שגריר הודו בארה"ב אמר כי הסנקציות האמריקאיות על איראן פוגעות במדינתו, שמתקשה להחליף את הנפט האיראני.
"זה אתגר למצוא מקורות נפט חלופיים באותו מחיר ובאותה איכות, וזה משפיע על המעמד הנמוך בהודו", כך אמר לספוטניק השגריר ההודי, הרש ורדהאן שרינגלה.
בתי הזיקוק בהודו בנויים על פי מפרט, המיועד לנפט הגולמי האיראני, כמו גם בתי זיקוק רבים בדרום קוריאה, יפן וסין.
מקורות בהודו אמרו, כי למרות הסנקציות האמריקאיות שמטרתן ל"ייבש" את הכנסות הנפט של איראן, הממשלה ההודית בודקת דרכים לחדש את רכישת הנפט האיראני.
הודו מקווה שארה"ב תגלה גמישות בוויתורים, כפי שהיה לפני שממשל טראמפ עצר אותם, ותחדש את הויתורים שאיפשרו למדינות להמשיך ביבוא נפט מאיראן, כך הוסיף שגריר הודו בארה"ב.
הודו הפסיקה את יבוא הנפט מאיראן, ב-2 במאי, לאחר עצירת הוויתורים של ארה"ב על הסנקציות.
"זו [הסנקציות] הייתה עדיפות חשובה עבור ארה"ב והלכנו עם זה, אך אנו מצפים גם מארצות הברית להפגין רגישות דומה בכל הקשור לסדרי העדיפויות שלנו", אמר שרינגלה.
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, כבר נתקל בהתקפות של האופוזיציה בהודו, בשל כישלונו להבטיח את המשך הגישה לנפט האיראני.
"האיסור של ארה"ב על יצוא הנפט הגולמי מאיראן להודו, זה לא התקפה על ריבונותה של הודו?" שאל מחוקק בכיר מאופזיציה ההודית, בחודש אפריל.
על פי התקשורת ההודית: הודו אמרה לפקידים האמריקאים כי לא ניתן להסדיר מיידית ממקור חלופי: 23.5 מיליון טון נפט – כמות המספקת לה איראן כל שנה.
בניגוד להודו שעדיין דנה עם ארה"ב על הנפט האיראני, סין ומדינות אחרות מקבלות משלוחי נפט, במספר גדול יותר של מכליות נפט ממה שהיה מוכר בעבר, כך דווח הבוקר ב"ניו יורק טיימס".
לפחות 12 מכליות נפט איראניות: העמיסו ומסרו נפט ברחבי אסיה והים התיכון מאז 2 במאי, כך נכתב בעיתון.
סין המשיכה להיות הקונה הגדולה ביותר של נפט איראני גם כשטראמפ המשיך להעצים את אכיפת הסנקציות על הנפט האיראני, אשר יש הטוענים: שמטרתן לנסות לסיים את יצוא הנפט האיראני לתחנות כוח אסייתיות.
שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, אמר ביום רביעי: כי האנשים ולא כוחות זרים הם הבסיס לכוחה של איראן.
"כוחה של הרפובליקה האיסלאמית של איראן, הוא השיח שהיא הציגה בפני העולם: שיח הרואה באנשים [בעם] ולא במעצמה זרה את הבסיס ללגיטימציה, כוח, ביטחון, קידמה ועצמאות", כך אמר זריף במהלך נאום בטקס שנערך לציון היום הבינלאומי של הוועדה האיסלמית לזכויות אדם (IHRC).
כאשר ציין זריף את יום השנה ה-74 למתקפת האטום של ארה"ב על הירושימה, אמר זריף:
"מנטליות [של מדינה] שמאמינה שעליה להשמיד מאות אלפי נשים, גברים וילדים, כדי לסיים מלחמה – מלחמת העולם השנייה, מזכיר המדינה שלה, כעת, מכריז: העם האיראני צריך להחליט אם הוא רוצה לאכול או להמשיך את המדיניות הנוכחית".
