משמעותית ביחס להשקעות של מדינות המזרח התיכון עם ארצות הברית.
ללא ספק, בתוך הסערה האזורית הנוכחית חשוב כי מדינות האזור יפקחו על ההתפתחויות הכלכליות והביטחוניות של סין במזרח התיכון, וזאת כדי למצוא דרכים חדשות לתקשר עם הסינים בסוגיות של המזרח התיכון – פעולה אפקטיבית כזו תעזור למדינות המערב לשכנע את סין לתמוך במסגרת כלכלית וביטחונית רב-צדדית, המתאימה לאינטרסים של מדינתםבעתיד.
גם אם סין תהיה מעוניינת להישאר זהירה לגבי מעורבותה המדינית והביטחונית במזרח התיכון, להידוק היחסים הכלכליים של סין עם מדינות המזרח התיכון ישנה השפעה ישירה על כך – ככל שהיחסים הכלכליים של סין עם מדינות המזרח התיכון מתהדקים, כך גם עולה הצורך של סין לקחת חלק מדיני וביטחוני פעיל יותר באזור.
במקרה של עימות צבאי במזרח התיכון מדינות רבות באזור יזדקקו להשקעות סיניות כדי לפתח תשתיות קריטיות שנהרסו – לסיוע כזה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור מדינות המזרח התיכון.
ברמה הדיפלומטית הרחבה יותר, מעורבותה של סין במזרח התיכון מונעת גם על ידי כוונתה להקרין דימוי של מעצמה המביאה איתה כוח גלובלי חדש, ולכן מדינות המזרח התיכון צריכות להתבונן על מידת השפעתה של סין בכל הסכם אזורי עתידי.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
גורמי ביטחון מארצות הברית ביקרו בשבועות האחרונים בישראל ונפגשו עם גורמי ביטחון ישראליים, כדי לדון על האיום האיראני נגד ישראל, כך אמר גורם ביטחוני ישראלי לסוכנות אנאדולו.
בהקשר זה, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ", עמוס הראל, פירסם מאמר שתיאר את מהות הדיונים.
על פי המאמר, למרות כי ארצות הברית וישראל דאגו להדגיש קשרים הדוקים בין גופי הביטחון של שתי המדינות, במרכז השיחות עמדו שיקולים אחרים, שהם ככל הנראה גם הסיבה לסדרת הביקורים של בכירי הביטחון האמריקאים בישראל לאחרונה.
הביקורים של בכירי הביטחון מארצות הברית בישראל קשורים להרגעת פחדים הדדית.
מצד אחד נמצאת ישראל החוששת שארצות הברית תנטוש את סוגיית איראן, ואילו ארצות הברית מצידה חוששת שישראל עשויה לבצע תקיפה חד-צדדית נגד איראן, סיטואציה שתכריח את ארצות הברית להילחם מלחמה שהיא אינה חפצה בה, כך כתב הראל.
הראל גם הזהיר במאמר כי לא ניתן להפריד בין סוגיית הכאוס הפוליטי בישראל, הכוללת את כתב האישום נגד נתניהו וחוסר היכולת שלו להקים ממשלה, לבין הסוגייה האיראנית.
המאמר הדגיש את הניסיונות שעלול לעשות שר הביטחון החדש, נפתלי בנט, כדי "לצבור נקודות פוליטיות", וזאת בשל הצורך לנצל את הזמן הקצר שהוא צפוי לכהן כשר ביטחון.
באותו הקשר על פי "ג'רוזלם פוסט" בשנת 2012, ממשל אובמה רצה לנסות ולעצור את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתקוף את מתקני הגרעין באיראן – כתוצאה מכך, במשך מספר חודשים, בכל שבוע בערך, הגיע גורם הגנה אמריקאי לביקור בישראל כדי להיפגש עם צמרת צה"ל וראש הממשלה.
ישראל המשיכה לגלות נחישות לבצע את המתקפה על איראן וככל שזה היה נראה סביר וקרוב יותר לאמריקאים, כך גורמים רשמיים בארצות הברית החלו בטקטיקה הידועה בשם: "Bibi-sitting", כינוי לטקטיקה דיפלומטית אמריקאית על שמו של המנהיג הישראלי, בנימין נתניהו.