זריף טען, כי המנטליות האמריקאית הזו עדיין נמשכת:
"זו אותה מדיניות ולא חל שום שינוי בתפיסה הזו".
במקום אחר בדבריו אמר שר החוץ האיראני:
"אנחנו אף פעם לא קונים ביטחון ואנחנו אף פעם לא מוכרים אותו, זאת מכיוון שאנו רוכשים מאנשי עמנו את הביטחון, ההתקדמות והלגיטימיות שלנו", הדגיש זריף.
מדינות מסוימות חושבות שהביטחון שלהן נובע מתלות במדינות אחרות, ומדמיינות שניתן לרכוש ביטחון, הוסיף זריף.
"האם סעודיה לא סיפקה למשטרו של סדאם 75 מיליארד דולר, כדי להרוג את העם האיראני? מדוע היא לא מבינה שכסף אינו מביא ביטחון?… ואחרי זה סדאם השתמש באותם אמצעי לחימה נגד סעודיה", כך הדגיש זריף, תוך התייחסות גלויה לפלישה לכווית על ידי צבאו של סדאם חוסיין בשנת 1990.
שר החוץ האיראני גם הוסיף: כי השיח של החד צדדיות והבריונות הולך ודועך.
במקום אחר, הוא תיאר את הסנקציות האמריקניות נגד איראן כ"טרור".
"הם אמרו שהפעילו כל כך הרבה לחץ על העם האיראני, כך שהם ישנו את המשטר האיראני – אז… אם זה לא טרור מה יכול להיקרא טרור"? שאל זריף.
זריף הסביר כי מדובר בסוג של טרור שמכוון ל-82 מיליון אזרחים איראנים והוסיף: כי האויבים רוצים לשלול מהאיראנים את המשאבים שלהם.
סעודיה החלה ביישום תוכנית אסטרטגית להחלשתו והפלתו של נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, כך על פי "עין המזרח התיכון".
"עין המזרח התיכון" מציין בדבריו דו"ח חסוי סעודי, אשר הוכן עבור השכנה של סעודיה: איחוד האמירויות.
המזימה הסעודית נרקמה לאחר שיורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, שאותו הפרסום מכנה כשליט דה פקטו של הממלכה, החליט כי הוא היה סבלני מדי עם ארדואן. זאת לאחר התנקשות בעיתונאי האופוזיציה הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י, בקונסוליה הסעודית בטורקיה.
המסמך שהגיע ליידי "עין המזרח התיכון" מציין: כי פעולת התגמול הטורקית נגד סעודיה, בשל רצח ח'אשוקג'י, גרמה לתהודה בינלאומית מבחינות רבות, ומאלצת את סעודיה לענות לקריאות הבינלאומיות.
ה- CIA והסנאט האמריקאי הסכימו עם ממצאי המודיעין הטורקי, אשר טוענים כי יורש העצר הסעודי, בן סלמאן, היה מעורב באופן אישי ברצח העיתונאי.
במסמך, שהובא על ידי רשת החדשות המקוונת (MEE), נאמר גם:
"ארדואן הרחיק לכת מדי במסע הפרסום שלו, כדי להכפיש את סעודיה ויורש העצר".
במסמך הזוכר: כי טורקיה לא תרמה משמעותית לחקירת הרצח, אלא במקום זאת תרמה להופעת "מידע מוטעה" בתקשורת, שמטרתו:
"לעוות את דמותה של הממלכה הסעודית ולהשמיד את המוניטין של יורש העצר".
כתוצאה מכך, סעודיה החליטה שהגיע הזמן: "לחזק את פעולות התגמול" שלה על נשיא טורקיה, ולהחליש את השפעתו באזור.