טקטיקת "Bibi-sitting" אופיינה על ידי ביקורים של בכירים ביטחוניים אמריקאים לעיתים תכופות בישראל כדי לקיים סבב שיחות בנושא הגרעין האיראני, ולמעשה זה אומר כי לארצות הברית היה חלון זמן של כמה שבועות לפני ואחרי כל ביקור, שבו היא יודעת שישראל לא תפתח בתקיפה על איראן, וזאת מחשש לא להביך האמריקאים.
האמריקאים הראו גם מוכנות בעצמם לתקוף את איראן ובנו במערב ארצות הברית מודל בקנה מידה מלא, הדומה למתקן גרעין האיראני.
קשה להעריך אם ישראל תקבל הפעם את תמיכתה של ארצות הברית לתקיפה כזו, אך הפעם התנאים שונים:
שני הצדדים, הישראלים והאיראנים, מתמודדים כעת עם השלב המסוכן ביותר. מנהיגים ושרים גם מישראל וגם מאיראן תקועים בתוך מצור פוליטי מבית. המנהיגים והשרים בשני הצדדים לא יכולים או אינם רוצים לפתור את הבעיות הכלכליות והחברתיות שלהם מבית, ונראה שהם עכשיו יותר מתמיד יהיו יותר אגרסיביים ואפילו הרפתקניים.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
טורקיה סירבה לתמוך בתוכנית של נאט"ו, המיועדת להגנה על פולין והמדינות הבלטיות, זאת מכיוון כי לטענתה של טורקיה בזמן הפעולה הצבאית האחרונה שלה בצפון סוריה נגד המיליציה הכורדית (YPG) היא לא קיבלה תמיכה דיפלומטית מספקת מהמדינות החברות בברית נאט"ו, כך עולה מדווח של רויטרס.
בתמורה לתמיכתה של טורקיה בתוכנית ההגנה של נאט"ו היא דורשת כי מדינות הברית יתייגו את יחידות ה-YPG כ"טרוריסטים".
נאט"ו נדרש שיהיה לו אישור רשמי של כל 29 המדינות החברות בארגון, כדי שיתאפשר לו לקיים את התוכנית המיועדת להגנה במקרה של מתקפה רוסית על פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה.
היעדר הסכמה טורקית לתכנית ההגנה פירושה עיכוב משמעותי בתוכנית המיועדת לחזק את האזור של מדינות מזרח אירופה, החברות בברית נאט"ו.
"עד שהם [הטורקים] יקבלו ויתורים, הטורקים תופסים את המזרח אירופאיים כבני ערובה וחוסמים את האישור של התוכנית הצבאית הזו", כך אמר מקור דיפלומטי לסוכנות הידיעות רויטרס.
בהקשר לכך, דוברת נאט"ו, אואנה לונג'סקו, אמרה: "לנאט"ו יש תוכניות להגן על כל מדינות הברית והמחויבות של נאט"ו לספק הגנה וביטחון למדינות החברות בברית אינה מעורערת".
תוכנית ההגנה החדשה של נאט"ו תעלה לדיון ככל הנראה בוועידה של המדינות החברות בברית, שתתקיים בלונדון בתחילת חודש דצמבר.
על פי אמנת נאט"ו משנת 1949, תקיפה צבאית נגד אחת ממדינות ברית נאט"ו תחשב שווה לתקיפה נגד כל המדינות החברות בברית.
"המדינות החברות מסכימות שבכל מקרה של התקפה חמושה כנגד אחת או כנגד יותר מהן, באירופה או בצפון אמריקה, תיחשב התקפה כזו כהתקפה כנגד כולן. בהתאם לכך, הן מסכימות שבמקרה של התקפה כזו, כל אחת מהן, בהתאם לזכותה להגנה עצמית המוכרת על פי סעיף 51 לאמנת האומות המאוחדות, תסייע לפי הנחוץ למדינה או למדינות שהותקפו, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם המדינות האחרות. הסיוע יכול לכלול, לפי הנחוץ, גם שימוש בכוחות צבא. כל זאת, על מנת להחזיר את הביטחון למדינות הברית הצפון אטלנטית [נאט"ו], כך על פי אמנת נאט"ו.