על פי התוכנית, סעודיה מתכוונת להשתמש בכל הכלים האפשריים ובלחץ קשה על ממשל ארדואן – הממלכה הסעודית עתידה להפסיק בהדרגה להשקיע בכלכלה הטורקית, להפחית את זרם התיירים ואת היקף היבוא, המסמך מדגיש במיוחד, כי יש למזער את תפקידה של טורקיה בענייני האיסלאם.
סעודיה מצפה, שכתוצאה מכך: ארדואן יאלץ לעבור לעסוק בטיפול בסוגיות פנימיות בטורקיה ובסופו של דבר: יופל על ידי האופוזיציה הטורקית.
במהלך השבוע האחרון: סעודיה חסמה 80 משאיות מטורקיה, שהובילו מוצרי טקסטיל וכימיקלים, וכ-300 מכולות, המובילות פירות וירקות מטורקיה.
על פי נתוני משרד התיירות הטורקי, בששת החודשים הראשונים של שנת 2019, מספר התיירים מסעודיה, המבקרים בטורקיה, צנח ב-15%.
תוך שמירה על קשר ישיר עם אביו של יורש העצר הסעודי, המלך סלמאן, ארדואן מודע לניסיונות של יורש העצר הסעודי: לנתק את היחסים עם טורקיה ולמוטט את שלטונו.
על פי גורם בכיר בטורקיה: ארדואן דן לאחרונה עם המלך הסעודי בנושאים אזוריים ועל חסימת הסחורות הטורקיות על ידי סעודיה.
ארדואן גם הזמין את כל משפחת סלמאן, כולל יורש העצר, לטורקיה, כך דווח NEWSru.
ראש ממשלת סרי לנקה, רניל ויקרמסינגה, בירך על ביטול סעיף 370 בחוקה ההודית, המתייחס לאזור ג'אמו וקשמיר, ועל תוכניתה של הודו לשלטון חדש באזור.
במקביל, שגריר איחוד האמירויות בהודו גם הביע תקווה, כי החלטתה של ממשלת הודו לבטל את סעיף 370 תסייע לרווחתם של תושבי ג'אמו וקשמיר ותושבי לדאק.
לדאק הוא חבל ארץ השוכן בצפון הודו, בין רכס קארקוראם להרי ההימלאיה הגבוהים. זהו אזור החלוקה המנהלית הגדול במדינת ג'אמו וקשמיר, והפחות מיושב מכל מחוזות הודו. לדאק מחולק לשני מחוזות, קרגילולה, ובירתו היא העיר לה.
"אני מבין שלדאק סוף סוף תהפוך לטריטוריה של האיחוד. עם מעל 70% בודהיסטים זו תהיה המדינה ההודית הראשונה עם הרוב הבודהיסטי. העיצוב של לדאק וההבנייה מחדש בעקבותיה הם עניינים פנימיים של הודו. ביקרתי בלדאק ושווה ביקור", כך כתב ראש ממשלת סרי לנקה בציוץ בטוויטר.
ויקרמסינגה הוא המנהיג הזר הבכיר הראשון, שגיבה את המהלך של הודו, המבטל את מעמדה המיוחד של ג'אמו וקשמיר.
באופן דומה, שגריר איחוד האמירויות בהודו הוא השליח הזר הראשון, שגיבה את המהלך של הודו.
בראיון ל"חדשות המפרץ" אמר אל-בנא:
"שמנו לב, כי מטרת ביטול הצעת החוק של ג'אמו וקשמיר הוא ארגון מחדש של הפרלמנט ההודי, שמטרתו להחליף את סעיף 370 ביצירת אזור לדאק ומדינת ג'אמו וקשמיר, כשתי הטריטוריות החדשות של הודו".
העיתון ציטט את אל-בנא באומרו: "מתוך הבנה של הארגון מחדש של המדינות ההודית, זהו אינו אירוע ייחודי בתולדות הודו, וכי הוא נועד בעיקר להפחית את הפער האזורי ולשפר את היעילות".