אם טורקיה אכן תדחה את החתימה שלה על תוכנית ההגנה החדשה של נאט"ו זה עשוי להפוך לתקדים מסוכן עבור פולין.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
המהנדס נאסר אש-שימארי, דובר המיליציה השיעית-עיראקית, "אל-נוג'אבה", הנתמכת על ידי איראן, העניק ראיון לתקשורת הרוסית ותיאר את טיפוח היחסים בין עיראק, רוסיה וסין כצעד יעיל על מנת להשתחרר מהשליטה של ארצות הברית.
דובר המיליציה, "אל-נוג'אבה", הוסיף גם כי המאבק נגד ישראל הוא חובה דתית.
מדיווח של מרכז היחסים והתקשורת של מיליציית "אל-נוג'אבה" באיראן, עולה כי הדובר הרשמי של המיליציה השיעית, העניק ראיון לעיתונאי הרוסי, דמיר נזרוב, ונשאל שאלות ספציפיות.
דובר הארגון השיעי כינה את פעילי ארגון דאעש (ISIS) כצאצאים של ארצות הברית, אשר נוצרו באמצעות תוכנית של סעודיה בשיתוף מדינות ערב אחרות במפרץ הפרסי.
"הם לא פועלים ברצינות במאבק נגד הצאצאים שלהם. יתר על כן, הם משתמשים בשרידיהם כמנוף כדי למנוע הקמת יציבות בעיראק", כך אמר דובר "אל-נוג'אבה".
בחלק אחר של הראיון טען אש-שימארי כי מעורבותה הצבאית של טורקיה במזרח סוריה היא הפרה של התקנות הבינלאומיות וריבונותה של סוריה.
"האומה הסורית ובני בריתה הציגו דם רב, לא יסולא בפז, להגנת ריבונותם, [בשל] כך אנו מבקשים מטורקיה לעזוב את סוריה מייד", כך אמר אש-שימארי.
"ישראל מאמינה שתשתתפו בכל מלחמה אפשרית בינם לבין לבנון וסוריה, איך אתה רואה את זה?" – כך נשאל אש-שימארי על ידי העיתונאי הרוסי.
בתשובה לשאלה זו, הדובר הרשמי של אל-נוג'אבה ענה כי "בהתאם לחובה דתית ובשל עקרונות האמונה שלנו, עלינו לעמוד נגד המשטר הכובש הזה ובכל מלחמה נגד ישראל, אנו בוודאי נעמוד לצד קבוצות התנגדות אחרות, ובעיקר לצד חיזבאללה מלבנון".
"במקרה של מלחמה בין חיזבאללה וסוריה נגד המשטר הציוני, יהיה זה כבוד עבורנו לעמוד בקו החזית שנוצר נגד ישראל, ולהילחם על החזרת זכויות המדינות והמוסלמיות", כך הוסיף אש-שימארי.
הוא הוסיף גם כי התקיימו מפגשים בין מפקדי קבוצות התנגדות פלסטיניות לפעילים של המיליציה בעיראק ותיאר את השיחות "טובות ומכובדות".
דובר אל-נוג'אבה התייחס גם לגל המחאות האחרון בעיראק ואמר:
"הממשלה הנוכחיות לא פעלה ברצינות כדי לפתור בעיות, להילחם בשחיתות או לבסס מריטוקרטיה, והיא הגורם למחאות הפומביות".
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
רוסיה הזהירה כי חברי ארגון המורדים "היאת תחריר א-שאם" (HTS) וחברי ההגנה האזרחית הסורית מתכננים לבצע פיגועים כימיים ברחבי סוריה, וזאת במטרה להפליל את כוחות הממשלה הסורית, וכך להמציא עילה לפעולות תוקפניות אפשריות על הצבא הסורי.
"בכמה ערוצים קיבלנו אישור לדיווחים על לוחמים של מפקד השטח, אבו מליק, מארגון תחריר א-שאם, בשיתוף עם ארגון ההגנה האזרחית הסורית, מתכננים לבצע פרובוקציות הכוללות תקיפות אוויר מבוימות עם שימוש בנשק כימי באזורים מאוכלסים של אזור אידליב", כך על פי הצהרה שפורסמה ביום שלישי על ידי משרד ההגנה הרוסי.
"חמושים בוחרים תושבים מקומיים על מנת שישתפו פעולה בצילומי סצנות, המתארות את התוצאות של התקיפות האוויריות ושימוש בחומרים רעילים", הוסיפה ההצהרה.
בהצהרה של משרד ההגנה הרוסי נטען עוד כי תושבי העיירה סרמדה, בצפון מערב סוריה, ראו בתחילת החודש קבוצת אנשים לא מזוהים ושלוש משאיות שהובילו מכולות שונות עם כימיקלים לא ידועים.
"אחד הרכבים הוביל ציוד וידאו מקצועי ושברים של פגזי אוויר וארטילריה עם סימני זיהוי רוסיים", הוסיפה ההצהרה.
באותו הקשר משרד החוץ הרוסי הוסיף כי חמושים מתכננים לצלם תמונות מזויפות של מתקנים אזרחיים, שהושמדו לכאורה בתקיפות אוויריות, בהפגזות ארטילריות וכן גם לביים תקיפות כימיות במחוז אידליב, ולאחר מכן לפרסם את הסרטונים במדיה החברתית כדי להאשים את ממשלת סוריה ורוסיה במעשיהם. נגד אזרחים.
ארצות הברית הזהירה לא פעם בעבר שהיא תגיב צבאית ובחריפות אם משטר אסד בסוריה יעשה שימוש בנשק כימי.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
תקיפות חיל האוויר הישראלי נגד יעדים בסוריה מסמנות את השלב האחרון במאבק המתפתח בין ישראל לאיראן, שלב בעל סכנה להתלקחות סכסוך אזורי צבאי כולל ורחב.
מצד אחד נמצאת איראן המשתוקקת לחזק ולהעמיק את התבססותה הצבאית בסוריה, ואילו מהצד השני נמצאת ישראל הנחושה לעצור את האיראנים מלעשות זאת.
נכון לעכשיו, איראן מבחינתה לא מגלה כל סימן של "סדק" והיא אף ממשיכה לפתח את יכולותיה הצבאיות, כל זאת בתוספת חוסר תגובה צבאית אמריקאית כנגד הפעילות המערערת של איראן באזור, מביאים כעת את המשטר האיראני לגלות ביטחון עצמי גבוה יותר.
בשלב הנוכחי של המאבק בין שני הצדדים, הישראלים והאיראנים, נאבקים על כינון "כללי הרתעה" ("קווים אדומים") חדשים באזור – הסכנה בשלב הזה היא שככל שרמת חילופי האש בין הצדדים תעלה, כך גם יגדל הסיכון להיקלע לתוך עימות צבאי כולל, עימות שיכול בתנאים מסוימים למשוך מדינות נוספות להצטרף באופן פעיל לסכסוך.
לכאורה התקיפות האוויריות של ישראל בסוריה בלילה שבין שלישי לרביעי התבקשו כתגובה לירי של ארבע רקטות משטח סוריה השקם בבוקר של יום שלישי – רקטות אשר יורטו בהצלחה על ידי מערכת ההגנה האווירית הישראלית, כיפת ברזל.
על פי הדיווחים הראשוניים שהתקבלו נראה כי הירי שבוצע משטח סוריה היה תגובה איראנית ל"פעילות ישראלית במרחב" או תגובה של איראן לניסיון החיסול של ישראל בסוריה בתחילתו של המבצע הישראלי המכונה: "חגורה שחורה".
היקף התגובה הישראלית היה משמעותי וטקטי – היעדים שנבחרו קשורים לכוח קודס של איראן, שחלקו שהה במתקנים צבאיים סוריים, שגם אותם ישראל תקפה.
'המסר הישראלי'
גורם ביטחוני בכיר בישראל ציין כי מדובר ב"תגובה רחבת היקף, כולל נפגעים איראניים".
שר הביטחון, נפתלי בנט, אמר:
"הכללים השתנו. מי שיורה על מדינת ישראל ביום – לא יישן בלילה. כך בשבוע שעבר וכך גם השבוע. המסר שלנו למנהיגי איראן פשוט: אינכם חסינים יותר. בכל מקום שבו תשלחו את זרועות התמנון שלכם – אנו נגדע אותן. צה"ל ימשיך להוות חומת מגן לאזרחי ישראל".
המסר שאותו העבירה ישראל לאיראן הוא ברור – כל תקיפה איראנית על ישראל מחוץ לסוריה תענה באופן לא פרופורציונלי, וזה כעת מעלה את רמת ההימורים הצבאיים, שצפויות לקחת שתי המדינות.