סין עשויה ללוות ספינות מסחר סיניות במי המפרץ הפרסי, זאת תחת הצעתה של ארה"ב לקואליציה ימית, כדי לאבטח את נתיבי משלוחי הנפט במפרץ – בעקבות התקפות על מכליות, כך נמסר ביום שלישי על ידי סוכנות הידיעות "רויטרס".
"אם יתרחש מצב: מאוד לא בטוח, נשקול אם חיל הים שלנו ילווה את כלי השיט המסחריים שלנו", כך צוטט ברויטרס שגריר סין באיחוד באמירויות, ני ג'יאן.
"אנו בודקים את ההצעה של ארצות הברית להסדרי ליווי במפרץ", המשיכה שגרירות סין בהודעת טקסט את דבריו.
ארה"ב משדלת מדינות אחרות להצטרף לקואליציה ביטחונית ימית, בשל המתחים המתגברים עם איראן.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר בציוץ, ב-24 ביוני, כי סין, יפן ומדינות אחרות: "צריכות להגן על הספינות שלהן" באזור המפרץ, שם ממוקם גם הצי החמישי האמריקאי בבחריין.
לא ברור אם ארצות הברית הגישה בקשה רשמית לסין, הנאלצת ללכת בין הטיפות במזרח התיכון, בשל קשרי האנרגיה ההדוקים שלה עם שתי היריבות המושבעות, איראן וסעודיה כאחד.
עד כה, רק בריטניה אמרה כי היא תצטרף למשימה להגן על ספינות סוחר, זאת בשל העובדה שאיראן תפסה כלי שיט בריטי.
צרפת, בריטניה וגרמניה, יחד עם רוסיה וסין עומדות לצד הסכם הגרעין עם איראן, ועושות מאמצים להציל את העסקה ובכך להפחית את המתחים במפרץ.
באופן מסורתי מילאה סין: תפקיד קטן בסכסוכים או בדיפלומטיה של המזרח התיכון, אך הגדילה את "פרופיל" העשייה שלה במזרח התיכון תחת כהונתו של הנשיא שי ג'ינפינג.
"יש לנו את העמדה שצריך לסדר את כל המחלוקות באמצעים שלווים ובדיונים פוליטיים, ולא בפעולות צבאיות", אמר שגריר סין באיחוד האמירויות.
איראן טוענת כי יש להשאיר את טהרת המיצר, עורק הנפט החשוב בעולם, עבורה ועבור מדינות אזוריות אחרות.
איחוד האמירויות וערב הסעודית, התומכות במדיניות של ארה"ב נגד האויבת האזורית שלהן, איראן, קראו לקהילה הבינלאומית: לשמור על הסחר הימי והביטחון של אספקת הנפט העולמית.
נשיא איחוד האמירויות, ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, פגש את נשיא סין, שי, במהלך ביקור בסין בחודש שעבר, שבמהלכו חתמו שני הצדדים על עסקת שיתוף פעולה בהגנה וצבא.
שגריר סין באיחוד האמירויות אמר: כי ההסכם יכול להוביל לשיתופי פעולה בטיפול בטרור ושיתוף פעולה מודיעיני, והוסיף כי יתקיימו דיונים נוספים בקרוב.
סין, שיש לה בסיס צבאי בג'יבוטי, השתתפה במשימות ליווי אזוריות במפרץ עדן ומחוצה לו, לאורך חופי סומליה, כחלק ממנדט האו"ם של מועצת הביטחון.
למעשה נראה: כי סין מנסה להכנס בתוך פעולתה של ארה"ב באזור המפרץ הפרסי, לחזק את בסיס חיל הים שלה בג'יבוטי, לקשור קשרים מעשיים וצבאיים עם בת בריתה של ארה"ב, איחוד האמירויות, קשרים שעלולים להוות: "נקודת מטרד" עבור ארצות הברית ובנות בריתה ממדינות המערב בעתיד.