'המסר האיראני'
למרות העובדה שישראל ניהלה קמפיין תקיפות אוויריות ממושך בסוריה כדי לאותת לאיראנים שיצמצמו את אחיזתם במדינה, איראן הוכיחה שהיא נחושה בדעתה כי הפרויקט שלה בסוריה יימשך.
איראן היא בעלת ברית קרובה של משטר אסד בסוריה, ואוחזת בשטח סוריה כחלק מהאסטרטגיה שלה לייצר קו חזית כדי להתעמת נגד ישראל, וגם כנקודת קשר אסטרטגית חשובה שלה עם חיזבאללה בלבנון.
עד כה, על פניו נראה כי האירועים מוכרים למדי, אולם חלק משמעותי בחישוב ה"משוואות האסטרטגיות" כעת עומד על בסיס משתנים אחרים, וזה מביא את התרחישים בין ישראל לאיראן להיות הרבה יותר מסוכנים.
המשתנה הראשון – 'יעילות צבאית של איראן'.
התקיפה האסטרטגית שנקשרה לאיראן בחודש ספטמבר נגד מתקני הנפט בסעודיה ונעשה בה שימוש במל"טים וטילי שיוט, הצליחה להפתיע גם חלק גדול מטובי הפרשנים בשל אופי הדיוק והיעילות שבה היא בוצעה.
נראה כי ככל שיתעצמו חילופי האש בין הצדדים ישראל עלולה לעמוד בפני איום טילים הרבה יותר מסוכן ממה שנצפה בסעודיה – שילוב של רקטות, טילים בליסטיים, טילי שיוט איראניים ומל"טים, אשר עלולים להיות משוגרים לעבר ישראל בשילוב של שלוש חזיתות ממזרח, מצפון ומדרום.
כמו כן, לאחרונה ישנם מאמצים נרחבים של איראן לשפר את הטווח והדיוק של הטילים, שאותם היא מספקת לכוחות הפרוקסי הנתמכים על ידה סמוך לגבולות ישראל, חיזבאללה בלבנון וארגוני הטרור בעזה – יש לציין כי נראה שבינתיים איראן אינה משיגה את מטרתה בהצלחה.
למרות זאת, "פרויקט הדיוק" של איראן למעשה נמצא בעיצומו והוא כבר מאיים על ישראל – הצלחת הפיגועים בסעודיה הדגימה כי הסכנה כבר כאן, ומה המשמעות של הפרויקט הזה בפועל.
למרות כל האילוצים שהוטלו על איראן כמו הסנקציות של ארצות הברית, הצליחו האיראנים להפוך לגורם צבאי משמעותי באזור – זוהי עובדה שאושרה השבוע לפרסום על ידי הפנטגון.
תחת המשתנה שבו בוחנים את יעילותה הצבאית של איראן נכון גם לכלול את השינוי האסטרטגי שנראה לאחרונה בהעברת המסרים האחרונים שיוצאים מארצות הברית.
בחודשים האחרונים האמריקאיים מפרסמים באופן שוטף מידע על כוחות הצבא של סין, רוסיה ואיכשהו איראן באופן אבסורדי נכללת איתן ב"אותה נשימה".
המשטר האיראני מכבד את איומיו ויכולותיו הצבאיים ועל פי הדו"ח של הפנטגון איראן התמקדה בשלושה תחומי פעילות עיקריים:
טילים בליסטיים – מספקים לאיראן כוח הרס לטווח הרחוק ומשמשים כ"פיצוי" על כך שחיל האוויר האיראני הוא פשוט ולא מתוחכם.
כוחות ימיים – מספקים עבור איראן איום והרתעה על נתיבי הניווט הבין-לאומיים במיצר הורמוז וגם במפרץ הפרסי.
שימוש יעיל בכוחות פרוקסי ומדינות בנות ברית – איראן עושה שימוש ב"כלי" זה באופן לא שגרתי – רק בשימוש שאיראן עושה ברשת הפרוקסי שלה נגד ישראל היא מקושרת לרשת פרוקסי, המשתרעת ברחבי האזור: לבנון, עיראק, תימן ורצועת עזה.
המשתנה השני – 'יעילות דיפלומטית של איראן'
היחסים הבין-לאומיים הרחבים של איראן מביאים אותה להיות בעלת כוח השפעה דיפלומטי משמעותי באזור.
הדרך שבה תפסה כל מדינה את מהלך "נסיגתה" של ארצות הברית מסוריה, בתוספת "נטישה" של בני בריתם הכורדים במדינה, הכניסה מספר שחקנים אזוריים מרכזיים ל"מערבולת" ו"חישוב מסלול מחדש".
בין מדינות אלה נמצאות גם ישראל, טורקיה ואיראן אשר יהיו מעוניינות לשמר את האינטרסים המשותפים שלהן. כמו כן, כל אחת ממדינות אלה תבקש במקביל גם לשמר כל אחת את האינטרסים שלה בעצמה – וכל זאת תוך כדי שכל אחת ממדינות אלה תעשה שימוש באמצעים שהיא מכירה ובדרכה.
"נסיגה" של ארצות הברית מסוריה באופן מקביל היא למעשה "הזדמנות" של רוסיה, המתמקדת באסטרטגיה המבוססת על הבטחת הישרדותו של משטר אסד.
יתר על כן, העניין של רוסיה למלא את החלל שנוצר במקביל ליכולת ההשפעה ההולכת ומוקטנת של ארצות הברית בסוריה הוא ברור למדי – רוסיה היא מעצמה שיש לה תפקיד דיפלומטי משמעותי בסוריה.
רוסיה מקיימת קשרים דיפלומטיים חזקים עם ישראל ולמעשה "מעלימה עין" מפעילות אווירית ישראלית בסוריה, וזאת למרות העובדה כי רוסיה הציבה בסוריה את מערכות ההגנה המתוחכמות שלה.
עם זאת, למרות מאמצים משמעותיים של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לפעול בדרך דיפלומטית עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כדי למנוע או לכל הפחות לצמצם את המשך אחיזתה של איראן בסוריה, עד כה אין זה מניב תוצאות משמעותיות עבור ישראל.
שילובם של שני המשתנים- יעילות צבאית ודיפלומטית, בתוספת שיפור הולך וגובר בביטחונם העצמי של האיראנים בשל חוסר תגובה משמעותית אמריקאית, ובהתחשבות ביחסי הגומלין שמנהלת הדיפלומטיה האיראנית, דיפלומטיה ההולכת ומסתמכת יותר ויותר על תמיכתם של שחקנים אזוריים – כל אלה עומדים כעת בבסיס הסכנה ההולכת וגוברת במצב הנוכחי.
איראן וישראל כלואות בתוך יריבות אסטרטגית שעלולה להתפרץ למלחמה בחזיתות רבות. עבור חלק מהאנליסטים כיוון הנסיעה הוא ברור. השאלה היא לא "האם תהיה מלחמה כוללת"?… אלא השאלה היא "מתי ואיך"?
✏ פורסם לראשונה ב-BBC, עריכה ותרגום אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
רוסיה שומרת בשנים האחרונות על יחסים טובים עם ישראל, אך מתחת לפני השטח היחסים רגישים ו"לובשים צורות" בהתאם להתפתחויות במזרח התיכון ובמקביל להתפתחויות בעולם.
במישור הצבאי, במיוחד במה שקשור בסוריה, ניתן לראות באופן גלוי תיאום מתמשך בין ישראל לרוסיה כבר כמה שנים.
התיאום בין ישראל לרוסיה מתבסס על אינטרס משותף של שתי המדינות, מצד אחד האינטרס הישראלי להאבק בהתבססות האיראנית בסוריה, ומהצד השני המאבק הישראלי נגד איראן בסוריה, אשר למעשה משרת את האינטרס של רוסיה שמעוניינת להחליש את כוח ההשפעה האיראני בסוריה, שעלול להוות בעתיד איום גם על היקף שליטתה של רוסיה במדינה שסועת המלחמה (סוריה).
בנוסף לזאת, גם לרוסיה וגם לישראל יש אינטרס משותף להימנע מהתקלות בעימות צבאי ביניהן.
מנקודת מבט ישראלית, עצם העובדה שהנוכחות הרוסית היא איתנה בסוריה, זה יוצר עבור ישראל כתובת בעלת סמכות, רוסיה, שאליה ניתן לפנות כדי להשפיע על סדר יום עתידי באזור.