בנוסף לכך, אתמול העלנו סקירה על: "התפנית וה"עוקץ" במדיניות של בריטניה בהקמת כוח ימי משותף עם ארה"ב" – במאמר הוזכר כי בריטניה מקווה שהמשימה בהנהגת ארה"ב: תתחלף למשימה בהובלת אירופה. הועלתה גם העובדה: כי בריטניה הציעה להוביל את אחת מקבוצות המשימות הימיות, שאותה ארצות הברית מבקשת להנהיג בעצמה.
באם יחברו האינטרסים של המעצמות, החתומות על הסכם הגרעין, יחד עם האינטרסים של איראן, המהלך של סין יכול להוות, לבסוף, כוח מרתיעה על הגמוניה של ארצות הברית באזור, שגם כך נאבקת, בימים אלה, בתמורות נוספות המתרחשות במזרח התיכון ובעולם.
הודו ביטלה ביום שני, באופן חד צדדי, חוק מרכזי שהעניק לקשמיר מעמד אוטונומי למחצה.
הודו ביטלה את סעיף 370 לחוקה ההודית, המאפשר למדינת ג'אמו וקשמיר לקיים חוקים משלה. כמו כן, הסעיף גם מנע מאזרחים שאינם קשמירים להתיישב ולהחזיק בקרקעות ונכסים, הנמצאים באזור המחלוקת.
תושבי קשמיר מאמינים כי ביטול סעיף 370 יסלול את הדרך למתיישבים הודים, הינדים, לבוא ולרכוש נכסים בקשמיר, אזור הררי הידוע ביופיו הטבעי.
המתנגדים אומרים, למעשה, כי ההחלטה לבטל את סעיף 370 נועדה לשרת את מטרתה של הממשלה, כדי לשנות את הדמוגרפיה באזור שברובו מוסלמי, ובכך להפוך את קשמיר לאזור בעל רוב הינדי.
בפשטות, ההחלטה מאיימת על הדמוגרפיה של אזור המחלוקת, הנטען על ידי הודו ופקיסטן כאחד.
האו"ם העביר החלטה: על הזכות להגדרה עצמית במדינת ג'אמו וקשמיר – הסכם "קראצ'י" משנת 1949. האו"ם קבע כי יש לאפשר לתושבי קשמיר לקיים משאל עם בשאלה: אם הם מעדיפים את הריבונות של הודו או את הריבונות של פקיסטן.
עם זאת, משאל העם מעולם לא נערך. מתוסכלים מזעם, צעירים קשמירים רבים פתחו, במה שמוכר כ"אינתיפאדה של קשמיר" בשנת 1989, תוך לחימה חמושה נגד הודו, מה שעורר תגובה אלימה מצידה של הודו, תגובה שהובילה להרג של עשרות אלפי אנשים.
באין משאל עם, חלקם של תושבי ג'אמו וקשמיר נלחמו על הצטרפותם לפקיסטן ואילו אחרים חיפשו עצמאות מוחלטת, מבקשים להיות משוחררים גם מפקיסטן וגם מהודו.
ה"וושינגטון פוסט" ציין כי: ביטול סעיף 370 נחשב מהלך לא חוקי על ידי משפטנים רבים.
"סעיף 370 הוא: הקשר המשפטי היחיד בין הודו למדינה השנויה במחלוקת [ג'אמו וקשמיר]", ציין העיתון.
על ידי ביטלו של סעיף 370 בחוקה ההודית, ההודים ההינדים יכולים כעת להתיישב בחבל קשמיר, המנוהל על ידי הודו, אזור שכיום יש בו רוב מוסלמי.
הצעדים של הודו מעלים תהיות לגבי ההקשר בין המדיניות ההודית בקשמיר לזו של ישראל כלפי הפלסטינים.
על פי מאמר ב"אל ג'זירה" משנת 2015 , הודו וישראל נהנות מ"ברית חזקה". הודו היא אחת מלקוחות הנשק הגדולות של ישראל, והוציאה בקניית נשק ישראלי כעשרה מיליארד דולר בעשור.
במאמר משנת 2015 גם הוזכר, כי כוחות הבטחון של ישראל הכשירו את המשטרה ההודית בפעולות "נקיות נגד טרור", כפי שישראל פועלת על הפלסטינים.
חשבון הטוויטר של "טיימס עזה" הביע את תמיכתו בתושבים המוסלמים, החיים בחבל קשמיר המנוהל על ידי הודו, וגינה את הרישום, את הבקרות המהדקות ואת הפעולות המדכאות באזור, וכן קרא הפוסט לסיום הכיבוש.
מאמר, שפורסם בפברואר השנה ב"The Conversation" מסביר מדוע ישראל, היא מדינה בעלת יחסים מהודקים עם הודו.
בקצרה, המאמר טוען כי מודל הלאומניות ההינדית דומה לזה של ישראל יותר מאשר לזה של פקיסטן. המאמר גם ציין את העובדה: כי פקיסטן היא מדינה צבאית בעוד הודו היא "הדמוקרטיה הגדולה ביותר" בעולם – המאמר טען: כי אם ישנה מדינה שהודו מוצאת מתאימה כמודל לחיקוי היא: ישראל.
ביטולו של סעיף 370 וההיתר לרכוש רכוש בקשמיר, לתושבים שאינם מהחבל, עלול להביא לחוסר איזון גדול באזור. זוהי גם תמונת ראי למצב של ה"התנחלויות הלא חוקיות" של ישראל על, כביכול, אדמות פלסטיניות.
הודים מוסלמים רבים, המתנגדים להחלטת הממשלה, חוששים כי הרוב המוסלמי בקשמיר, בתרחיש הנוכחי, בסופו של דבר, יאבד את תכונותיו הדמוגרפיות בכך: שיהפוך למדינת רוב הינדית. פרופסור להיסטוריה בכיר, חאפאס קנג'וואל, אמר כי התהליך יכול להרחיק עד לכדי: "טיהור אתני".
נכון לעכשיו, הודו שלחה כוחות צבא רבים לאזור, וזאת כדי למנוע מהומות, סגרה את מוסדות החינוך ואסרה על התקהלויות. בנוסף, הטילה הודו הגבלות על חופש התנועה והתקשורת בקשמיר וניתקה את שירותי הטלפון והאינטרנט.
בתוך כך, היום פורסם כי ראש ממשלת ישראל צפוי לבקר בהודו במהלך חודש הבא, בסמוך לבחירות בישראל, ביקור שסביר: שבמידה ורמת המתח באזור תמשיך לעלות, תגדל גם המשמעות של הפגישה הזו.
בחודשים האחרונים היו סימנים לתמורות פוליטיות "רציניות" בדרום אסיה, העשויות גם לרמוז מדוע הודו הולכת ומתעצמת, דווקא כעת, בנושא קשמיר.
ארצות הברית נמצאת כעת על סף כריתת עסקת שלום באפגניסטן שתביא, ככל הנראה, את הטליבאן לחזור לשלטון ברמה מסוימת.
פקיסטן ממלאת תפקיד מפתח בשיחות אלה וככל הנראה תפיק תועלת מתוצאות השיחות. הודו, בינתיים, השקיעה רבות במפלגות אפגניות שעלולות לאבד את השלטון בהסכם.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יבקר בחודש הבא בהודו לשיחות עם מקבילו ההודי, נרנדרה מודי, זאת ימים ספורים לפני הבחירות בישראל, כך אמרה חברת הכנסת, יפעת שאשא-ביטון, ביום שלישי.