עם זאת, הפעולות הצבאיות של ישראל בסוריה עלולות לנגוד את האינטרס הרוסי, שכן לפעולות הצבאיות הישראליות עלולות להיות השפעה ישירה על ה"סדר החדש", אשר אותו רוסיה מבקשת לקיים בסוריה תחת שלטונו של הנשיא הנוכחי, בשאר אל-אסד, או כל נשיא אחר שרוסיה תבחר לתמוך בו בעתיד.
כמו כן, לתקיפות הישראליות בסוריה עלולות להיות השפעה ישירה על יציבות האזור כולו.
רוסיה ציינה כבר בעבר באופן ברור את היכולת של ישראל לשבש את התוכניות שלה לקיים יציבות בסוריה – רוסיה נמצאת למעשה בין הנחישות האיראנית להתבסס בסוריה לבין הנחישות הישראלית להתנגד לנוכחות האיראנית בסוריה, ומכאן כי שני הגורמים הללו מהווים איום על רוסיה לקיים את כוונותיה באזור.
'אין מתנות חינם'
כעת נראה כי המצב הוא שגם רוסיה וגם ישראל אינן עומדות בציפיות האחת של השנייה:
ישראל מצפה מרוסיה לתמוך ביעד העיקרי שלה להרחיק את הנוכחות הצבאית האיראנית מסוריה, ובעיקר בקרבת הגבול הישראלי-סורי.
רוסיה מצידה מצפה שישראל "תשלם" עבור הגישה השיתופית שהיא נוקטת עם ישראל ועל כך שהיא מאפשרת לישראל תיאום בזמן התקיפות האוויריות שלה בסוריה – היחסים של ישראל עם ארצות הברית יוצרים מצב שבו רוסיה תופסת אותם כ"אמצעי תשלום", וכעת היא מצפה שישראל תתפקד בהתאם לכך.
עד כה הציפיות של רוסיה קיבלו מענה סמלי בלבד מישראל, בין היתר בשל המגבלה הישראלית הטבעית לגבי מה באמת היא יכולה להשיג מארצות הברית, שכן המצב הגיאו-פוליטי הנוכחי בעולם ודעת הפנטגון בארצות הברית כלפי רוסיה מקשים על ישראל לספק את התמורה שרוסיה מבקשת על שיתוף הפעולה שהיא מספקת בנושא התקיפות האוויריות הישראליות והמדיניות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה.
בקיץ האחרון התכנסו היועצים לביטחון לאומי של ישראל, ארצות הברית ורוסיה בירושלים – הפגישות זכו לסיקור עיתונאי נרחב בשל הנושאים האסטרטגיים שנדונו ובשל משמעות העובדה כי שתי מעצמות התכנסו לשיחות יחד עם ישראל בירושלים, אך עם כל זאת, הדיונים הסתיימו ללא הסכמה.
בתוך המשוואה הזו ישראל עדיין לא סיפקה לרוסיה את התמורה שהיא מצפה לה עבור "הבנה וקבלה" של האסטרטגיה הישראלית בסוריה ומחוות אחרות שאותן רוסיה מעניקה לישראל.
אחת המחוות הללו הייתה הסיוע הרוסי לישראל לשחרר את שרידי חייל צה"ל, זכריה באומל ז"ל, שנהרג בקרב "סולטן יעקב" בשנת 1982.
רוסיה תופסת את הברית הצמודה של ישראל לארצות הברית כ"אמצעי תשלום" עבור "רצונה הטוב" כלפי ישראל, אך נכון לעכשיו, ישראל לא מצליחה או לא מעוניינת לפעול ולהשפיע על האמריקאיים לטובת האינטרסים של רוסיה.
הציפיות של רוסיה מישראל אינן מסתכמות בהכרח רק בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון:
רוסיה יכולה להעריך אם ישראל תפעל ותשפיע על ארצות הברית לקבל את שלטונו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בתור משטר לגיטימי ובכך משטר אסד יזכה להיות מקובל שוב בעולם ויוחזר לארגונים אזוריים כמו הליגה הערבית.
ה"תשלום" אשר יכולה לבקש רוסיה מישראל עבור "קבלה והבנה" של האסטרטגיה הישראלית בסוריה יכול ללבוש גם צורות אחרות כמו דרישה מישראל לנסות להפעיל השפעה על הממשל האמריקאי כדי כדי שיקל בסנקציות המוטלות על רוסיה.