שרת הבינוי והשיכון של ישראל, יפעת שאשא-ביטון, נשאה נאום בפני האיגוד למפתחי נדל"ן של הודו, CREDAI, וכינתה את הודו: "מעצמה כלכלית", שאיתה ישראל חולקת ערכים משותפים.
כאשר התייחסה לקשרים ההדוקים בין ישראל והודו, היא התעמקה בביקורי עבר בולטים בין המנהיגים משתי המדינות, ואז המשיכה לומר שראש ממשלת ישראל יבקר שוב בהודו בחודש הבא.
שאשא-ביטון גם שיבחה את הודו על היותה: "המדינה הייחודית בעולם בה מעולם יהודים לא נרדפו".
חלק מהאנליסטים הפוליטיים טוענים כי מטרת הפגישה של נתניהו עם מודי, היא כדי לזכות בצילום ולהקרין את קבלתו של נתניהו ברחבי העולם, וזאת על מנת לזכות בעוד קולות בוחרים ממש לפני הבחירות בישראל.
נכון לציין, כי נתניהו ביקש לפגוש את מודי, למעשה, גם לפני הבחירות שנערכו בישראל ב-9 באפריל, אך זה לא הסתדר בגלל בעיות תזמון.
גורמים המכירים את הפרטים אמרו ל-"PTI": כי הבקשה הראשונה להזמנת נתניהו לביקור בהודו התקבלה בינואר, במהלך הביקור בהודו של היועץ לביטחון לאומי של ישראל, מאיר בן-שבת.
נתניהו ומודי היו אמורים להיפגש ב-11 בפברואר לפני הבחירות בישראל, אך נתניהו ביטל את נסיעתו להודו בגלל חובות אחרים.
אולם, לאחר ההכרזה על בחירות החוזרות בישראל, התחדשו המאמצים לקיים את הביקור בסמוך לבחירות החדשות בישראל.
העיתונות בישראל עסקה, לעתים קרובות, בכימיה ההדוקה בין נתניהו ומודי.
ב- 4 באוגוסט, מודי ונתניהו החליפו מסר חם והבטיחו לחזק את הקשרים "הנצחיים" בין המדינות.
טורקיה וארה"ב נכנסו היום (ג') למסלול התנגשות, כאשר נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, איים "לחסל" מיליציה כורדית בצפון סוריה – מהלך שהפנטגון מחשיב כ"פסול".
ארדואן הזהיר, שוב ושוב, כי הוא מכין מתקפה על סוריה נגד המיליציה של ה-YPG, אשר ארה"ב תומכת בה בלחימה נגד קבוצת המדינה האסלאמית בסוריה.
"לטורקיה יש את הזכות לחסל את כל האיומים על ביטחונה הלאומי", אמר ארדואן בנאום לטלויזיה באנקרה.
"בעזרת האל, נעביר את התהליך שהתחיל לשלב הבא בקרוב מאוד", הוא הוסיף.
"ייבוש ביצת המחבלים בצפון סוריה הוא בראש סדר העדיפויות שלנו", הדגיש ארדואן.
ארדואן נראה רציני – כלי תקשורת בטורקיה הראו, לא פעם, תמונות בשבועות האחרונים של שיירות צבאיות שיצאו לאזור הגבול, נושאות ציוד ויחידות לחימה.
אלדר ח'ליל, בכיר בפוליטיקה הכורדית בצפון מזרח סוריה, אמר היום (שלישי) ל-"AFP":
"ארדואן רציני וייצא למתקפה בהזדמנות הראשונה. במידה וטורקיה לא תרתע ולא תושג הסכמה להחלטה בינלאומית למנוע אותה, אזי בהחלט תהיה מתקפה".
ח'ליל אמר, כי הכורדים היו "גמישים" בשיחות השלום והציעו אזור חיץ של חמישה ק"מ, אך טורקיה ביקשה לדחוף את ה-YPG הרבה יותר רחוק מהגבול, ובקשתה נדחתה.
"ארה"ב יכולה להפסיק כל מתקפה במילה אחת, אך נראה שהם לא רוצים ללחוץ על טורקיה יותר מהנדרש", הוסיף ח'ליל.
לאחר ששר הבריאות הלבנוני וסגן נשיא איראן מחזקים קשרים בין לבנון ואיראן בפגישה בטהרן, לבנון ממשיכה לצעוד לכיוונה של איראן.
שר החוץ של ממשלת לבנון, ג'ובראן בסיל, ציין כי: "כולם בלבנון הם שותפיהם של חיזבאללה".
"השותפות שלנו עם חיזבאללה הייתה יקרה ברמה הפופולרית והדיפלומטית, אבל השגנו את היציבות והאחדות של לבנון, משום שחיזבאללה הוא מרכיב חשוב של העם בלבנון ולא קבוצה חמושה", אמר שר החוץ הלבנוני.
"ואין לנו ברירה אחרת כל החושב אחרת יביא למלחמת אזרחים בלבנון", הוא הוסיף.
"איננו יכולים לקבל את הסיווג של חיזבאללה כארגון טרור, כפי שנקבע על ידי ארצות הברית, ואי אפשר להשוות בין חיזבאללה לקבוצות האחרות שנכנסו לזירת הסכסוך בסוריה", הסביר שר החוץ הלבנוני.
בסיל אמר עוד כי הסנקציות של ארה"ב על חיזבאללה מזיקות ללבנון וכי ממשלת לבנון עושה מאמצים להסרתן.
באסיל מכיר בכך שלבנון סובלת ממשבר כלכלי "קשה", אך הרגיעה:
"המדינה לא נמצאת על סף פשיטת רגל וקריסה בזכות תוכנית כלכלית מאומצת, שהחלה להניב תוצאות בעקבות הירידה בגירעון האוצר".
סגן נשיא איראן, אשאק ג'הנגירי, הודיע כי איראן מוכנה להרחיב את שיתוף הפעולה עם לבנון בכל התחומים, במיוחד בתחום הבריאות והרפואה.
הוא אמר את הדברים בפגישה בטהרן עם שר הבריאות הלבנוני, ג'מיל ג'באק.
במהלך הפגישה תיאר סגן נשיא איראן את ההתנגדות של התושבים וממשלת לבנון, כגורם העיקרי שמנע מאויבי המדינה, המערביים, להשיג את יעדיהם.
סגן נשיא איראן אמר כי איראן מוכנה להרחיב את שיתוף הפעולה עם לבנון בכל התחומים, בעיקר בתחום הבריאות והרפואה, והוסיף: "איראן הפכה לעצמאית בייצור רפואה וציוד רפואי, ומייבאת רק חלק קטן מהצרכים הרפואיים שלה מבחוץ".
"הרפואה והציוד הרפואי של איראן הם באיכות טובה ונסחרים במחירים נוחים, ואנחנו מוכנים להרחיב את שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי והציבורי של שתי המדינות בתחום החינוך הרפואה והבריאות", ציין ג'הנגירי.
סגן נשיא איראן גם ציין, כי איראן גאה בחיזבאללה ובמנהיג הארגון, סייד חסן נסראללה, ותיאר את הארגון ואת נסראללה כשני נכסים גדולים עבור לבנון.
שר הבריאות הלבנוני, מצידו, אמר כי לרפובליקה האיסלאמית של איראן יש מקום בלב האומה הלבנונית, והביע מטעם ממשלת לבנון והעם הלבנוני: הערכה לאיראן על תמיכתה באומה הלבנונית.
ג'באק התייחס לביקוריו בחברות רפואה איראניות כמו גם בכמה בתי חולים באיראן, והוסיף:
"אנו מוכנים להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום הרפואה והבריאות, במיוחד באמצעות המגזר הפרטי".
פשט – רמז – דרש – סוד 