רוסיה גם תשמח שישראל תנסה ותפעיל השפעה על האמריקאיים כדי שהם ינהגו בגישה "גמישה" יותר מצידם לכוונות הרוסיות כלפי האזור הסובייטי לשעבר.
כעת, ה"תשלום" שישראל מתקשה לשלם לרוסיה מגביר את התסכול של שני הצדדים – מצד אחד התסכול של הקרמלין, המבקש את התשלום שלדעתו מגיע לו, ומהצד השני התסכול והלחץ המתווספים על מקבלי ההחלטות בירושלים.
מה הלאה?
אומנם שיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה צפוי להימשך לעת עתה בכל הרמות, אך יחד עם זאת נוצרת אי נוחות גוברת והולכת בין הקרמלין והממסד הצבאי הרוסי למקבלי ההחלטות בישראל – סיטואציה המכרסמת מהנכונות הרוסית להכיל את הפעולות הישראליות באזור.
נכון לעכשיו, רוסיה מסתפקת בעובדה שישראל מכבדת את סדרי העדיפויות שלה במרחב, נזהרת לא לפגוע בנכסים שלה בסוריה. כמו כן, ישראל גם נמנעת מלפגוע בנכסים קריטיים סורים המאפשרים את "צינור החיים" למשטרו של אסד.
יחד עם זאת, במקרה וישראל לא תצליח לספק את מה שרוסיה רואה כ"תשלום ראוי" עבור יישום האסטרטגיה הישראלית בסוריה, רוסיה לא תגלה "גמישות" כלפי הגישה הישראלית בסוריה ותקשה על ישראל בתואנה כי התקיפות הצבאיות שלה בסוריה אינן חופפות את האינטרס הרוסי באזור.
מכאן ברור שכל גילוי "גמישות" במדיניותיה של רוסיה בתגובה לדרישותיה של ישראל בעתיד תהיה כפופה לבחינה רוסית מחודשת לגבי שיתוף הפעולה שלה עם ישראל וכמה באמת יתאפשר לישראל לסייע לרוסיה כדי להשיג את האינטרסים שלה בזירת ה"משחק האזורי והגלובלי שלה".
✏ המאמר תורגם ונערך על ידי אברהם תמקר ופורסם לראשונה על ידי מייקי אהרונסון, שכיהנה כראש אגף יחסי חוץ במועצה לביטחון לאומי הרוסי בן השנים 2006-2014. היא גם מומחית לענייני קבלת החלטות צבאיות-פוליטיות רוסיות.
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
איראן צריכה להגיע לשולחן המשא ומתן עם מעצמות העולם ומדינות המפרץ, כדי לחפש הסכם חדש שיפחית את המתחים האזוריים ויחזיר לחיים את כלכלתה, כך אמר ביום ראשון שר החוץ של איחוד האמירויות.
"הסלמה נוספת בנקודה זו אינה משרתת אף אחד, ואנו מאמינים כי יש מקום לדיפלומטיה קולקטיבית כדי להצליח", כך אמר שר החוץ של איחוד האמירויות, אנואר גרגש.
גרגש גם הזהיר מפני "בחירה שגויה" – בין מלחמה להסכם הגרעין "הפגום".
גרגש אמר כי שיחות חדשות עם איראן לא צריכות להתמודד רק עם נושא הגרעין, אלא השיחות גם צריכות להתייחס לחששות של תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן והתערבויות אזוריות שהיא מפעילה באמצעות קבוצות פרוקסי.
כדי לדון על נושאים אלה מדינות אזוריות יצטרכו להיות מעורבות בשיחות, כך אמר גרגש בדיון האסטרטגי השנתי.
"אני מאמין שיכולה להיות דרך להסכם עם איראן, שכל הצדדים עשויים להיות מוכנים להתחיל בקרוב. זה יהיה ארוך ונדרשת סבלנות ואומץ", כך אמר שר החוץ של איחוד האמירויות.
יהיה חשוב שהקהילה הבינלאומית תהיה ב"קו אחד", במיוחד ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי, כמו גם מדינות אזוריות, הוא הוסיף.
✏אברהם תמקר
_________________________
להצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו לחצו כאן שימו לב – קבוצת הדיונים שלנו בטלגרם היא פרטית וניתן להצטרף רק על ידי שיחה איתנו בפרטי כאן
פשט – רמז – דרש – סוד 